זקוקים לייעוץ- ילד בן 4.5 כמעט

[YAFITUSH78]

זקוקים לייעוץ- ילד בן 4.5 כמעט

שלום רב ובהצלחה עם הפורום החדש וההכרחי,
מדובר בילד מתוק בן 4 וחמישה חודשים שאובחן PDD NOS לפני כשנה וקצת, היום הוא נמצא בגן תקשורת.
בבית הילד תקשורתי, מלא שמחת החיים וחוש הומור מפותח,מסביר מה שהוא רוצה, עומד על שלו, מבין יפה סיטואציות,יוזם,מבקש להפגש עם ילדי הגן ויוזם תקשורת אמנם התקשורת לא מבוססת מספיק והיא יחסית די קצרה אבל ללא ספק רואים שיש לו את היכולות והפוטנציאל לתקשורת תקינה.
בגן התמונה היא אחרת, הילד מתכנס בתוך עצמו נהיה מאוד מופנם, כאשר הוא עם צוות הגן הפרארפואי בחדר טיפול הוא פתוח יותר ומדבר והם רואים חלק מהיכולות שלו (לא כמו שהוא איתנו אבל לפחות את רובן) אבל כשהוא יוצא מחדר הטיפול בגן הוא שוב נהיה מופנם ואף "זומבי" כפי שצוות הגן תיארו,הוא כל הזמן עסוק וחושב על הבית ועל "מתי יאספו אותי" הוא מאוד קשור אלינו.כשאנו מגיעים לאסוף אותנו הוא נראה לנו "כבוי" ואיך שהוא צועד את הצעד הראשון מחוץ לשער הגן שמחת החיים שכה מאפיינת אותו והתקשורת שלו פורצות שוב החוצה. התחושה שלי וגם של צוות הגן שהוא ממש עושה הפרדה בין שתי העולמות "עולם הבית" ו"עולם הגן" הוא אפילו אומר לי בעצמו כשהוא איתי בבית שבגן לא צריך לדבר ושילד מציק לו הוא לא אומר כלום כי "לא צריך". אנחנו ממש מתוסכלים מהמצב במיוחד לאור העובדה שבגן לא מבינים ממש את היכולות שלו והם מלמדים אותו דברים שהוא בבית עושה אותם בשגרה (כמו לבקש דברים).בשיחת הסיכום של הגן הם המליצו לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי וטענו שהם לא מצליחים "לפענח" אותו ולעזור לו להתנתק מחבל הטבור שלו אלינו.
אשמח לשמוע מנסיונך מה דעתך בנושא ובכלל אשמח לקבל המלצה לטיפול שיוכל לעזור לילד מבחינה רגשית ולשחרר אותו מהמחסום הזה שבולם אותו.

ממתינה בדריכות לתשובתך/דעתך,
יפית

 

[דנה פסיכולוגית]

שלום יפית

לפי התיאור, אני מבינה שבנך, שאובחן על הספקטרום, מתפקד בתפקוד גבוה - תקשורתי יחסית בבית, מבין סיטואציות וכו'. אנסה לכתוב בנקודות את עיקרי הדברים שעשויים לסייע לך, רק ראשית אשמח לדעת מדוע התקבלה ההמלצה לרשום אותו לגן תקשורתי ולא לגן משולב או גן עם סייעת.

לרוב, ילדים עם PDD אוהבים דברים שאליהם הורגלו ומתקשים במעברים ובשינויים. ייתכן שעל רקע זה ישנו קושי דווקא בשעות של הפעילויות הקבוצתיות בגן. כשהוא נמצא אתכם, אתם הסביבה הבטוחה והמוכרת. כשעובדים איתו אנשים מוכרים "אחד על אחד", הם יכולים להתאים את עצמם אליו והם מכירים אותו טוב יותר. בפעילות קבוצתית בה מעורבים גם ילדים אחרים, סביר שהפעילויות משתנות ואולי הוא מרגיש שהוא "הולך קצת לאיבוד". אינני מכירה את האופי שלו, אך ילדים רבים, גם אלו שאינם סובלים מקושי תקשורתי, אם אינם מהמתבלטים, לעיתים "נעלמים" בגן או מראים תמונה שונה לחלויטן מזו שיש בבית. אני עובדים עם ילדים רבים שבגן מתנהגים בצורה רגועה ובבית הוריהם מתארים ילד סוער עם התפרצויות זעם וגם עם ילדים שבגן הגננות מתלוננות על חוסר שיתוף פעולה וההורים לא מבינים במה מדובר, כי בבית לא נצפה כל קושי אצל הילד.
אל תשכחי שבגן מציבים לו יותר גבולות והוא אינו מצוי במרכז. החוקים אחרים וההתייחסות אליו שונה בתכלית מזו המוכרת ואהובה.
נקודה נוספת שמחזירה אותי לשאלתי הראשונה- אולי המסגרת פחות מתאימה לו?

כדאי לנסות ולשאול את בנך שאלות מנחות שאולי יעזור לכם להבין את שעובר עליו - "מה אתה אוהב בגן?", "מה פחות נחמד בגן?", "מה אסור לעשות בגן ובבית מותר?" (ולהיפך), נסו להבין עם איזה אנשים מהצוות בגן הוא נהנה לעבוד ומדוע, באיזה פעילויות הוא נהנה ובאיזה לא.

דבר נוסף - האם אתם חושדים שלבנך יש הפרעת קשב וריכוז? ללדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז (עם או ללא היפראקטיביות) יש קושי לשתף פעולה בפעילויות קבוצתיות ונוח להם יותר בפעילות יחידנית. הם זקוקים למבוגר שימקד אותם מעת לעת, אחרת הם "חולמים" במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב נעים ממקום למקום ועלולים להפריע.

אם גם כל הצעות האלה לא עזרו, כדאי לבקש מפסיכולוג הגן (בהנחה שיש), שיערוך תצפית וידווח על התנהלותו והתנהגותו של בנך לאורך היום, כדי לקבל אינפורמציה לגבי הדברים שגורמים לילד להפוך ל"כבוי" ולדברים שמסבים לו הנאה במהלך היום.

אני נוטה שלא להסכים עם צוות הגן לגבי המלצתם לטיפול פסיכולוגי. אני חושבת שהילד צעיר מידי כדי לקבל טיפול וספק אם יפיק מכך את העזרה שהם מייחלים לה. אם בנך מקבל גם טיפולים פרא-רפואיים, אני חוששת שזה יהיה יותר מידי עבורו. כל עוד לא נצפית התנהגות חריגה, אני חושבת שבאותה מידה חוג התעמלות/שחיה טיפולית/רכיבה טיפולית וכו', יעשו בדיוק את אותו אפקט של טיפול רגשי, אם לא יותר. כל הכבוד שבבית אתם מספקים לו סביבה בטוחה ותומכת ושאתם מודעים ליכולותיו. חשוב שתעדכנו את צוות הגן כדי שיעבדו איתו על התחומים הרלוונטיים ולא על כאלו שהוא יודע היטב.

אשמח להשיב על שאלות נוספות.
בהצלחה !

דנה.

 

[YAFITUSH78]

בוקר טוב

קודם כל תודה על תשובתך המפורטת, אענה לך על מס' שאלות ששאלת בתשובתך.
לגבי המסגרת התלבטנו רבות האם לשים אותו במסגרת רגילה או במסגרת של גן תקשורת, מה שגרם לנו להכריע הוא כמות הילדים הקטנה בגן תקשורת (7 ילדים) וכמות הצוות, רצינו יחס אישי בשבילו,שיראו אותו שלא ילך לאיבוד לגמרי כמו בגן הרגיל שבו היה.
קיווינו שבשנה הזו הוא יתחזק ירגיש בטוח יותר, יפתח יותר אבל זה לא קרה, הוא אמנם יתקדם מאוד קוגנטיבית ושפתית ובבית אנחנו מרגישים את ההתקדמות שלו אך בגן הוא נשאר אותו דבר, סגור,מופנם וכבוי.
אספר לך משהו שיעזור לך להבין את כוונתי, יום אחד שאספתי אותו מהגן הוא נכנס לרכב ופתאום התחיל להתגלגל מצחוק מאחורה שאלתי אותו מה קרה והוא סיפר לי קטע מצחיק שקרה בגן, עכשיו בגן באותה הסיטואציה הוא לא צחק בכלל הוא חיכה לצאת מהגן ואז לצחוק, זה מגיע לרמות כאילו.
כשאני רואה צילומים שלו ממהלך היום בגן אני לא מזהה אותו הוא פשוט ילד שונה ונשבר לי הלב לראות אותו ככה

.
גם לגבי שנה הבאה התלבטנו רבות אם להעבירו לגן רגיל אבל הצוות בגן התקשורת ממש התנגד לכך וטען שנעשה לו עוול ושצריך לתת לו עוד שנה להתבשל אחרי התלבטויות ולילות ארוכים ללא שינה החלטנו להשאירו עוד שנה (עד היום אני לא בטוחה אם עשיתי את הצעד הנכון

)
מידע נוסף שחשוב הילד מטופל גם מחוץ לגן אצל מרפאה בעיסוק,רכיבה טיפולית ועד לא מזמן קלינאית תקשורת, כרגע אנו בהפסקה עם הקלינאית והריפוי בעיסוק אך נחזור למרפאה בעיסוק בעוד כחודש, שקלנו להתחיל גם טיפול פסיכולוגי כדי להבין מאיפה נובע הקושי הגדול הזה של הילד ואיך ניתן לעזור לו להשתחרר קצת ולהיות פנוי יותר לפעילויות בגן ואף להנות מהן.

תודה רבה,
יפית

 

[דנה פסיכולוגית]

יפית יקרה,

באמת נשבר הלב לקרוא את הדברים - ילד עצוב ולא מאושר זה מצב חמור שדורש התייחסות מיידית.
האם ניסית לשאול את בנך מדוע צחק רק כשיצא מהגן? למה הוא חושב אסור/לא כדאי לצחוק בגן? האם יש פסיכולוג בגן שערך תצפית ויש לו תובנות כלשהן? האם ייתכן שבנך לא אוהב את הגננת או חושש מפניה? האם הוא בכלל אוהב לבוא לגן?

אני האחרונה שאתנגד לטיפול פסיכולוגי, אך ישנם מצבים שילד פשוט לא אוהב את הגן, לא מתחבר לאחד מאנשי הצוות, מפחד מילדים מסוימים, או מקבל יחס לא טוב/לא מותאם לצרכיו ומכאן מתקבלת תמונה של ילד עצוב בגן וילד שפורח בבית. במידה ומוצאים את הגורם או הגורמים ופועלים לשנותם, המצב משתפר באופן ניכר!
אני ממליצה לך לברר את כל אלו יחד עם בנך ובמקביל עם הפסיכולוגית של הגן ולנסות להבין את הסיבה להתנהגות הזו.

דנה.