זקוק לייעוץ בעקבות מספר בעיות
עם מילואים... (שלום) אני בן 26 ונכון להיום בעל פרופיל 64, אני יוצא ממר"מ ושירתתי בתור מתכנת בכל השירות שלי, היחידה שלי ביקשה ממני לנסות להגיע אליה כחייל מילואים וכך עשיתי (וזה לא היה קל), הכוונה הייתה שאני אמשיך להגיע למילואים למדור מחשב ולעסוק במה שהוכשרתי אליו ומה שאני יודע הכי טוב והכי מתאים. מלבד הקריאה הראשונה שלי למילואים עוד אי שם בשנת 2000 (למדור מחשב) נעשו מאז רק נסיונות לגייס אותי למטרות של אבטחת יישובים, אז בואו נשים בצד את העניין שזה טימטום לפספס את מה שאני יכול לתרום ונדבר על הבעיות האמיתיות שיש לי. (אין חשיבות ממשית לסדר הדברים והכל אמת וללא שום הגזמה) 1. אני סובל ממחלת עיניים נדירה (ועוד מחלה פחות נדירה-גם בעיניים) וראייתי פגומה ביותר, אני זקוק להשתלת קרניות ובעצם בשלב ההמתנה לתורם מתאים, בעיית הראיה באה ליידי ביטוי בראיה מאוד מטושטשת, אין לי שום מספר ומשקפיים כמעט ולא עוזרות, אני לרוב מזהה אנשים (גם הקרובים אלי) לפי מבנה הגוף או צורת ההליכה וכדומה, מבלי להיכנס למקרים ספציפיים (ולא חסרים) אני אפילו לפעמים לא מזהה את הקרובים אלי ביותר ממרחק נגיעה (אז איך מצפים שאני אזהה גורם עויין בחושך וממרחק?), יש לי כמובן את כל האישורים ועברתי כבר ניתוח מאוד לא נעים (רק תחשבו על זריקת הרדמה בתוך העין-בלבן... אה ולא היה מספיק חומר אז הרגשתי את כל הניתוח). 2. אמי אשה חולנית בת 59, היא עברה סרטן והתקף לב, היא מאושפזת לעיתים קרובות יחסית ולוקחת מספר גדול של תרופות באופן קבוע וכן עוברת בדיקות בתדירות גבוהה ובכלל זקוקה לעזרתי והשגחתי בבית, גם לכל זה יש אישורים כמובן, במהלך השירות הסדיר היה לי קל"ב בעקבות זה אבל בשירות מילואים הבקשה נדחתה, אגב, הפעם האחרונה שאמי הייתה מאושפזת הייתה עד שבוע שעבר וכרגע היא עדיין מחלימה בבית, לעיתים קרובות (יחסית) אנו נאלצים לפנות לחדר מיון או טיפול חירום גם בשעות הלילה. 3. התחלתי לפני כמה חודשים לעבוד במקום עבודה חדש, זו חברת סטארט אפ בחיתוליה ואני בורג מרכזי ביותר בפעילות הפיתוח של החברה, בלעדיי בתקופה קריטית זאת החברה תתקשה מאוד להתקיים, נשמע מופרך ומוגזם אבל זו האמת, אני שותף בחברה ומנהל את העניינים בפועל. אלה פחות או יותר הבעיות שלי וביחידה שלי לא מתחשבים בי כלל ומקשים עלי מאוד, הרופאים פשוט מתעלמים מהמצב הרפואי ואחרי שהרופא אומר "כשיר" את אף אחד זה לא מעניין ואין שם טיפה של אחריות אישית ומוכנים לשלוח אדם שבקושי רואה לשמירה... הייתי אגב בועדה רפואית, שם הורד לי הפרופיל ל-64, יש לציין שאיש לא דיבר איתי שם ושלא באתי במטרה להשתחרר או לנסות לבקש לפתורים מסויימים... וזו הייתה הטעות שלי, חשוב מאוד לציין אגב שלפני כשנה וחצי נקראתי לראיון עם הסמג"ד שלי במילואים שהציע לי להשתחרר משירות המילואים לאחר שהם ראו שהם פשוט לא מגייסים אותי אף פעם (כזכור בשנים הראשונות הרופאים שיחררו אותי פעם אחר פעם), גם שם עשיתי טעות גורלית וסירבתי להשתחרר, פשוט שאלו אותי "רוצה להשתחרר" ופשוט עניתי "לא", וזה מהסיבה שאני כן רוצה לעזור ולתרום במה שאני יכול, מיותר לציין שכל מי ששמע על זה דיי קטל אותי וכבר הפסקתי לספור כמה פעמים קראו לי "פראייר" וכך לצערי כיום אני באמת מרגיש... בגיוס האחרון שהיה לי לפני חצי שנה בערך שום דבר לא עזר וניסו לגייס אותי בכוח, נאלצתי לברוח מהבסיס ואחרי נפקדות של יומיים נשפטתי וקיבלתי 500 ש"ח קנס, אבל לפחות שוחררתי מהמילואים ההם... ועכשיו שוב צו... ואני לא יודע כבר מה לעשות ולמי לפנות, את כל התהליכים הרגילים שביחידה כבר ניסיתי ולכן אין טעם להמליץ לדבר עם המפקד או משהו כי פשוט אין עם מי לדבר שם, הפתרון חייב לבוא מבחוץ. במידה והעניין לא יסתדר, לצערי הרב אני שוקל ירידה מהארץ בלית ברירה, זהו צעד שאני מאוד לא רוצה לנקוט. אז מה דעתכם ? תודה.
עם מילואים... (שלום) אני בן 26 ונכון להיום בעל פרופיל 64, אני יוצא ממר"מ ושירתתי בתור מתכנת בכל השירות שלי, היחידה שלי ביקשה ממני לנסות להגיע אליה כחייל מילואים וכך עשיתי (וזה לא היה קל), הכוונה הייתה שאני אמשיך להגיע למילואים למדור מחשב ולעסוק במה שהוכשרתי אליו ומה שאני יודע הכי טוב והכי מתאים. מלבד הקריאה הראשונה שלי למילואים עוד אי שם בשנת 2000 (למדור מחשב) נעשו מאז רק נסיונות לגייס אותי למטרות של אבטחת יישובים, אז בואו נשים בצד את העניין שזה טימטום לפספס את מה שאני יכול לתרום ונדבר על הבעיות האמיתיות שיש לי. (אין חשיבות ממשית לסדר הדברים והכל אמת וללא שום הגזמה) 1. אני סובל ממחלת עיניים נדירה (ועוד מחלה פחות נדירה-גם בעיניים) וראייתי פגומה ביותר, אני זקוק להשתלת קרניות ובעצם בשלב ההמתנה לתורם מתאים, בעיית הראיה באה ליידי ביטוי בראיה מאוד מטושטשת, אין לי שום מספר ומשקפיים כמעט ולא עוזרות, אני לרוב מזהה אנשים (גם הקרובים אלי) לפי מבנה הגוף או צורת ההליכה וכדומה, מבלי להיכנס למקרים ספציפיים (ולא חסרים) אני אפילו לפעמים לא מזהה את הקרובים אלי ביותר ממרחק נגיעה (אז איך מצפים שאני אזהה גורם עויין בחושך וממרחק?), יש לי כמובן את כל האישורים ועברתי כבר ניתוח מאוד לא נעים (רק תחשבו על זריקת הרדמה בתוך העין-בלבן... אה ולא היה מספיק חומר אז הרגשתי את כל הניתוח). 2. אמי אשה חולנית בת 59, היא עברה סרטן והתקף לב, היא מאושפזת לעיתים קרובות יחסית ולוקחת מספר גדול של תרופות באופן קבוע וכן עוברת בדיקות בתדירות גבוהה ובכלל זקוקה לעזרתי והשגחתי בבית, גם לכל זה יש אישורים כמובן, במהלך השירות הסדיר היה לי קל"ב בעקבות זה אבל בשירות מילואים הבקשה נדחתה, אגב, הפעם האחרונה שאמי הייתה מאושפזת הייתה עד שבוע שעבר וכרגע היא עדיין מחלימה בבית, לעיתים קרובות (יחסית) אנו נאלצים לפנות לחדר מיון או טיפול חירום גם בשעות הלילה. 3. התחלתי לפני כמה חודשים לעבוד במקום עבודה חדש, זו חברת סטארט אפ בחיתוליה ואני בורג מרכזי ביותר בפעילות הפיתוח של החברה, בלעדיי בתקופה קריטית זאת החברה תתקשה מאוד להתקיים, נשמע מופרך ומוגזם אבל זו האמת, אני שותף בחברה ומנהל את העניינים בפועל. אלה פחות או יותר הבעיות שלי וביחידה שלי לא מתחשבים בי כלל ומקשים עלי מאוד, הרופאים פשוט מתעלמים מהמצב הרפואי ואחרי שהרופא אומר "כשיר" את אף אחד זה לא מעניין ואין שם טיפה של אחריות אישית ומוכנים לשלוח אדם שבקושי רואה לשמירה... הייתי אגב בועדה רפואית, שם הורד לי הפרופיל ל-64, יש לציין שאיש לא דיבר איתי שם ושלא באתי במטרה להשתחרר או לנסות לבקש לפתורים מסויימים... וזו הייתה הטעות שלי, חשוב מאוד לציין אגב שלפני כשנה וחצי נקראתי לראיון עם הסמג"ד שלי במילואים שהציע לי להשתחרר משירות המילואים לאחר שהם ראו שהם פשוט לא מגייסים אותי אף פעם (כזכור בשנים הראשונות הרופאים שיחררו אותי פעם אחר פעם), גם שם עשיתי טעות גורלית וסירבתי להשתחרר, פשוט שאלו אותי "רוצה להשתחרר" ופשוט עניתי "לא", וזה מהסיבה שאני כן רוצה לעזור ולתרום במה שאני יכול, מיותר לציין שכל מי ששמע על זה דיי קטל אותי וכבר הפסקתי לספור כמה פעמים קראו לי "פראייר" וכך לצערי כיום אני באמת מרגיש... בגיוס האחרון שהיה לי לפני חצי שנה בערך שום דבר לא עזר וניסו לגייס אותי בכוח, נאלצתי לברוח מהבסיס ואחרי נפקדות של יומיים נשפטתי וקיבלתי 500 ש"ח קנס, אבל לפחות שוחררתי מהמילואים ההם... ועכשיו שוב צו... ואני לא יודע כבר מה לעשות ולמי לפנות, את כל התהליכים הרגילים שביחידה כבר ניסיתי ולכן אין טעם להמליץ לדבר עם המפקד או משהו כי פשוט אין עם מי לדבר שם, הפתרון חייב לבוא מבחוץ. במידה והעניין לא יסתדר, לצערי הרב אני שוקל ירידה מהארץ בלית ברירה, זהו צעד שאני מאוד לא רוצה לנקוט. אז מה דעתכם ? תודה.