זקוק לעזרה
שלום רב כולם, שמי ירדן בן 24. אתמול נבחנתי בבחינת הפסיכומטרי בפעם השלישית שלי, והיה ממש רע... גם בפעמים הקודמות היה ככה ונמאס לי מהמבחן הזה, אני מחפש דרכים חלופיות להיכנס לתואר שאני מעוניין בו, מבלי לעבור ולו פרק פסיכומטרי אחד נוסף. למה אני כותב פה? למה אני בדילמות? כמו שאני מכיר את עצמי, אני אדם רגוע מאוד, יכול להתרכז לעיתים קרובות, אף על פי שמדי פעם יכולות להיות לי הסחות דעת, פה ושם ואני חוזר לתפקד כרגיל. אני אדם סקרן, נבון וידידותי (אם זה רלוונטי למשהו)
בעברי בלימודים הבית ספריים הייתי תלמיד ממש גרוע, למרות שהוצאתי תעודת בגרות, ויתרתי על פיסיקה כי הרגשתי שזה היה יותר מדי בשבילי. באותה תקופה הייתי שרוי בדיכאון, בעיות זהות שעם השנים התמעטו והגעתי לשלווה בחיי ומצבי הרבה יותר טוב מבעבר. הביטחון העצמי שלי לא גבוה במיוחד, מעולם לא הייתי בזוגיות (שוב, אם זה רלוונטי) אני מפחד לעשות צעדים מסוימים בקשר לזוגיות, וזה דבר שחסר לי מאוד. בלימודים שלי כרגע במכינה אני במצב מצוין, ציונים מאוד גבוהים- בזכות העובדה שלמדתי לבד את כל החומר עוד לפני תחילת הלימודים)... לאור מה שכתבתי קשה לי להסביר, למה כשאני ניגש למבחן הפסיכומטרי אני מוצא את עצמי חסר ריכוז ומיואש כל פעם! אני מעולה במתמטיקה, יש לי יכולת אנליטית מספיקה (אפילו שאני לא אייזיק ניוטון) יש לי היגיון, אבל במבחן, ברגע האמת, תמיד המחשבה שלי נודדת למקומות אחרים למשל :לאם המשגיחים מסתכלים עלי, מה הם חושבים עלי, אני יכול להיתפס לרעש מסוים ומיד לאחר מכן לחזור לקרוא את הטקסט במבחן מהתחלה. ככה אני מוצא את עצמי קורא פסקה עלובה בלופים עשרות פעמים מבלי שיהיה לי קצה של חוט מה קראתי. לקראת סוף המבחן התחלתי לזרוק קצת, אז ריפרפתי בחוסר יעילות על דפים המבחן וניסיתי למצוא מה אני יכול לעשות, ופשוט לא ידעתי, שום קצה של חוט. המבחן נגמר והרגשתי שבא לי לבכות ולהוציא הכל, כמה שאני מתוסכל מהמבחן הזה, שעולה לי בבריאות יקרה, השקעתי את כל מרצי במבחן הזה לטובת אי הגעות לשיעורים סדירים בלימודי המכינה, ובפעילות בחדר הכושר. זנחתי הכל לטובת העניין הזה, והתאכזבתי שוב פעם. הרגשת תבוסה כזאת לא הייתה לי הרבה זמן, ואני מיואש ומפוחד מהמבחן הזה שהפך למפלצת בעיני. החלטתי להתגמש ואני מנסה למצוא דרכים אחרות להגיע לתואר שאני רוצה (הנדסת חשמל בתל אביב)... יותר משאני מאוכזב , כעוס ופגוע ( על המרכז הארצי לבחינות והערכה, שבא לי לשרוף אותם ואת המבחנים שלהם) אני יוצא חסר ביטחון בקשר ליכולות שלי, ואני מתחיל לחשוב שאולי תואר זה דבר שגדול עלי באמת בגלל המבחנים והלחץ... בכל אופן, שפכתי פה את ליבי משום שאני זקוק להדרכה, מה ניתן לעשות במצבי? אבחון פסיכודידקטי כדאי- אפילו שאני לא מאמין שיש לי בעיות קשב וריכוז, זה רק במבחנים ותחת לחץ... ( שמתי לב בלי קשר, שיש לי טעויות בזיכרון, למשל לקראת המבחן הפסיכומטרי הזה בדקתי איפה אני נבחן בהזמנה של המרכז הארצי, הלכתי לכיתת הבחינה כדי להקל עלי ברגע הבחינה, מה מסתבר? זאת לא הכיתה בכלל, וזה לא הבניין הנכון! ועשיתי שם סימולציות כמה פעמים כדי להקל על עצמי, וכל העניין הזה ירד לטמיון)... שמתי לב שהבעיות קשב וריכוז והטעויות האלה קורות כשאני בלחץ...
בכל אופן אם זה לא בעיות קשב וריכוז, מה ניתן לעשות? אני לא יודע
אשמח לעצה, תודה רבה וחג שמח
