דינגו היקר
ראשית, ברכותי על הירידה
היפהפיה!!!, כה לחי, המשך כך!!! שנית, שלא תשתמע חלילה קלות ראש בנושא הניפוחים. כל פעם שבאתי לנפח ראיתי אנשים רבים עם המנתחים (עם אלה שאיפשרו לריב איתם) על כמות הניפוח, שניה אח"כ יוצאים החוצה, ו"מקסימום נבוא בערב לפתוח...". אל לנו להקל ראש בניפוחים. יש ללכת לנפח לא כדי לרדת עוד יותר במשקל, אלא רק כאשר הירידה נפסקה לחלוטין לאורך זמן, ואוכלים כמו שצריך ולא מזייפים. כל פעם שמנפחים, מפחיתים (בדרך כלל, זה הרעיון) את כמות הקלוריות הנצרכת, ואיתה מואט קצב חילוף החומרים בגופנו, וזו נקודה חשובה ביותר למחשבה. כשמתחילים אח"כ לאכול קצת יותר, קצב חילוף החומרים לא גובר בקצב שמותאם לעליה בצריכה הקלורית, ואז הבעיה מחריפה! בנוסף, לירידה מהירה עלולות להיות תופעות לוואי לא סימפטיות כלל ומסוכנות מעבר לעודפי עור, כדוגמת כבד שומני, אבנים בכיס המרה ושאר שישו ושמחו. אם יש עליה משמעותית בנפח הארוחות, לך לעשות צילום בריום, תבדוק מדוע זה קורה, זה לא אמור לקרות. לך לדיאטנית, תבדוק שאתה אוכל תפריט מאוזן ובריא. תנסה להגביר את כמות הפעילות הגופנית שאתה עושה. ואם עשית כל זאת ועדיין אין ירידה במשקל, או אז יש לך אור ירוק ללכת לניפוח. צריך לנפץ פה מיתוס אחת ולתמיד,
אחרי ניפוח לא אמורים להתחיל להקיא. אחרי הימים הראשונים של ההסתגלות לאחר ניפוח שזה כמו אחרי הניתוח, עקרונית אמורים לאכול רגיל, שוב הכל, כמו שאכלת קודם, רק כמות קטנה יותר. יש לקחת בחשבון שאולי הניפוח יביא איתו גם רגישויות למזונות שקודם כן עברו, וכעת יוצרים בעיות. לא קרה כלום. מסתגלים. אם בכל זאת האחד מקיא, נתקע לו לאחר ניפוח, למרות שהוא לועס טוב טוב, אוכל לאט לאט, מפריד בין שתיה לאכילה, ואוכל רק מזונות שהם טובים לו, אזי מסקנה חד משמעית, זה סגור הדוק מדי. ללכת לפתוח, לא לחכות שיווצרו בעיות. כל הרופאים, חד משמעית, אומרים שבהקאה הראשונה צריך להגיע לבית חולים. אנחנו לא בעונש, אנחנו לא אמורים לחיות עם הקאות! בהצלחה!