זקוק לעצה...

Dark Muse

New member
זקוק לעצה...

היתה לי ידידה טובה, מה טובה... היינו יושבים בסופי שבוע ומדברים שעות על גבי שעות. מ7 בערב עד 5 בבוקר. פשוט יושבים ומדברים. על הכל היינו מדברים, על החיים, על נושאים כאלו ואחרים, עלינו, עליה, עליי. היא ידעה עליי הכל, ואני ידעתי עליה. בכל מקרה אנחנו לא מדברים עכשיו, ודי רבתי איתה, ואני לא בטוח אם לסלוח לה או לא. היתה תקופה שלא נפגשנו שבועיים, ושלחתי לה פעמיים-שלוש הודעה לפלא, היא ענתה. אבל היא מצדה לא יצרה מבחינתי שום קשר, ככה שזה היה חד צדדי. די כעסתי על זה. זאת ידידה שהכרתי בצבא והיא בדיוק השתחררה, אז ביום שחרור שלה היא באה ואמרתי לה שזה הפריע לי והכל, והיא אמרה לי "מה זה צריך להיות פעם אתה, פעם אני" ובגלל שלא ראיתי אותה הרבה זמן, אז די התעלמתי מזה למרות שזה הפריע. לאחר שבוע היה לה יום הולדת והיא שוב באה למדור. היא התקשרה פעם אחת למשרד ודיברנו שעות, אבל זאת היתה רק פעם אחת. ביום הולדת שלה, היתה בדיוק לפני תקופה עמוסה, והיה לי די הרבה עבודה. בקושי ישבנו ביחד ודיברנו שהיא באה ביום הולדת שלה, היא בחרה ללכת לשבת עם איזה קצין אחר. לא היתה לי בעיה עקרונית, אבל אחרי שנגמרה העבודה לקראת סוף היום חיפשתי אותה, והיא פשוט הלכה... בלי להגיד מילה, לא שלום לא מה מו מי. כעסתי ושלחתי לה הודעה שהיא יצאה מניאקית שוואלה, את לא אומרת להתראות לידיד הכי טוב שלך? (אולי) פשוט ברחה עם הקצין ההוא הביתה בטח... עבר עוד שבוע, והיא שוב באה למדור מסיבה לא ידועה... הפעם היא גם לא באה להגיד שלום... בכלל לא דיברנו... במקרה ראיתי אותה שיצאת רגע להתפנות, הסתכלה וזהו. זה משהו שממש ממש הרגיז אותי, וזה היה בתקופה מאוד עמוסה, שלא יכלתי לצאת ולשבת איתה, אבל היא בהחלט יכלה לבוא למשרד ולשבת ולדבר איתי בעודי מתעסק במה שעסקתי. בטו באב היא שלחה לי הודעה שהיא אוהבת אותי ושהיא יודעת שהיא היתה לא בסדר ושהיא מצטערת אני מצדי הייתי ציני כנהוג לאופי שלי, ואמרתי לה שתשלח הודעה גם לאותם אנשים שישבה איתם והתעלמה ממני לחלוטין. היא שלחה לי הודעה אחרונה שהיא מקווה בשבילי שאני אמצא ידידות או ידידים טובים באמת. אני לא יודע אם לסלוח לה. מצד אחד החוסר אכפתיות הזאת פשוט מעצבנת אותי ברמות מטורפות, ומצד שני, אני מתגעגע אליה. אני לא במצב הכי נפלא בחיים שלי, והשיחות איתה חסרות. דווקא בגלל זה, היא יודעת שיושב עליי דברים, והחוסר אכפתיות מצדה בתקופה הזאת, מציקה לי. מה כדאי לעשות ?
 

ס22ית

New member
../images/Emo13.gif

תנסה לדבר איתה..מה יש לך להפסיד? נראה שבאיזשהו שלב היא הצטערה על איך שהתנהגה ואתה לא נתת צ'אנס, אם תגלה שהיא כבר לא מעוניינת לחזור להיות איתך בקשר-אז לא. ואם תגלה שוב שהיא לא הידידה שאתה רוצה לעצמך-תתנתק ממנה לתמיד.
 

Dark Muse

New member
תודה שקראת

חשבתי לנסות לדבר איתה, ואולי פשוט לראות אם היא תהיה קרובה כמו שהיתה פעם. לראות אם איבדתי ידידת נפש, אבל עדין להשאר איתה בקשר של ידידים רגילים כאלה...
 

ס22ית

New member
זה כבר השיקול שלך..

איזה קשר מחפש איתה... עובדה שכשהיא לא היתה שם כידידה קרובה התרגזת והחלטת שעדיף בלעדיה אז לא בטוחה שמחפש בה "סתם עוד ידידה". אז אחרי שתחליט מה רוצה..ומה יהיה מקובל עלייך..תפנה אליה ותראה מה קורה מבחינתה.
 

נועם m

New member
מה השאלה בכלל?

"בטו באב היא שלחה לי הודעה שהיא אוהבת אותי ושהיא יודעת שהיא היתה לא בסדר ושהיא מצטערת"... היא התנצלה, היא הבינה שהיא לא בסדר, מה יש להתלבט פה? אז כן, היא התנהגה לא בסדר, אבל נראה שהיא מבינה את זה, ולך תדע- אולי גם לה היו דברים על הראש שאתה לא היית מודע אליהם, והיא כועסת עליך בדיוק מאותן הסיבות. איכשהו נשמע כאילו אתה מצפה שהיא תבוא ותתנצל שוב מיזמתה. אני מקווה שאתה מודע לכך שהיא בחיים לא תעשה את זה. ההתנצלות חייבת לבוא מצדך. אתה זה שפגעת בה עכשיו. נראה לי חבל לוותר על קשר כזה רק כי הייתה נפילה פעם אחת. זה קורה. מדברים על זה וממשיכים הלאה.
 

Dark Muse

New member
על מה יש לי להתנצל?

ואיך פגעתי בה? שלא קיבלתי את סליחתה? כעסתי עליה, ובצדק, ואני לא חושב שאני צריך להתנצל בפניה שמתי שהיא אומרת סליחה, אופס אני סולח וכאילו כלום.
 

נועם m

New member
תראה...

זה כבר עניין של גישה. סליחה לא חייבת לבוא בתור איזו השתפכות נפש שמרטיטה את כל נימי לבך... למה "אני מצטערת" לא מספיק? ברור שאי אפשר לחזור ישר אחר כך למצב כפי שהוא היה קודם, "כאילו כלום", ולכן הייתם צריכים לשבת ולדבר על הדברים, אבל בתור התחלה- למה לא לקבל את התנצלותה? אמנם כעסת עליה בצדק, אבל היא התנצלה. מה יהיה? תכעס עליה לנצח? נשמע שניסית ואתה לא ממש מבסוט מזה... בקיצור- מה שהיה היה. אני עדיין חושבת ששווה לשבת אל שיחה מלב אל לב, ולראות לאיזה כיוון העניינים מתגלגלים. גם אם הקשר לא יחזור לקדמותו, לפחות תדע שניסית ותפטר מתחושת ההחמצה.
 

Dark Muse

New member
אני מסכים איתך עקרונית

פשוט... איך אני אסביר... אני לא מחפש סליחה יפת נפש כזאת שתתחנף לי. אבל אני בן אדם כזה שיודע מתי לקבל סליחה, מתי להוריד את האגו שלי לרצפה ולסלוח ושאפילו אני אבקש סליחה, אבל גם לדעת מתי אני לא סולח, ושזה קורה אני מוחק את הבן אדם. אותה אני לא רוצה למחוק, אבל אני כן קיבלתי את זה קשה, כי איפשהו הסליחה הזאת שלה היתה מאוחרת, וזה היה לי עצוב שבן אדם שכל כך קרוב לי, פשוט עובר לידי כאילו אני לא קיים. אני אקח את עצתך ואדבר איתה ונראה באמת מה יהיה... תודה
 

L y c a n

New member
כעסת בצדק.

אבל צריך גם לדעת להגיע לפשרות.. אולי יש לה סיבה שאתה לא מכיר, דבר איתה, תלבן ת'דברים, יהיה בסדר
 

RVD18

New member
לפי דעתי תשכח ממנה וזהו

או כמו שסבבית אמרה, תנסה לדבר איתה לפני ותראה. היא היתה לא בסדר, לא צורה להתנהג ככה לידיד טוב. לא יודע מה קרה לה אבל פתאום לא היה אכפת לה ממך אז וואלה עזוב אותה, אתה תכיר ידידות אחרות...
 

Zoharrr

New member
אני לא יודעת לגביך,

אבל אני טיפוס מזה סלחן, בעיקר לחברים קרובים וטובים, אם הם מבקשים סליחה ומבינים איפה הם טעו אני ישר סולחת... תנסה...מקסימום לא יעבוד, אבל לפחות תנסה... בהצלחה:)
 

Dark Muse

New member
טוב היום לתדהמתי גליתי משהו

מאוד עצוב... אז לא משנה, תודה בכל מקרה לכולם.
 

Cobe Anan

New member
../images/Emo203.gif

אני נוטה לסלוח לאנשים שבאמת רוצים את סליחתי. לדעתי, זאת אחת הדרכים החשובות להגיע לחיים מאושרים. "רחוק מהעין רחוק מהלב"? לא נראה לי.אנחנו מרגישים טוב מאד את הכעס כלפי האנשים שחסרים בחיינו, מה גם שהם לא יכולים לזכות בחזרה בנקודות זכות.. לסלוח, זה לא רק בשביל מי שזכה בסליחתנו. זה קודם כל בשבילנו.
 

Dark Muse

New member
הוא אידיוט ברמות שאתה לא מאמין

ואני מש"ק קק"צ, אני רואה מה אני מוציא לקצונה... זה פשוט עצוב כמה שהצבא שלנו מסריח עם אנשים רקובים.
 

Paranoid Eyes

New member
קובי אמר פה משהו נכון...

הוא נוהג לסלוח לאנשים שבאמת רוצים את סליחתי.. אמנם היא התנצלה.. (בSMS) ועדיין הכל טרי לכן גם לא סלחת לה עדיין.... תחשוב על זה איזה יום יומיים.. מנסיון... מי שבאמת באמת אוהב אותך, מצטער, ורוצה בסליחתך.. גם אחרי חודש יבוא ויתנצל שוב.. ויתנצל עד שתסלח לו. ולא , לא מדובר כאן להתחנן... אלא להאבק על החברות החשובה הזו ביניכם. זה קרה לי עם חברה שלי... כמה שאני בנאדם סלחן, היא עשתה משהו שלא יכלתי , לא הצלחתי לסלוח לה.. פשוט ירדה לי מהעיניים.. שבועיים שהיא התקשרה כמעט כל יום בשביל לנסות לדבר איתי... פעם פעמיים דיברתי איתה והוצאתי עליה את כל מה שאני חושבת. בשאר הפעמים פשוט סיננתי.. אחרי חודש של שקט... היא פשוט הופיעה אצלי בבית, בהפתעה.... שוב התנצלה.. הסבירה.. לא יודעת... חשבתי על זה והבנתי שהיא באמת באמת מצטערת ובאמת רוצה בסליחתי ושאני חשובה לה. ואז סלחתי. היה קשה אבל סלחתי. בקיצור מה שאני מנסה להגיד... מותר לך וזה טבעי שאתה לא רוצה לשמוע ממנה עכשיו.. זה טרי, נעלבת.. אתה כועס. טבעי.. תתבשל עם עצמך , אתה לא חייב לדבר איתה. אני רוצה לראות אם היא תנסה שוב לדבר איתך.. ותעשה מאמצים.. אולי אז תראה כמה אתה חשוב לה באמת, אם בכלל. אגב, המשפט הזה שהיא אמרה.. שתחפש לך חברים אמיתיים.. לא הוסיף לה בכלל. בהצלחה, על כל מקרה.. אני לא דומה לכותל, אבל מקשיבה כמוהו :)
 
למעלה