זקוק לפירוש יהודי לפסוקים

[lilmoe]

זקוק לפירוש יהודי לפסוקים

כבר במשפטיו הראשונים של האורח הנחמד ואישתו, דקלם לפני מהתנך את הפסוקים שמאששים, לדבריו, את אמונתו בצלוב הנוצרי. לבקשתי מסר לי מיד את המיקום של הפסוקים. סרתי למשרדי ועיינתי בהם. אני מבקש פירוש יהודי אמין ורציני ירמיה - ל"א פסוק ל' זכריה - י"ב פסוק י' ישעיה - ט' פסוק ה' אודה למי מכם בעבור הפירוש ליל מו י ה ו ד י חילוני

 

[lilmoe]

הנה המובאות עצמן

ירמיה ל"א ל' : הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה זכריה י"ב י' : ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור ישעיה ט' ה' : כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום.

 

[הלה מורז]

ברית חדשה

שלום רב להלן חלק ממאמר שכתבתי ממקומי לפני זמן מה ומקלידה אותו כעת עבורך והקשרו למשמעות הברית החדשה ראשית יש לקרוא את הקטע כולו שיובנו הדברים הפרק הנו לא הפסוק המתיחס לברית חדשה הנו ל ( הקשר מובן דע את יהוה אלוהיך - למד אל יש לשים לב למשמעות פסוק לא ביום החזיקי בידם -כאב במוביל את ילדו שהנו עדיין חסר דעת ובשלבי למידה מהמאמר : יש להבין משמעות העמוקה של עם ישראל מלווה לגויים יעודו האינסופי של עם ישראל והקשר השכלה הדבר הנו על משקל הברית ראשית נבין עם ישראל לוי- יציאת מצרים כמיקרו לגאולה הכללית של יציאת מצרים הכלל עולמית הדבר כך בשל הברית שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ומילוי חלק זה משכך מובן יהושוע בן נון והקשר למען תשכיל בכול אשר תלך המיקרו של מובן ההשכלה הרחבה כפי שהובא כול העולם תורה שהנו הברית שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל ברית הקודש הברית הישנה במובן מקור ולא במובן דבר ישן שנשחק משמתמלא מתקיים בכך ברית הקודש שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל וברית קודש זאת בברית עם ברית הקשת = ההשכלה הכלל עולמית לידיעת השם אחד לזאת נקראת הברית החדשה שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל -בית יהודה כלומר המשכיות הברית הישנה למילוי יעודה בהקשר השכלה -דעת כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם (הגויים ועם ישראל ) כול העולם תורה רבים טועים לחשוב שברית חדשה מובנה כפי שהנה בנצרות "ומתבטל" חו" הברית הישנה הדבר נובע בשל בורות ואי הבנה של "שני" חלקי תפקידו של עם ישראל כעת נתבונן ירמיהו לא למובן משמעות הברית החדשה אל(למד)ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד. {ס}נבין מובן פרק א ופרק ב (שני חלקי יעודו של עם ישראל ) ושפרק ב אינו נפרד מפרק א והקשר השכלה לדעת את השם הכרת הטוב והיש בעולם במובן הרחב הקשר השגת השכל ממקומו את השם למשל כול החוקים והמצוות בשלב של מלווה לעמים הנם גם אם אינכם מבינים משמעות החוקים עשו תעשו הדבר הנו בהקשר למובן יציאת מצרים וטהור הגוף (למותר לציין שהזקנים משה ומובן 600000 ההשכלה השלמה בם והגילוי האינסופי) פרק ב (יש קצת בעיתיות עם אמירה זאת של פרק א ופרק ב שכן זהו רצף אולם למען ההמחשה נאמר פרק א הנו על משקל ולהבדיל האלף שמלפני בראשית פרק ב הנו בראשית אלא שאב ראשית ובראשית ממנו כך באותו אופן יובן מובן ברית ישנה -א וברית חדשה -ב שאין משמעות לפרק ב אלמלא הנה ברצף לפרק א ואינה שונה ממנה והנה זהה לה אלא שמישור ההבנה הוא המתחדש כלומר על כול אשר נצטרכתם לעשות כול החוקים וכו שגם אם לא הבנתם לא השכלתם לדעת משמעותם הרוחנית העמוקה ההשכלה שבכך בפרק ב הנו שלב של הבנה זאת כפי שמשה הזקנים 600000 הנם המלווים הלוי בהקשר הרחב לעמים וההשכלה בם כך ביהושוע בן נון ניתן לראות שההשכלה שבו בם הזקנים 600000 אינו נפרד ממובן לוי שאין קיום לזה מבלעדי זה אין קיום לברית הקשת ללא ברית עם ברית הקודש וברית הקודש הנו הברית שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל -הלוי שנחלתו נחלת השם הגאולה השלמה הנה בינה עלאה המתאפשרת רק אחרי שהכול יוצאים ממצרים עוברים את הירדן ונכנסים לארץ ישראל כול אחד ממקומו במובן הרוחני ומתקיים בראשית שבכתיב מלא =בית ישראל שפוי נדתו במובן הכלל עולמי נפש בריאה בגוף בריא לכך ראשית ההכרה השם אחד ושמו אחד החכמה כול החכמה הנצרכת לאדם כבר נתנה שלמה (שלמה המלך ) הבינה של האדם אינה שלמה להבין החכמה השלמה באם נקח הדברים הנל" והקשר מדע למשל דומה הדבר והנו על משקל איזה דבר מתגלה שזה על משקל להמחשה החכמה השלמה אולם יש לחקור את אותו הדבר המתגלה את אותה חכמה לרבדיה העמוקים הפנימיים שזאת מובן בינה ובכך כול רובד המתגלה הנו לכאורה איזו חכמה אלא שבאמת הנו חכמה שאינה חכמה ממש אלא בינה של החכמה הדבר הקשרו למובן סבות וסבת הסבות הגילוי האינסופי של אותו הדבר התורה הבלתי משתנה אמת נצחית וגילויה האינסופי התחדשות בהתאם להכרת האדם את בוראו כלומר לאינסוף הבנה זאת של מובן משמעות פרק ב של עם ישראל ביחס לגויים הנה המשמעות של אור לגויים ומשמעות יהי אור =יהודי ישראל פדו בן (גאולה) ניתן להבין פרק ב על משקל בראשית כפי שהובא באופן של התורה שעשועי חושך על פני תהום -מהות -עם ישראל מלווה לגויים ליהי אור -השכלה במובנה הרחב שהתורה מאירה לכול ולמשמרת עם ישראל ובכך הכול שבים להיות ישר אל ממקומם בהתאמה הזוית היחס שבין איזו דת לשלם וביהדות אין זוית זאת לכן מאירה הזויות כולן -התורה וניצוצותיה ובכול ניצוץ השלם כלומר התורה השלמה המאירה את אותו ניצוץ בשלמות בהקשר הרחב כול ניצוץ מואר אלא שהמקור מאירו אלמלא כן הנו חכמה שאינה מאירה וחכמה שנהיית אמונה הנקרא אמונה עוורת במובן חשוכה ההכרה בשם אחד אינה התכלית אלא תנאי הכרחי להגשמת התכלית כלומר בראשית כול הדתות הנן לטוב כדי למלא חלקן כנדרש הבעיה הנה שמאמיני הדתות השונות אינן מבינות את דתותיהן בשל התנתקות מהמקור המאיר להם ועל כך בהמשך בברכה הלה

 

[primus solus]

אני מוכן לעזור לך

אבל לא כאן כנס לקישור בחתימה שלי, פורום 99 בקש אישור, אני אאשר אותך מאור

 

[primus solus]

וקישור לחיץ

כאן

 

[arriy80]

בבקשה

אכתוב את ההבנה שלי את הדברים ע"פ פשטות הכתובים, לאחר עיון בדברי חכמי ישראל. ירמיהו פרק לא: (ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְדֹוָד וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: (לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְדֹוָד: (לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְדֹוָד נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: (לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְדֹוָד כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְדֹוָד כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד: (לד) כֹּה אָמַר יְדֹוָד נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְדֹוָד צְבָאוֹת שְׁמוֹ: (לה) אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְדֹוָד גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים: (לו) כֹּה אָמַר יְדֹוָד אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם יְדֹוָד: ברית פירושה - הסכם. מהו ההסכם החדש? "נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה" אותה התורה שעם ישראל כבר קיבלו - יחדיר אותה ה' ללבבות בצורה כזו שלא יהיו עוד שום ספיקות אודות ידיעת ה'. אין שום מקום להבנה על תורה חדשה. כמו"כ הטענה של הנצרות - שה' מאס בעם ישראל וכרת ברית חדשה עם הנוצרים, נסתרת מהמשך הפסוקים (בהדגשה לעיל). ממקור זה אין שמץ של ראיה לדרך יש"ו והנצרות. זכריה פרק יב: (ט) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָם: (י) וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר: איזה רמז יש פה ליש"ו או לנצרות? כל הפרק מדבר על תשועת ה' את יושבי ירושלים, לאחר שנאספו אליה כל גויי הארץ. פסוק י' מתאר את הצער של יושבי ירושלים על כל הרוג במלחמה, והספדם עליו כהספד על בן יחיד או בכור. אין פה שום רמז ליש"ו. מלבד זאת, עד כמה שידיעתי מגעת, יש"ו נהרג בצליבה (שהיא כנראה תליה) ולא בדקירה. ישעיה פרק ט: (ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם: איזה רמז יש פה ליש"ו או לנצרות? איפה מוזכר שמו של יש"ו כאחד מהמוזכרים בפסוק? היכן יש שמץ של רמז בפסוק על יש"ו? לסיכום, אין שום הבנה לרמז בכתובים אודות יש"ו ודרכו. גם אם יש רמזים כלשהם המתאימים למאורעות בחייו של יש"ו, אין שום הכרח לפרשם דווקא עליו ולא על כל אחד אחר. היהדות מבוססת על המסורת העוברת מדור לדור, ואין שום מקום לחידוש שיטות ורעיונות, אלא אם הם בתוך המסגרת ואינם חורגים מהגדרותיה המקוריות.

 

[אופירA]

תורת ישראל היא מקשה אחת

ולא צרור פסוקים בודדים, מנותקים מהקשרם, ש"מוכיחים" רעיונותיו של צלוב, ומתעלמים לחלוטין מכל שאר מה שהתורה אומרת... אי לכך, הגישה הנכונה אינה להבין את הפסוקים הבודדים שמביאים האורחים הנחמדים, אלא ללמוד את התורה באופן בסיסי, באופן ששום פסוק אינו סותר פסוק אחר. וממילא, מרגע שלומדים אותה כך, כל רעיון אחר שמנסה אורח נחמד להעלות בעקבות פסוק זה או אחר אינו מעורר שום שאלה, מלבד השאלה: מתי כבר יסתלק האורח המאוס הזה?

 

[הלה מורז]

ברית חדשה--המשך

שבת שלום התורה השלמה מקשה אחת רצופה וצרופה =יהדות והנה מאירה לכול הניצוצות ההתמחויות הדתות וכו שכול הניצוצות וההתמחויות בה ממנה כלומר כול מה ש בם מצוי בה שאין תורה נפרדת מדרך ארץ התמחויות וכו הנם על משקל דרך ארץ והאופן שמהלך האדם בארץ הנקראת העולם הזה אם כך אין דבר שאיזו דת או התמחות וכו יכולה לתת ליהדות אולם יש ודאי לעם היהודי מה ללמוד מההתמחויות השונות הדתות השונות וכו במובן חכמה בגויים תאמין אמנם הניצוצות כולן בתורה והתורה מאירה עליהם אולם יש לזכור שכול ניצוץ "יצא לדרך" התמחות של אותה יחודיות וטוב לו לאדם ללמוד מכך לאורה של תורה שבכך התורה ודרך ארץ אחת הן יעקוב יושב אהלים יפת וחם באוהל שם -לאורה של תורה המאירה מרחיבה עוזרת לממש הפוטנציאל הטמון בכול ניצוץ הרחבתו הגדלת הכלי להכלה של אור יעקוב יושב אהלים לומד את ההתמחויות שהרי באם לא ידע אדם את ההתמחות כיצד ידע במה להאיר לו ? כפי שברובד הגשמי אף האדם מואר מכך מהחכמה שודאי שיש בהתמחויות השונות שהכול ניצוצות תורה מעבר לטבע בטבע בתורה כפי שכתוב זכור ושמור כתוב שמור וזכור תורה דרך ארץ תורה כול הניצוצות ההתמחויות הדתות וכו הנן מהתורה משמעות של העולם הבא בעולם הזה המעבר ותפקיד יעוד העם היהודי למובן מעבר למובן עץ החיים המאיר לעץ הדעת טוב (והקשרו למובן פרק ב (ברית חדשה כלומר היעוד של עם ישראל ) נבין את משמעות כול העולם תורה באופן הבא :מדוע יורד משה עם הלוחות הראשונים למרות שידע שהעם חטא ומדוע שבר את הלוחות התשובה לכך פשוטה ירד עם הלוחות למען הכלל לכול אחד ממקומו עבור אלה שלא חטאו ירידת משה עם הלוחות הראשונים יכלו אלה שלא חטאו לקבלם עבור אלה שחטאו בשל גודל הכלי כלומר אי יכולתם לקבל הלוחות בשלמותם שבירת הלוחות ניצוצות איפשר לכול אחד לקבל ניצוץ מהלוחות השלמים בהתאם ליכולתו ומקומו אלמלא ירד משה עם הלוחות ישברם כנדרש לא היה איש מקבל הלוחות הראשונים וכל מעשהו הנו מעשה שהשם מאשרו לטוב התורה מלפני בריאה כלומר עם ישראל מבחינת רובד הנשמה כול הידע בו מכול הזמנים מכול התרבויות מבריאה זו ומלפניה וכול הידע בכול הזמנים בכול הבריאות בכול הזמנים של כול תרבות שתהא הנה ניצוץ של ידע מהתורה אחרי כול מפץ במובן "אנושות" המביאה כליה על עצמה -עמלקיות נשלח האור בידו ספר התורה שבו הזמן וכול זמן ומעבר לזמן לנצרך לאותה בריאה על מנת שלא יגיעו למצב של הכחדה עצמית שזה בשל חופש הבחירה מהניסיון של העולם וכול העולמות שקדמו לעולם האדם לא היטיב לבחור לכן יש צורך באור אשר ממצב מנוחתו יוצא בשליחות למען אלה אשר ברצונם לשוב ואינם יודעים כיצד וכו כשבידו ספר תורה המפגש בין אדם שבידו ספר התורה כמשיב לאדם המוכן לקבל ממקומו לקבל כנדרש בהתאם את היותו ניצוץ ולהעבירו לקבוצה המתאימה לנצרך לתקון מאותו מקום המקבלים והערב רב שבכול דת אדם עם ספר התורה הנו תר בשדה ומבקש את אחיו כעת נדמה מצב של מגן דוד דוד=ד של מעלה ד של מטה -תחום שבת ומובן מגן כשבתוך כול מגן דוד מגן דוד כמעגל בתוך מעגל ונקודת המפגש שבין "אחד"מהמגן דוד למעגל המתאים לו בנקודת מפגש זו שבין מגן דוד למעגל פוגש אדם שבידו ספר התורה אדם אחר הנמצא בנקודת המפגש של אותו מגן דוד עם המעגל ממקומו מעביר האדם שבידו ספר התורה את הידע הנחוץ לאותו האדם הנמצא בנקודת המפגש של נקודה מסויימת הידע הנדרש לתקון כול אלה אשר באותו מעגל כשל המקבל את ניצוץ התורה למען יפעל הוא למען אותה קבוצה בכול נקודות אותה הנקודה והנצרך לתיקונה להשבתם לתחום שבת ממקומם אלה הם המשיחים הנביאים וכו של העמים השונים כלומר ניצוץ התורה לעם בשל שלאותו מעגל ישנם נקודות קרובות יותר ורחוקות יותר אולם השייכות לאותו רובד הרי שככול שהידע הנצרך לתקון של אותו גוף שהחל בדרך עמלקי ככול שרחוק יותר כלומר נידח יותר ממקומו באותו מעגל (למשל לנצרות חייב היה שיהא יהודי בשל שעשו הנו בנם של יצחק ורבקה ) הנו יותר ויותר הנקרא ערב רב של אותו מעגל כאשר הדת כול דת אינה נפרדת ממקורה משמעותו שבני אותה דת הנם בהבנה גדולה לגבי משמעות דתם וישומה באמת כאשר אינו כך משמעותו ששבעוד שהדת עצמה הנה טובה המחזיקים בה אינם ומבזים את דתם ואת שליחיהם שזה ההבדל שבין אמונה של אמת לבין אמונה שאינה אלא על משקל "הפרות הקדושות" המשמשות כאמונה והאדם אמנם בן דת מסויימת אך אינו במקומו כלל מטרת העברת הידע לכול ניצוץ ולקיחת חלקו בכלל הנו החלק שכול קבוצה לוקחת בחלקה לעובדה ולשמרה או להרסה על פי המסה הקריטית אלו הכול היו בני אותה הדת היה הדבר מנוגד ללעובדה ולשמרה שאז זה כמו לומר שעל הכול להיות בעל התמחות אחת והזנחת יתר ההתמחויות יהוה אחד ושמו אחד אין משמעותו שכולם בני אותה דת אלא שלכול דרך ארץ אחת לעובדה ולשמרה ואותו מקור על פי הנצרך והיופי היחודי איש באמונתו יחיה אולם לכך על מאמיני הדתות השונות להבין דתתן לאורה של התורה עד כאן לעת עתה בברכה הלה

 

[אופירA]

כפירה אינה חוכמה

ואין ליהודי ללמוד שום דבר מדתות הכפירה. אמנם הגויים אינם צריכים ליהפך ליהודים, אלא מספיק שישמרו את 7 מצוות בני נוח, עליהן צוותה אותם התורה. ויכולים להחזיק בכל דת שמקפידה על 7 מצוות אלו. "איש באמונתו יחיה" זה רעיון חילוני מאוד נחמד, אבל אין להסיק ממנו שום דבר על מה שהתורה מלמדת את היהודי. התורה מורה ליהודי לדבוק במכלול תרי"ג המצוות שציוותה אותו, ולא להחליט על דעת עצמו רעיונות סותרים, כגון שצריך ללמוד מדתות אחרות, וגם לא פרשנויות שונות שעל דעת עצמו, מלבד הפירוש המסור במסורת הדורות היישר מהר סיני.

 

[primus solus]

אין שום רע בלימודי תיאולוגיה

והכרת פילוסופיות דתיות אחרות, אם לא הייתי לומד את הנצרות לעומק, מעולם לא הייתי יודע שהדת הזאת שמתיימרת להיות פעם אחותה, פעם בתה ופעם אמה של היהדות אינה קשורה אליה בדבר, והיא למעשה תרגום יווני לדת המיתראיזם. את האיסלם אינני מכיר, אך האלימות הקיצונית שהדת הזאת מפגינה לאורך ההיסטוריה גורמת לי לסלוד ממנה. התורה נכתבה ע"י בני אדם, ויתרונה היחידי של התורה ושכל החיבורים שנכתבו אחריה היא שהם של אבותיי ושלי, הם בשפתי, הם תרבותי, הם מורשתי. עם זאת, יש המון מה ללמוד מדתות אחרות.

 

[הלה מורז]

לא מחוייב להיות תיאולוג

שלום שבוע טוב לא מחוייב המציאות שהכרת הדתות האחרות משמעותו להיות תיאולוג די בלהיות יהודי לשם כך דבריך פרימוס למשל הנם כפירה שכן התורה לא נכתבה על ידי אדם אלא ישירות מהשם לבני אדם כלומר הדברים המובאים הנם דבר השם ואינם דברו של אדם והמשיחים הנביאים השליחים של הדתות המונותיאסטיות הנם כמקבלי הסמכה "לתרגם" לשפת אותה קבוצה את התורה במובן השלם שבניצוץ והכול למקומו במקומו כלומר אותו "התרגום" אינו של התורה השלמה אלא של הנצרך החלק של אותו ניצוץ למילוי חלקם במובן 7 מצוות בני נח כלומר ידיעת מקומם במערך הכללי שכן דבר השם במלואו כבר ניתן בתורה על משה אומר השם נאמן בכול ביתי לגבי השליחים האחרים אין ערעור באם הנם שליחים או לא (להוציא מקרים רבים של נביאי שקר שליחים בשם עצמם וכו אולם בעניין זה ההתיחסות הנה לשליחים מוחמד וישוע כלומר לדתות המונותיאסטיות ) אולם ישנה שאלה האם מלאו תפקידם נאמנה והאם ישנו כיפוף האמת בחלק מכתביהם או שמא כפוף האמת שנעשה בתוספות של אחרים שהוסיפו לאותם כתבים למשל: "במשך מאות שנים החזיקו הקהילות הנוצריות בכתבים מקודשים שונים, בלי קאנון מוסכם. רק בוועידה הכנסייתית השלישית בקרתגו, בשנת 397, אושר הנוסח המקובל כיום. עם זאת, במשך השנים עלו ספקות בנוגע לאותנטיות של כמה מהספרים, ובעיקר לספרים המיוחסים ליוחנן. מרטין לותר, למשל, טען שהבשורה על פי יוחנן מזויפת." כלומר השאלה היא מה מכתבי הקודש הנוצריים הנם אכן דברי ישוע מה מדבריו הנו כיפוף אמת באם ישנה ומה התוסף לצורך אנשים מסויימים לכופף את האמת ובכן הדתות הנן האמונות ובכך אין ליהדות מה ללמוד מהדתות אלא ללמוד מהכרת דתם איזה ניצוץ תורה הנו במערך הכללי ולהאיר את השלם שבאותו ניצוץ מאורה של התורה -להאציל וללמוד מהאופן בה מקיימים את דתם על הנצרך להם לתקון וכן יש מה ללמוד מהחכמות שהכול ניצוצות התורה מהחכמה ניצוצות שיצאו להתמחות בברכה הלה

 

[הלה מורז]

כמה מילים על מיסיונריות

שלום רב כמה מילים על מיסיונריות כלפי עם ישראל שדי בהם להבנת השלם שבכך יש לזכור שהנצרות שבאה בעקבות ישוע היתה קבוצת אנשים פגניים שאכזריותם היתה רבה דהיינו דם לא שפוי ותנאי למילוי 7 מצוות בני נח דהיינו התפתחות לכוון מפותח באם דבר זה היה מובן למשל לבני הדת הנוצרית לאלה מביניהם הנקראים מיסיונרים הרי שהיו חדלים במיידית מכול ניסיון של מיסיונריות לעם ישראל מהסבה הפשוטה שמיסיונרות זו מובנה בקשה להורדת מדרגה של עם ישראל מה שאף ודאי מרחיק את עצמם עוד ועוד מהתפתחות למפותח ומובן התפתחות שהנה הפחתה כלומר ככול שהאדם הנוצרי כופר בדתו כך יגדל נסיון המיסיונריות שלו לעם ישראל או במילים אחרות מבקשים שלא יהא שם במקומו כלומר שבעצמם לא יהיו הנקרא בני נח שהרי כתוב :" ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו " עבודה מיסיונרית כלפי עם ישראל = מבקשים ששם ישכון באהלי יפת " דהיינו אי ידיעת האדם את מקומו במערך הכללי שלא במובן יעקוב תם יושב אוהלים =חכמה בגויים תאמין אמונה לא תאמין ידיעת האדם את מקומו במערך הכללי משמעה שראשית נצרכת ענווה בברכה הלה

 

[הלה מורז]

הבחנה

שלום אופיר נכון כפירה אינה חכמה שכן הנה אותיות מופרך ראשית יש להבין את משמעות איש באמונתו יחיה שאין מובנו החילוני של יענו כול אחד שיעשה מה שבא לו כאשר כך הרי שאכן הנו רעיון חילוני שמובנו סם מות אלא הדגש הנו על המלה יחיה לכך על כול אדם מכול דת לראות את סם החיים שבדתו בכך אמונתו =יחיה להבדיל מחכמתו נהיית אמונתו בכול דת ישנו השלם שהכול ניצוצות התורה דהיינו סם חיים כתביהם של דתות אין לומר באופן אוטומטי שהנם כפירה ולכך עוזרת התורה המאירה יש הבדל בין כיפוף אמת דהיינו כפירה לבין אותה האמת אלא ברובד של מסוגלות הכלי להכילה למשל 2+ 2+2+2=8 זאת אמת את אותה האמת אפשר לומר 2x4 =8 כלומר אין כיפוף האמת אלא התאמה ליכולת הכלי להכיל ברור שבדברים גדולים דהיינו על משקל מובן עמוקים גבוהים הרי ש שחישוב של 2+2+2......... נומר להגיע למספר מיליון הנו על משקל עיסוק בטפלות ואבוד העיקר ולכך עוזרת לכול ניצוץ התורה דהיינו המקור אור לגויים משמעותו שעל האדם להיות באמונה שלמה טוטלית בקדוש ברוך הוא וידיעה מוחלטת שכול העולם תורה ניצוצותיה כלומר התורה מאירה לכול מתוך הארת התורה ניתן להבחין בין אמת שכופפו אותה לצרכים "אישיים " דהיינו כפירה ומובן שאף את מצוות 7 בני נח לא ניתן לקיים באופן זה של שקר לבין אותה אמת אלא שבדרגת יכולת הכלי להכיל אין משמעות הדבר שעל האדם להיות תיאולוג או ללמוד איזו דת לעומקה באם אין זה כישוריו הטבעיים והדבר מתיחס לכול תחומי החיים לאו דוקא דתות מדעים למשל וכו באופן אישי למשל לא למדתי שום דת או מדע אולם מה שמובא לפניי ברגע נתון גם אם לא שמעתיו לפני כן הרי הנו מובהר לאורה של תורה ומובחן באם הנו שקר או אמת דברים רבים מאיזו דת הנחשבים באופן ככפירה מאורה של תורה מסתבר שאינם כך אלא שהנם כדוגמת אשר הובא ליכולת הכלי להכיל את אותה האמת המצויה בכול דהיינו השלם שבכול ניצוץ במדע אפשר לראות כיצד דבר זה מתקיים למשל בנקרא פרקטלים שכן יש לזכור בטוב אין רע אולם ברע יש טוב אחרת לא היה מאומה ניתן לתקן אולם להבחנתי בני הדתות השונות אינם מבינים את כתביהם שלהם בשל ההתנתקות מהמקור ובכך העיקר שבאותם כתבים לאותם מאמינים מאבד משמעותו ונותרת הטפלות דהיינו כפירה בדתתוהין שלהם עצמם אולם יכולים לפעול בשמה יש להבחין בין דת שהנה בעצמה כפירה לבין מאמיני איזו דת שהנם כופרים למשל נשוב לעניין הלחם והיין כפי שהובא ונבדוק לאור תורה איזו אמת הנו מספר הלחם כפי שהובא אמר עליו גופו והיין דמו וכפי שהובא במשמעות שעל האדם להלך בגשמי באופן שפוי דהיינו מובן בית ישראל שפוי נדתו הדבר הנו על משקל מובן מפותח ומתפתח עם ישראל כפי שהובא במשמעות מתפתח ממקומו המפותח העמים מתפתחים למפותח בברכה הלה

 

[הלה מורז]

ישן מפני חדש

שלום לפיד החיים כותב: "שתי אותיות מהוות יצירה מושלמת; מלה. אות אחת אין לה משמעות עצמאית." המממממ ובכן באותיות האלף בית נברא העולם כול אות בוראת אם כבר באותיות עסקנן הנה דבר מה מ"חכמת" המספרים שלכך עמקות במישורים השונים של אותה האמת ולהלן מעט למישור הבנה אדם מישור ארץ אפס - אלף פה סמך אחד- אלף חת דלת אפס במישור זה של דברים = ראשית על המלכות לסמוך (פה=מלכות -ארץ אפס במובן ענוה הנצרכת לסמוך על השם ) משכך האדם סומך על בוראו (חטא סדום למשל שאינם נסמכים אל שולחן השם סדום= דום סמך ) הרי ש אל פתח דלת אותיות אחד שוב להזכיר המישור הנל" הנו מישור ארץ באם יש דלת מובנו שיש איזה מבנה איזה בניין ואכן המספרים הנם אבני בניין ניתן לראות שאחד מכיל בתוכו את כול הבניין וכול מספר הנו אבן בניין באותו בניין שלם משמעות המפותח והמתפתח יש לשים לב שהאות שין מצויה בכול המספרים מלבד (באפס)באחד בארבע -ובעשר משמעותה שונה האות שין אותיות ישן אינה במספר אחד ואינה במספר ארבע 14 =יד השם שאינו מן הזמן ואינו ישן או חדש ישנו עומק של הבנה למשמעות ישן מפני חדש והקשר למובן הברית החדשה בברכה הלה הספרה עשר למישור אדם עין שין ריש האות שין מקבלת הגיה של סמך ואכן 10 יש אפס לו ובכך עשר = זה אשר נע י נשי(נשיא )ישר =בניין שלם 10 ומובן הראשון עם האחרון בהקשר הדיברות אנכי ולא תחמוד