סיפור.
זרים ברכבת. 1.10.22 (7).
שיקשוק הגלגלים במסילת יוצר מנגינה חד קצבית, שתי פעימות - 'עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה' - עלם...
תוהה מאיפה זה בא? אה, משני הצעירים, היושבים במושב מקביל אלי, חייל וערה, מלמולם וצחוקם, מרחף בחלל הקרון.
'ודאי הכירו זה עתה בנסיעה', אמרתי לעצמי. שקועים בשיחה, ובין לבין עולים צחקוקים ונענועי ראש של הסכמה.
'עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה'... עלם.. שיקשוק הגלגלים במסילה מתקתק בראשי.
'יפה נראים יחד'. בחוץ הנוף חולף בעייף.
עיניי נעצמו, נזכר בזמן אחר. במדי זית, יושב בבקרון רכבת, זה לצד זו, לנערה שלצידי.
נענועי הקרון, יוצר מגע עדין בינינו, אני מגניב מבט בשער הגולש על כתפיה, חושב 'אילו רק דברנו', שחתי לעצמי, "ואיך זה קרה לך" שומע פתאום את קולה, מדבר אלי, מלווה בחיוך קל, תחת לעיניים אפורות רציניות. כוונתה לידי הימנית הנתונה בגבס מתחת לשרוול.
'נפלתי לא טוב', חייכתי, מופתע מהמשאלה שנענתה. 'ככה זה בצבא, קורים דברים' ולעצמי אמרת, 'נחיתה לא מוצלחת נחתת'...
"גם אחי הצעיר נפל מהאופניים ושבר את ידו, עכשיו גם ידו בגבס", אמרה כשהיא, מחייכת, משתתפת, מעודדת בחיוכה
אני שואל אותה, ליצור רצף לשיחה, 'סיימת תיכון?'
"מזמן", היא עונה "בחודש הבא אני מתגייסת"...
'אהה בהצלחה', מאיר אליה פנים.
נענועי הקרון יוצרים מגע נעים בינינו. שומע קולן של שתי הנשים היושבות מאחורינו, משוחחות בצרפתית, אומרת האשה המבוגרת לצעירה שלידה: "ראי איזה זוג יפה שניהם" והוסיפה אלוהים ("mon dieu fait quelque chose", (עשה משהו), חייכתי לשמע הדברים. גם הנערה חייכה, צחקה, אתה מבין צרפתית", קבעה, ממשיכה לצחוק...
'כן מבין'.
"זו דודתי והבת שלה, הגיעו מצרפת, לא יודעות עברית". הצחוק עדיין בעיניה.
הרכבת האטה, היא קמה, יישרה חצאיתה. שתי הנשים מאחורינו, קמו גם הן...
" אנחנו יורדות פה" אמרה, נוגעת בידי המגובסת. "להתראות"...
'להית' עניתי... ''
הרכבת עצרה בתחנה. היבטתי מבעד החלון, שלושתן עומדות ברציף, היא הסתכלה לעברי ונופפה בידה, אמרה משהו, אך לא קלטתי מה היא אומרת, נופפתי אליה חזרה.
מים רבים זרמו מאז אותה נסיעה ברכבת.
עכשיו אני יושב בקרון רכבת. הרכבת זזה הותירה את התחנה מאחור.
שקשוק גלגלים משמיע 'שוב, עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה' - עלם...
צביטה של פחד מתגנבת לתוכי, היכן אהיה בעוד עשר שנים? חמש שנים?.. שנה..? זכרונות עולים ואני מונה את תחנות חיי.
הכתובית הדיגיטלי בקרון מורה על התחנה הבאה - 'התכונן לרדת', קמתי, מגניב עוד מבט בזוג הצעירים, החייל והנערה, נזכר בנערה שלצידה ישבתי ודודתה, האומרת "mon dieu fait quelque chose.
זרים ברכבת. 1.10.22 (7).
שיקשוק הגלגלים במסילת יוצר מנגינה חד קצבית, שתי פעימות - 'עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה' - עלם...
תוהה מאיפה זה בא? אה, משני הצעירים, היושבים במושב מקביל אלי, חייל וערה, מלמולם וצחוקם, מרחף בחלל הקרון.
'ודאי הכירו זה עתה בנסיעה', אמרתי לעצמי. שקועים בשיחה, ובין לבין עולים צחקוקים ונענועי ראש של הסכמה.
'עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה'... עלם.. שיקשוק הגלגלים במסילה מתקתק בראשי.
'יפה נראים יחד'. בחוץ הנוף חולף בעייף.
עיניי נעצמו, נזכר בזמן אחר. במדי זית, יושב בבקרון רכבת, זה לצד זו, לנערה שלצידי.
נענועי הקרון, יוצר מגע עדין בינינו, אני מגניב מבט בשער הגולש על כתפיה, חושב 'אילו רק דברנו', שחתי לעצמי, "ואיך זה קרה לך" שומע פתאום את קולה, מדבר אלי, מלווה בחיוך קל, תחת לעיניים אפורות רציניות. כוונתה לידי הימנית הנתונה בגבס מתחת לשרוול.
'נפלתי לא טוב', חייכתי, מופתע מהמשאלה שנענתה. 'ככה זה בצבא, קורים דברים' ולעצמי אמרת, 'נחיתה לא מוצלחת נחתת'...
"גם אחי הצעיר נפל מהאופניים ושבר את ידו, עכשיו גם ידו בגבס", אמרה כשהיא, מחייכת, משתתפת, מעודדת בחיוכה
אני שואל אותה, ליצור רצף לשיחה, 'סיימת תיכון?'
"מזמן", היא עונה "בחודש הבא אני מתגייסת"...
'אהה בהצלחה', מאיר אליה פנים.
נענועי הקרון יוצרים מגע נעים בינינו. שומע קולן של שתי הנשים היושבות מאחורינו, משוחחות בצרפתית, אומרת האשה המבוגרת לצעירה שלידה: "ראי איזה זוג יפה שניהם" והוסיפה אלוהים ("mon dieu fait quelque chose", (עשה משהו), חייכתי לשמע הדברים. גם הנערה חייכה, צחקה, אתה מבין צרפתית", קבעה, ממשיכה לצחוק...
'כן מבין'.
"זו דודתי והבת שלה, הגיעו מצרפת, לא יודעות עברית". הצחוק עדיין בעיניה.
הרכבת האטה, היא קמה, יישרה חצאיתה. שתי הנשים מאחורינו, קמו גם הן...
" אנחנו יורדות פה" אמרה, נוגעת בידי המגובסת. "להתראות"...
'להית' עניתי... ''
הרכבת עצרה בתחנה. היבטתי מבעד החלון, שלושתן עומדות ברציף, היא הסתכלה לעברי ונופפה בידה, אמרה משהו, אך לא קלטתי מה היא אומרת, נופפתי אליה חזרה.
מים רבים זרמו מאז אותה נסיעה ברכבת.
עכשיו אני יושב בקרון רכבת. הרכבת זזה הותירה את התחנה מאחור.
שקשוק גלגלים משמיע 'שוב, עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה' - עלם...
צביטה של פחד מתגנבת לתוכי, היכן אהיה בעוד עשר שנים? חמש שנים?.. שנה..? זכרונות עולים ואני מונה את תחנות חיי.
הכתובית הדיגיטלי בקרון מורה על התחנה הבאה - 'התכונן לרדת', קמתי, מגניב עוד מבט בזוג הצעירים, החייל והנערה, נזכר בנערה שלצידה ישבתי ודודתה, האומרת "mon dieu fait quelque chose.