הבנתי, שפונטיציאל זריעת העננים הוא 15% יותר גשם! אז עם אתם אומרים, חורף ממוצע, אתם לא לוקחים בחשבון את זריעת העננים, אז זה בעצם 115% מהממוצע. חבשתם על זה? אז חורף יכול להיות יותר טוב ממה, שהוא אמור להיות.
פרוייקט זריעת העננים התחיל בארץ לפני כ-30 שנה. בתחילה הוזרעו העננים ממטוסים ומהקרקע ע"י "תנורים" מיוחדים, ומסוף שנות ה-80 באמצעות מטוסים בלבד. השפעת זריעת העננים הייתה זניחה למדיי. מדידות של משקעים החל משנות ה-70 מראות שבאזורי הזריעה לא היתה שום עליה בכמות המשקעים. למעשה בחלק מהתחנות בצפון ממוצע המשקעים ב-1970-2000 נמוך מעט ממוצע 1950-1980. התאוריה שעומדת מאחורי זריעת העננים היא שמיעוט בנבטי קפאון (חלקיקי אבק מקרוסקופיים שעליהם קופאים אידי המים ליצירת גבישי הקרח בחלקו הגבוה של ענן הקומולוס) גורם לירידה בפוטנציאל המשקעים של הענן. "זריעתו" של הענן ביודיד הכסף (שנמצא כחומר מתאים) אמורה לכן להגדיל את פוטנציאל המשקעים (במילים אחרות להגביר את הגשם). הבעיה היא שאין שום ממצא שמראה שיש בארץ מחסור בנבטי קיפאון. אזור המזרח-התיכון מלא באירוסולים טבעיים ובארץ התעשייה יוצרת כמויות לא מבוטלות של אירוסולים מלאכותיים שחלקם הגדול מתאים לשמש כנבטי קפאון. לכן יתכן מאוד שהטרופוספירה באזורינו רוויה כבר בנבטי קפאון והזרעת העננים מיותרת לחלוטין ואינה משנה דבר. בכל מקרה פרוייקט זריעת העננים קידם במידה רבה את תחום הדינמיקה ופיזיקת העננים, כך שניתן לומר שלמרות שהפרוייקט לא הוכח כיעיל יצירת משקעים תרם רבות לתחום המטאורולוגיה. למשל, במשך שנים רבות (ויתכן שאפילו עכשיו) מכ"ם הגשם היחיד בארץ היה המכ"ם ששימש את הפרוייקט (מכ"ם מקורות) שמוצב בנתב"ג.
חברת "מקורות". ובעניין מפעילי ה"תנורים", אחרי כמה שנים ה"הזרעה" מהקרקע נמצאה בלתי יעילה- מעט מעט מאוד מהחומר הגיע לרום הפעילות (בדרך-כלל מעל רום הקפאון בימי גשם שהוא בגובה ממוצע של 2000-3000 מ´).