האמת העצובה שלי שאני באמת שוכחת לעתים או יותר נכון מרגישה שחסרות לי על הלשון מלים שמאוחר יותר אני נזכרת בהן אבל בפירוש זה לא מעודד אותי, אבל חלילה אני לא מתקרבת לאלצהיימר שאותו עברתי פעמיים (אימי ובעלי) ואני יודעת מה זה. אני לא התבטאתי במילה "שכחתי" אלא "לא זכרתי" ויש הבדל. שלא תחשבי שנפגעתי או משהו, אני צחקתי בדיוק כמוך.
אל תקחי ללב כפי שגם אני לא לקחתי. מסרי ד"ש לאמא ושתמשיך להיות כל כך מפתיעה, ולך המון כוחות לעבור את כל מה שאת עוברת. מקוה לראותך בהזדמנות. להתראות חני