חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים - זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת

מצד שני אני רואה עכשיו שבוויקימילון מופיע ניתוח אחר.
אני רואה לנכון לציין שיש סתירה בהקבלה בין חורף בעברית לערבית לבין חר"ף היה חד כפי שמובא בויקימילון. בערבית חל בידול בין שני סוגי האות חי"ת. אבל ניתן לראות ששם החורף ניתן לו מפני הקור שמרגיש כדקירה כפי שניתן להשוות עם צינה (צנ"נ) וצנינים או המילה קר כבסיס למילים דקר, נקר, עקר.
 
אני רואה לנכון לציין שיש סתירה בהקבלה בין חורף בעברית לערבית לבין חר"ף היה חד כפי שמובא בויקימילון. בערבית חל בידול בין שני סוגי האות חי"ת. אבל ניתן לראות ששם החורף ניתן לו מפני הקור שמרגיש כדקירה כפי שניתן להשוות עם צינה (צנ"נ) וצנינים או המילה קר כבסיס למילים דקר, נקר, עקר.
נוסף על כך ההקבלה בין חורף לער"ף לענ"ד שגויה. הבסיס לשורשים ער"ף וער"ב (ערבות- עננים) הוא ככל הנראה ע.פ או ע.ב כמו המילה עב- ענן, ובהקשר רחב יותר כיסוי כמו בשורשים חפ"י, חפ"פ, עפעף .
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נוסף על כך ההקבלה בין חורף לער"ף לענ"ד שגויה. הבסיס לשורשים ער"ף וער"ב (ערבות- עננים) הוא ככל הנראה ע.פ או ע.ב כמו המילה עב- ענן, ובהקשר רחב יותר כיסוי כמו בשורשים חפ"י, חפ"פ, עפעף .
אבל אין קשר בין הפועל חירף לשם העצם חורף, הם נמצאים באותו עמוד רק כי הם חולקים אותו רצף אותיות (בכתיב מנוקד) וככה זה בוויקימילון. קישרתי ישירות לערך הרלוונטי. גם התלכדות השורשים בעברית (כיוון שכבר אין שתי חי"ת) מצוינת שם. מעדביקה כאן את ההסבר האטימולוגי:

גיזרון​

  • 'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',[3] כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).[4] משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).[5] ומשם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית حَرْف (חַרְף) 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', ‫حِرّيف‬ (חִרּיף) 'חריף' (אוכל).
  • שתי המשמעויות כנראה משורש שונה. המשמעות הראשונה בשימוש נרחב, והמשמעות השנייה נמצאת רק בהקשר אחד על פי פרשן המקרא רשב"ם, במילה "חָרוּף" (שפחה חרופה - נחרף במקרא) שפירושה "מסירה", "מסר נפשו". בערבית "חרוף" (خَرُوف) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי - חַרִפַ (خَرِفَ) - מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף[6].
 
אבל אין קשר בין הפועל חירף לשם העצם חורף, הם נמצאים באותו עמוד רק כי הם חולקים אותו רצף אותיות (בכתיב מנוקד) וככה זה בוויקימילון. קישרתי ישירות לערך הרלוונטי. גם התלכדות השורשים בעברית (כיוון שכבר אין שתי חי"ת) מצוינת שם. מעדביקה כאן את ההסבר האטימולוגי:

גיזרון​

  • 'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',[3] כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).[4] משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).[5] ומשם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית حَرْف (חַרְף) 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', ‫حِرّيف‬ (חִרּיף) 'חריף' (אוכל).
  • שתי המשמעויות כנראה משורש שונה. המשמעות הראשונה בשימוש נרחב, והמשמעות השנייה נמצאת רק בהקשר אחד על פי פרשן המקרא רשב"ם, במילה "חָרוּף" (שפחה חרופה - נחרף במקרא) שפירושה "מסירה", "מסר נפשו". בערבית "חרוף" (خَرُوف) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי - חַרִפַ (خَرِفَ) - מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף[6].
אמת.
הרחבתי את היריעה לשאר הערכים המקושרים כפי שהופיעו בויקימילון.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אמת.
הרחבתי את היריעה לשאר הערכים המקושרים כפי שהופיעו בויקימילון.
אנא הימנע מכך להבא, זה רק מבלבל את השואל ואת הקורא מפני שאין קשר לשאלה המקורית ולדיון הזה.
ויקימילון הוא מילון שיתופי שכל אחד יכול לערוך, גם אתה (אפילו לא צריך להירשם, אך מומלץ).
אם יש לך השגות על המידע בערך ואינך מעוניין לערוך אותו בעצמך, אתה יכול לציין אותן בדף השיחה.
 
האם יש קשר בין שתי המשמעויות של חרף?
תודה!
שבת שלום וחג שמח
לענ"ד יש קשר כאשר המשמעות של "חרף נפשו" נגזרת מ "חרף מערכות".
הבסיס לפועל היסודי הוא ח.ר במשמעות היה חם>נשרף>התיבש. השריפה היא אב להרס כמו בחרב (חורבן) ההתיבשות היא אב לחרב (יבש). וריאציה לשורש זה ניתן למצוא בשורש חר"מ השמיד/ייבש אבל גם (כפועל יוצא מההשמדה) הקדיש לאל או כהן ומכאן "חרף נפשו למות" הקדיש את נפשו למות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה אותו הפועל, להבנתי אין פה שתי משמעויות אלא שימוש בפועל בפני עצמו ושימוש בצירוף "חירף את נפשו" (= סיכן את חייו).

אולי יש כאן מטאפורה שסכנת החיים היא מעין "קללה" על הנפש.
 
למעלה