חבד בניוגוטי

[אבוטבול]

חבד בניוגוטי

אנשי חבד השתלטו בחנוכה על רחובות בודפסט והדליקו לפחות 6 חנוכיות ענק שאני ראיתי. אחת מוצבת היתה במתחם הפרלמנט השתתפתי בהדלקת נר שביעי ליד תחנת הניוגוטי . היו כ60 אנשים שחלקם החל לרקוד ריקודים חסידיים. 2 בני הקטנים הצטרפו למעגל הרוקדים. בסיום ההדלקה חולקו סופגניות כשרות. כמה מטרים מהניוגוטי נפתחה מסעדה ישראלית בשם נועה. אני לא חושב שיש לה תעודת כשרות אך מוסיקת רקע ישראלית יש ויש. יש מזנון מהיר של פיצות, עוף בגריל ירקות מאודים חומוס טחינה וכו'. המחירים סבירים. החומוס שהגישו הזכיר לי חומוס מקופסת שימורים של פעם. העוף טעים, וכן פיצה מרגריטה שילדי טרפו. יו רגלט אש ויס לט זאב אורן (המכונה בפורום אבוטבול)

 

[vera2]

לזאב אורן המכנה עצמו אבוטבול שלום

קראתי את ההודעה שלך בקשר להדלקת הנרות של אנשי חב"ד בבודפשט מלבד הכיף שהיה לילדים שלך שחוו את חנוכה יותר ב"גדול" מאשר בארץ (אני משערת ככה).דיעותי שמונחים במקרה הזה הרבה ע"י הרגש מאוד סותרות ואני לא יכולה להגיע לדעה מגובשת עם עצמי מין סכסוך פנימי.מצד אחד אני חושבת שזה לא במקום כל הראוותנות הזאת מצד שני זה מפתח סובלנות,נוכחות תחושת שויון וכו" השאלה הבאה שאני שואלת את עצמי האם יש "יהודי הונגרי" Magyar zsido או יהודי אמריקאי או יהודי צרפתי וכו" או יהודי הוא יהודי וישראליות הם לאום ואז כל יהודי הוא ישראלי שבוחר לחיות בארץ זרה. אני לא יודעת את התשובה מה דעתך לפי זה שהייתה במקום? ומה דעתכם בפורום?

מלבד השאלה הזאת תמשיכו להנות במילא אין מה למהר לחזור העסקים כרגיל "יש שביתה בבתי הספר".בכל זאת להתראות בארץ.

 

[עב]

תשובה של אדם אחר

סיפרתי כאן בפורום על בן דוד שגר בבודפשט וממש לא היה מרוצה מהקמת המנורה בכיכר קושוט על יד הפרלמנט ומטקס הדלקת הנרות. לדעתו זה ענין פרטי ושכל אחד יחגוג בבית מה שבא לו ואיך שהוא רוצה. מכאן הבנתי שהראוותנות והרהבתנות של החבדניקים לא תרמו ליהודי העיר, בלשון המעטה. גם בארץ אני לא רואה מקום לטכסים ברחובות. ורה, בקשר למיהו יהודי וישראלי, כבר כמה ממשלות נפלו על השאלה הזאת, ונדמה לי שבג"צ מתחבט בשאלה הזאת עכשיו, אז קטונתי. נורא מסובך. גם ככה קשה לי... יום טוב!

 

[B T1]

גם קרובי, שגרים בבודפשט...

מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך ולהצנע את יהדותם ולא להשתתף טכסים יהודיים פומביים. (כנראה שלמדו מן העבר)

 

[kropacsek]

הערות ביניים/ כרגיל, מתווכח עם עצמי

1. נרות חנוכה הן בחזקת "אור לגויים". 2. הם גם יכולות להיות הסדין האדום בעיניהם. 3. היה מאוד נחמד אם ההונגרים היו מתייחסים אל היהודים שם כ- MAGYAR ZSIDO ולא רק כ-ZSIDO. 4. בארה"ב יש: african-american, latino-american, italian american וכיו"ב. א-ב-ל: american jew ולסדר המילים יש משמעות. 5. החבדניקים (שיהיו בריאים) בולטים מספיק כשהם עוברים ברחוב, בלי קשר לחנוכיות, לפידים ושאר ירקות. 6. עושים קצת שמח, מה קרה?! ההונגרים מאוד אוהבים צוענים...כן, בטח: כל זמן שמנגנים בחתונות שלהם (אבל חס וחלילה להתחתן איתם) 7. היהודים היו שם עוד לפני המאדיארים. 8. אבל לא ממש חייבים להזכיר להם את זה בכל הזדמנות. 9. גם בארה"ב בשבוע שעבר התנכלו (דרך בתי-משפט) לטקסי חנוכה. שנת מיסים טובה לכולם!

 

[orlu]

האמת שאין לי דעה נחרצת,רק יכולה

לספר שיצא לי להיות בבודפשט בחגים לא אחת כחילונית מובהקת אני רוצה לומר שמאוד ריגש אותי לעבור בין עשרות אם לא מאות הצעירים שהסתובבו ברחבת בית הכנסת ובתוך בית הכנסת ולא אחת שמעתי אותם משוחחים בינהם על גאוותם בחגיגת החגים. כמו כן הייתי ערה לכמה צעירים שפלטו יודיין אראוס במין הומור פרטי שגרר אחריו אחוות מתפללים. לי זה היה מוזר מעניין ואף מחדד חשיבה לעצם היהדות והגולה ..... כך שאם זה מוסיף משהו לדיון אז זו היא חוויתי מאירוע חגיגי ב"גולה" לגבי חנוכה אם חוגגים אורות בחג המולד אז שיחגגו אורות בחנוכה אז מה....... לגבי חב"ד עקרונית אני לא אוהבת את התנהגותם לא פה ולא שם וגם לא בתאילנד. יאללה ביי

 

[reuven4u]

אני דווקה חושב שזה מאוד יפה מנהגים

של עמים אחרים. אני היתי רוצה לראות ברחובות כל מיני מהגים של כל מיני עמים שחיים איתי באותו מקום... אבל זה רק אני

 

[מאריקה]

יהודי הונגרי ישראלי

פעמים רבות שנסעתי להונגריה וסלובקיה (בחלקה ההונגרי) חשבתי על עניין הזהות הזאת. אני משתתפת פעמים רבות באירועים של הקהילה היהודית בקומרנו שם נולדתי ואף באופן סמלי רשומה כחברה ומקבלת את הידיעון המופיע פעם בחודש בדואר (בהונגרית). אפילו באחרון ריגש אותי קטע שקראתי על כך שבסופרמקט מקומי במחלקת הירקות מוכרים ירקות או פירות שמקורם בארץ והם שמחים על כך. כלומר אני חשה בזיקה מסויימת לארץ משם. ו א ף ע ל פ י כ ן!!! זה לא. בנסיעתי האחרונה בספטמבר ארע משהו שמבחינתי שינה את נקודת המבט. בדרכי חזרה לארץ שהיתי יומיים בבודפשט. טיסתי עמדה לצאת ביום ראשון ה- 21. והנה מודיע קרוב משפחתי הצעיר שלומד שם באוניברסיטה היהודית ואף לומד חזנות!! שביום זה מתקיים טקס יום השואה של יהדות הונגריה בבית העלמין היהודי. כאחת שמרגישה שמשפחתה בדור הקודם הייתה שייכת ליהדות זו לא הססתי והצטרפתי לאלו שהיו בבית הקברות. ב"אל מלא רחמים" בכיתי והזדהיתי והרגשתי שייכת, חלק אחד מכל הציבור הזה. אלא שאז נשא רב צעיר דרשה. מדינת ישראל הוזכרה בכך שמטוסי צה"ל עשו מטס מעל אושוויץ. כאילו להזכיר את עניין האז וכיום. כלומר מדינת ישראל חזקה. התחושה היתה שהם מכבדים את המדינה אבל זה שם רחוק. ציפיתי שבטקס יהיה משהו לאומי למשל התקווה או משהו על ירושלים וכו' (אני לא מהצד הלאומי בארץ, אבל הכוונה שבטקס תהייה איזו זיקה יותר מפורשת לישראל). אבל זה לא קרה. זה נשאר טקס דתי נטו עם אזכור קצר של המדינה. ופתאום ראיתי אותם באור אחר - יהודים בעלי לאום הונגרי (שאני מאמינה שכך הם רוצים להצטייר, כמו קתולים בעלי לאום הונגרי וכו'. לא בטוח שההונגרים רואים אותם כך) ופתאום הרגשתי שהם ואני שייכים לעם אחר. יש לנו אותה דת וטקסים דומים שנאמרים באותה הלשון אבל עם תרבות לטוב ולרע אחרת. ופתאם ראיתי את זה כמו שתיארו את הגלות בטקסטים ציוניים או כמו שביאליק תאר את הגלות. והרגשתי מאד עצובה. אני נמשכת לתרבות אירופאית ולא חושבת שהתרבות בארץ מי יודע מה, אבל באותו רגע תפסתי את המרחק ביני ובינם. בערב, בתור בפריהג', עם הצעקות וחוסר הסבלנות הטיפוסי בתור לבטחון באל-על, הייתי סבלנית מתמיד (ושונה ממה שאני רוטנת על ה"ישראלים". הרגשתי שכבר כמעט הגעתי הבייתה והייה לי טוב עם זה ואף סיפרתי את החוויה שעברתי באותו בוקר לשכני בתור. כן, אני חושבת שאני אחרת.

 

[B T1]

מאריקה-אכן ניחנת בעין בוחנת,../images/Emo45.gif

התרשמותי בעת ביקורי בבודפשט היתה זהה לתאורך.

 

[vera2]

לאריקה ../images/Emo104.gif

אני לגמרי מזדהה איתך. אני חושבת שגודל כאן עם גאה עם ביטחון עצמי ותרבות של עם בארצו נראה לי (זה לא מוכח במחקרים) שחלק מהתופעות שאנו עוברים הם מחלות ילדות ובמשך הזמן הדברים ייכנסו לאיזהשהוא מסלול ,מסורת והפער בינינו ובין הגולה הולך וגדל וכדברי יהורם גאון "כמה טוב שאנחנו עם כזה".

 

[טומי*]

העם ההונגרי...עם לאומני מאוד.....

אולי יותר מעמים אחרים שאני מכיר באיורופה. נראה לי שגם היהודי ההונגרי,הוא קודם כל הונגרי ואחרי זה הוא יהודי. באחד מביקורי שם, חבר לקח אותי לבית כנסת בשבת אחה"צ לשיחת רעים עם רב הקהילה. היו כשלושים איש, בני גילי ומבוגרים יותר.הרב החל את השיחה עם פרשת השבוע ואחרי זה נכנס למין מערבולת של קטילת ישראל. הוא העביר ביקורת על הכל...על ההנהגה, על העם...ועל מה לא. היצבעתי שאני רוצה לשאול משהו. שהוא נתן לי את רשות הדיבר, שאלתי כמובן בציניות אם הוא שליח של הסוכנות לעידוד העליה לארץ? היו צחוקים בקהל...אך הוא לא השיב.אז קמתי ולפני שעזבתי את המקום עוד אמרתי לו שאין לי מושג מה רוצים מהגויים אם רב קהילה מדבר בצורה כזאות על ישראל.

 

[רחל ויטלסון]

לטומי ../images/Emo45.gif

 

[מאריקה]

לצאת החוצה לישראל

תגובתך טומי הייתה לעניין גם אם בודאי יש לך, כמו גם לי, ביקורת על הנעשה בארץ. גם אני הייתי מתקוממת כמוך כי זו חכמה קטנה מאד להעביר ביקורת כשלא שותפים ולא מתמודדים עם החיים בארץ. (וגם אני שונאת באותה מידה כשמשיאים לנו עצות מהכוון השני - כלומר לא לוותר וכ'. זה הרי לא עולה להם דבר. אני גם חושבת על התופעה שיהודי העולם ובעיקר בארצות תחת שלטון קומוניסטי התעוררו לאהוד ולאהוב את ישראל ולהזדהות כיהודים רק אחרי ה"נצחון המפואר" של ששת הימים. שמתי את זה במרכאות כי לנו המלחמה הזאת תבעה הרבה קרבנות. להם היתה רק תחושת נצחון. ולפעמים השפה בביטוייה מדייקת. איך אומרים - בחוץ בישראל. kint Izraelben או kimeni Izraelbe לצאת החוצה או משהו כזה. כלומר ישראל זה בחוץ. גם אנחנו משתמשים בשפה בצורה כזאת למשל המלה עלייה. מי שמהגר לישראל עולה מדרגה. ודוגמה זו רק ממחישה את יחס השפה ליציאה מהונגריה.

 

[מאריקה]

המשך לצאת

במחשבה שניה גם לארצות אחרות הם אומרים (כלומר ההונגרים) לצאת. אבל היהודים לא המציאו מילה הולמת לקשר עם ישראל. וזה לא רק מעכשיו. ומולדת כפי שאני שומעת בדונה טי.וי יש רק אחת hazank שחוזרים ואומרים ומזכירים אותה שם. ואם כבר משתמשים במילה עליה בעברית ומטים אותה aliazni כשכך המילה עליה הופכת לפועל סתמי בלי המשמעות. הכמיהה לציון כפי שהיא משתקפת בתפילה זה משהו ערטילאי ולא קשור ל"ציון" הנוכחית. וכנראה אבדה המשמעות והקשר בין מילות התפילה לאמירתם כי זה הפך מילמול לא ברור של הגאים משפה עתיקה וכך נשאר. גם לילדים שלומדים עברית ובאים לארץ לביקור או קורס באוניברסיטה.

 

[vera2]

kivadorolni erecbe

 

[B T1]

kimenni kulfoldre

 

[סבתא חווה]

magyar zsido

magyaroszagi zsidok meg mindig nem tanultak meg hogy gyava nepnek nincs hazaja es ha kijonnek a templombol zsebre teszik a kipat,ami biztos biztos.koszonom ez nem nekem valo

 

[vera2]

szafta hcava nak ../images/Emo140.gif

Igaza van en is igy gondolom de amit csodalom hogy Pesten maradtak a leg tob szidok a kelet Europaba es oda visza mennek Israeliak .Annak daccara hogy anyi sok nyilas volt Magyarorszagon.Legyen egy jo es biztos hetunk.

 

[B T1]

Igazatok van.

 

[סבתא חווה]

pest

a magyar zsidok nem voltunk ontudatos zsidok hitler elott es nehezen ebredtunk fel. a haboru utan sokaig nagyon jo volt a helyzet,es mikor megvaltozott,mar nehez volt kijonni,most azert mennek pestre mert anyelvet jol ertik es ott elmenni szinhazba,operaba sokkal olcsobb mint itt savua tov