חבל שיותר אנשים לא נעזרים בפורום הזה

[nowforever]

חבל שיותר אנשים לא נעזרים בפורום הזה

את אחי איבדנו לפני כ-11 חודשים ומאז חיינו התהפכו
זה רק הולך ונהיה קשה יותר ויותר
מחוץ לבית מחייכים והעניינים מתנהלים כרגיל אך בבית כל אחד בפינה שלו מסתגר בעצב שלו
אין דרך להתמודד או להקל ולו טיפה
אין מספיק כוחות בכדי לחזק את אמא
החיים מתחלקים ללפני האובדן ואחרי האובדן

 

[דנה אז]

צר לי האובדן שחוויתם

אובדן אח או בן הם קשים לכל המשפחה. ההתמודדות מתחילה רק אחרי השבעה, והכאב, הצער.... מתעצמים ככל שהזמן עובר.
מחוץ לבית החיים נמשכים ולוקחים אותנו עמם, ממשיכים לתפקד ולהתנהל.
בתוך המשפחה שם כולם כואבים ההתמודדות קשה יותר, שם גם מרגישים יותר באובדן. חייכם לא יחזרו להיות כפי שהיו.
כלכם כואבים ומתגעגעים, כל אחד בדרכו.
הייתי ממליצה לכם להעזר במקור תמיכה חיצוני, באיש מקצוע, או בקבצת תמיכה אם יש מתאימה.
אתה מוזמן לשתף בפורום על האובדן תמצא בכך הקלה, חברה, ואולי תקבל עצות להתמודדות מהחברים.

 

[יפית מן חדש]

שבוע טוב ומבורך וחג שמח

קראתי את אשר כתבה החברה על אובדן האח האהוב .זה ממש מעצעב לשמוע על עוד מקרים שהורים צריכים לקבור את ילדיהם בו בזמן שדרך הטבע הוא ההיפך הגמור ,
ספרי לנו יותר פרטים על האובדן בן כמה היה אחיך?וממה נפטר,על אף זאת שהן הורים והן אחים זה לא משגה הגיל כי אובדן זה דבר קשה מנשוא ובמיוחד שזה בתוך המשפחה הגרעינית הקרובה ביותר,שתפי אותנו שנשמע מכאן ולהבא רק שמועות טובות ומה שכתבת מאוד מוכר לנו כי הרי כולנו באותה הסירה שנטרפה בלב ים ויקירינו בתוכה,שלא תדעו יותר צער ממני יפית סבתא של מאור ילד של אור