תביעה שכזו אינה חוקית וכבר היתה התייחסות משפטית לנדון.
כפיית הקבלן על רוכש הדירה לחתום על "
כתב ויתור" כתנאי לקבלת הדירה, מהווה התנהלות פסולה ובלתי ראויה, המנצלת באופן בלתי הוגן את כוחו של הקבלן ועורך דינו , בדגש על מועד העברת הזכות..
כתב ויתור זה, כל אימת שהוא סותר את הוראות החוק, איננו קביל מבחינה משפטית.
הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר התייחס לכך בפסיקתו - "המציאות הישראלית, בה עבור חלק גדול באוכלוסייה הדיור מהווה 'מוקד של מאוויים שהגשתו עלולה להיות כרוכה בהשקעת כספים רבים וקשה כקריעת ים סוף',
כתב הויתור אינו יכול להכשיר כל תניית פטור. כמו כן, לאור אופיים של חוזי מכר דירות, ולאור המשמעות הכלכלית הנובעת מהן, נקבע כי תניות אלו אינן תקפות כאשר הן חוסמות לחלוטין את דרכו של רוכש הנכס לזכות בתרופות משפטיות להם הוא נזקק בהמשך".
סעיף 4א' לחוק המכר מבחין בין אי התאמה אשר שניתן לגלותה במסירה (ויש לדווח עליה לקבלן בתוך שנה), לבין אי התאמה אחרת, שלא ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת שהדירה הועמדה לרשות הדייר. [לדוגמה נזילות,סדקים,וכו']
חוק המכר הוא חוק קוגנטיבי ולכן הוראות חוזה מכר אשר סותרות את ההסדר האמור – דינן להתבטל.
לסיכום -
כתב ויתור, בין אם נרשם "פרטנית" ובין אם הוא חלק מחוזה המכר [פרוטוקול המסירה], איננו תקף במקרים בהם הוא פוגע בזכויות בסיסיות של רוכשי הדירה.