חבר'ה, קצת תרבות.
הכל התחיל מזה שהיה בא לי לכתוב שיר. אבל לא ידעתי על מה, אז ביקשתי מג'ני (מקן כרמ"צ הקן המאמץ שלי) שתזרוק מילה ואז סביב זה אני אכתוב שיר. אז ג'ני בטובה זרקה את המילה "סטיגמה" והרי לכם השיר שיצא- בן אדם זה סך הכול יצור נורא פשוט מראה חיצוני כמה משפטים וכבר יצרת לך דמות זה מאוד קל לנו ככה למדוד אנשים במספר וכמות איפה אנחנו משאירים פה מקום לטעות לדמעה, לחיוך, לשטות הרי לא נשאר בן אדם אחרי כל הקטלוג הזה נשאר בקושי סרטוט שגם אותו אפשר ללכת ולהחליף בחנות יש פה תפיסה לגמרי מעוותת של מציאות ואני שואל- באיזו זכות? כל ההסתכלות היא בכיוון קדימה למה אנחנו פוחדים להתבונן פנימה האם יש לזה סוף, אולי תגידי לי את זה לא קשה להבין שאנשים הם לא פלקט אז אני חושב שאת סתומה לא כי את בלונדינית ואני חושב שאת בלונדינית לא כי את סתומה "תראי את זה מתחיל לחפור לי פה האתר בניה נמצא שם... חומה" אני הרי יודע שעמוק בתוכך את אדם מלא בתוכן כריזמה אם תרצי ואפילו יוזמה מתי יבוא הפתרון המיוחל שיפיג מהתודעה הציבורית את הריקנות והשממה מה זה משנה בכלל מה את לובשת? עדיין את תקומי בבוקר ותעמדי מול איזה מראה תסתכלי על הצלעות הבולטות שלך ותקראי לעצמך פרה ואני שואל- על מה? כל ההסתכלות היא בכיוון קדימה למה אנחנו פוחדים להתבונן פנימה האם יש לזה סוף, אולי תגידי לי את זה לא קשה להבין שאנשים הם לא פלקט אז נכון ראיית עומק אפשר לומר שאין אבל חשוב לעצור שנייה ולהגיד מה כן אינני מבקש להזיז הרים אלא פשוט להסתכל על התוכן בדברים במקום לראות בן אדם בתור צנים אפשר לראות בית מאוד גדול עם אין סוף חדרים לדעת שיש הרבה יותר ממה שרואים להקשיב ולהפנים כשאנשים מדברים לצאת מנקודת הנחה שכולנו נפגעים ומתוך זה לאפשר מקום לנושאים אמיתיים ובעיקר לא לפחד שיגעו בנו.
הכל התחיל מזה שהיה בא לי לכתוב שיר. אבל לא ידעתי על מה, אז ביקשתי מג'ני (מקן כרמ"צ הקן המאמץ שלי) שתזרוק מילה ואז סביב זה אני אכתוב שיר. אז ג'ני בטובה זרקה את המילה "סטיגמה" והרי לכם השיר שיצא- בן אדם זה סך הכול יצור נורא פשוט מראה חיצוני כמה משפטים וכבר יצרת לך דמות זה מאוד קל לנו ככה למדוד אנשים במספר וכמות איפה אנחנו משאירים פה מקום לטעות לדמעה, לחיוך, לשטות הרי לא נשאר בן אדם אחרי כל הקטלוג הזה נשאר בקושי סרטוט שגם אותו אפשר ללכת ולהחליף בחנות יש פה תפיסה לגמרי מעוותת של מציאות ואני שואל- באיזו זכות? כל ההסתכלות היא בכיוון קדימה למה אנחנו פוחדים להתבונן פנימה האם יש לזה סוף, אולי תגידי לי את זה לא קשה להבין שאנשים הם לא פלקט אז אני חושב שאת סתומה לא כי את בלונדינית ואני חושב שאת בלונדינית לא כי את סתומה "תראי את זה מתחיל לחפור לי פה האתר בניה נמצא שם... חומה" אני הרי יודע שעמוק בתוכך את אדם מלא בתוכן כריזמה אם תרצי ואפילו יוזמה מתי יבוא הפתרון המיוחל שיפיג מהתודעה הציבורית את הריקנות והשממה מה זה משנה בכלל מה את לובשת? עדיין את תקומי בבוקר ותעמדי מול איזה מראה תסתכלי על הצלעות הבולטות שלך ותקראי לעצמך פרה ואני שואל- על מה? כל ההסתכלות היא בכיוון קדימה למה אנחנו פוחדים להתבונן פנימה האם יש לזה סוף, אולי תגידי לי את זה לא קשה להבין שאנשים הם לא פלקט אז נכון ראיית עומק אפשר לומר שאין אבל חשוב לעצור שנייה ולהגיד מה כן אינני מבקש להזיז הרים אלא פשוט להסתכל על התוכן בדברים במקום לראות בן אדם בתור צנים אפשר לראות בית מאוד גדול עם אין סוף חדרים לדעת שיש הרבה יותר ממה שרואים להקשיב ולהפנים כשאנשים מדברים לצאת מנקודת הנחה שכולנו נפגעים ומתוך זה לאפשר מקום לנושאים אמיתיים ובעיקר לא לפחד שיגעו בנו.
