חבר'ה,שאלה קטנה,

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

חבר'ה,שאלה קטנה,

מישהו מכם שאל פעם שאלה,בלי ציפיות לקבל תשובה עליה? הרבה פעמים יש מי שדואג לא לענות,ולעיתים אני יודע מדוע זה קורה.... אבל במקרים רגילים,כשאתם ממש לא מבינים,מדוע היא או הוא לא מגיב לשאלה שלי,מה זה עושה לכם? מדובר בתופעה רחבת היקף,והיא "חמורה",דווקא,או משום,שמדובר בשיחות שאנו מנהלים דרך תקשורת אינטרנטית וחסויה. כי אז יש מקום,להגיב ע'מ לאמר כביכול:"אני כאן,שמעתי אותך,והנה מה שאני חושב,..",וזה יכול להיות אפילו באיזה סימן,או סתם מילה... מה דעתכם?

 

[ש איילת]

אני מבינה אותך..

כשאני ממש לא מבינה מדוע היא/הוא לא מגיב/ה לשאלה שלי זה בהתחלה גורם לי למין כעס, פגיעות ובלבול ולעתים אף הנחת הנחות.. אבל אחר כך זה עובר.. כשאני חושבת לעצמי שהצד השני בוחר ומחליט מה שהוא רוצה: להגיב/ לא להגיב וכו..זה עניין (ועניין) שלו. לא שלי. אני מקבלת מה שיש ומה שאין לפעמים יש מצב של "אני כאן, שמעתי אותך..." וזהו..והיות וזה 'מובן מאליו' שהוא שם והוא שמע..אז גם על הסימן הזה אפשר לוותר.. איך אתה יודע מדוע קורה כשיש מי שדואג לא לענות? וואלה....אין לי מושג. ואם אתה יודע את זה אז אתה גם בטח תדע איך לטפל במה שזה עושה לך... קורה לפעמים שאני שואלת שאלה בלי ציפיה כי מישהו גרם לי למין התעוררות פנימית לשאול משהו ועל ידי השאלה שלי אני רוצה להגיע לעוד משהו ועוד..ולא בציפיה דרוכה שיענו לי... דרך אגב, יצא לי להכיר באינטרנט אנשים ששונאים להסביר.. אפרופו להגיד מה שהם חושבים.. ומידי פעם כשהם היו מסבירים..זה היה משהו. בחיים אני לא דברנית גדולה..ופה אני מדברת הרבה. איך זה? (הנה שאלה שאני לא בציפיה אינסופית שיענו לי עליה כי בהמשך אולי אוכל לענות לעצמי..אז אולי לא הייתי צריכה לכתוב אותה? אופס הנה עוד שאלה..) שבת שלום (

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

מערכות יחסים וירטואליות!

אני מציין וירטואליות,מכיון שבמצב של פנים מול פנים,כמעט ולא נמצא מצב, שבו אנו נשאל,ולא נענה בתשובה כלשהיא. מערכות יחסים קיימות גם כאן,וישנם לעיתים מלחמות על דעות וערכים של מי שמחזיק בהם חזק חזק. זה לא פוסח על מנהלי פורומים למיניהם,שחורים,לבנים,מרוקאים או אשכנזים. אז קורה שלפעמים נראה לי,שיש מי שמחזיק חזק מדי,עד כדי כך,שקשה לו לשחרר אפילו תשובה.......!!! אני משתדל לאהוב ולא לטפל,כי לטפל עושה לי לא ממש טוב,ואני מודה בכך. אני מצליח לאהוב גם את מי שמחזיק חזק בדעתו,גם אם היא או הוא,מתעלמים ממני במפגיע,עקב חוסר בתשובה מספקת,חוסר יכולת לאמר אתה צודק,פחד,חולשה חוסר ביטחון בלהגיד נכון...,וסתם הפגנת:"אתה לא שווה תשובה" ואני אומר: תמשיך הלאה,תמשיך,ולך תדע לאן תגיע איתה או איתו....באהבה אמיתית,לא סתם אני לא מצליח להיזכר מתי אני שואל על מנת להגיע למשהו אחר,אבל אני מסוגל להבין שזה קיים,אם לא,לא היית מעלה את הסוגיה.... מדובר באנשים שיודעים לכתוב הרבה כשצריך,ולא בכאלה שאת מציינת שהם "קמצנים במילים". כל מה שאת כותבת,יש לו מקום מבחינתי,ולדעתי חשוב שגם לך צריך שיהיה לו מקום,אחרת לא היית מציינת אותו! שבת שלום גם לך.

 

[ש איילת]

דיסו ,

תתפלא.. אבל גם פנים מול פנים אני לא תמיד מקבלת תשובות.. והאמת יש לי הרגשה שמצפים ממני שהתשובה תבוא ממני (הבוס למשל).. העצמה אישית? ראש גדול? לעתים אני המומה שלא עונים אבל איכשהו אני מבינה שאני כבר אסתדר ואמצא את הדרך לקבל תשובה על מה ששאלתי. נהנתי מאוד לקרוא את שאר ההודעות בשרשור הזה עד כה. של דירסט ושלך. תענוג. תודה לכם.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

תודה לך איילת,על המחמאות.

אני מתכוון להתעלמות,ולא לזה שאת שואלת שאלה,ולא שומעים אותך בכלל, זה קורה לך באמת,שממש מתעלמים ממך? או שכוונתך לאמר,שלא קשובים אלייך,אני פשוט מנסה לעשות אבחנה בין השניים אני התכוונתי להתעלמות מוחלטת,.... ביי.

 

[ש איילת]

התעלמות

דוגמאות להתעלמויות שחוויתי: היום ישבתי עם הבוס שלי על תשלומים לספקים.. הרבה חשבוניות. עברנו על איזו חשבונית וחשבתי שלא הבנתי לגמרי למה הוא התכוון וכשעברנו לחשבונית הבאה..שאלתי אותו לגבי הקודמת..אני בטוחה ששמע אותי ושהיה קשוב, אבל התעלם לגמרי והמשיך הלאה..וזה לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה..קרו כמה מקרים כאלה ששאלתי אותו שאלות והוא התעלם ..אולי זו שאלה שולית בעיניו, אולי רוצה שאגיע לתשובה לבד.אולי סומך עליי שהבנתי ושאני אתמודד עם זה. לא יודעת. אז במקום להרגיש תחושות שליליות, אני ממשיכה לפי מה ששמעתי בפעם הראשונה שדיברנו על זה ולפי מה שהגיוני ומרגיש לי. קרו לי גם כמה מקרים ששאלתי שאלות והתעלמו ממני, נניח בשיחה בקבוצה קטנה..זה בדרך כלל קורה כשמישהו אומר משהו או ממשיך בדיבור ..ובדיוק באותו זמן (עיתוי גרוע) שאלתי שאלה אז מתעלמים ממני למרות ששמעו אותה. לפעמים אני חוזרת ושואלת אחר כך כי זה לא נעים שמתעלמים..אבל בדוגמא הזו הייתי אומרת שאולי אותו אדם לא קשוב כי הוא באמצע הדברים וזה גם לא מכובד להפריע לו באמצע..אז אני מבינה את ההעלמות.. יש כל מיני סוגי התעלמויות. לילטוב

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

הבוס עסוק בלחשוב המון על הבעיות שלו

הוא מעט מפספס אותך לדעתי,ואני מצליח לשמחתי לדמיין את התמונה שאת מתארת. מכיר אותה גם מהחיים ה"אמיתיים"... לילה טוב גם לך,כיף מאד לשוחח איתך.

 

[ש איילת]

דיסו

גם אני מתעלמת. זה קורה לי כשאני במבוכה ממישהו.. יוצא לי פרצוף חסר אונים או ההיפך ואין לי מילים..

תודה ובוקר טוב

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

בוקר טוב ,איילת

כשאין לך תשובה לשאלה,את נכנסת למבוכה,או יודעת לאמר: לא הבנתי! ובוויכוח שבו הצדדים לא מסכימים,אם השתכנעת שהצד השני צודק,כי הוא הצליח "למכור",לך את הדיעה שלו,האם את יודעת לאמר "אתה צודק"? בוקר טוב.

 

[ש איילת]

מסוגלת לומר,לרוב. יום טוב

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

גם לך,איילת ../images/Emo45.gif

 

[Deerest]

מי אמר אני ולא קיבל

תודה ששאלת, דיסו. אנצל את ההזדמנות ואתייחס לרוב ההיבטים, בהנחה שמדובר גם בי, ואתן גם את נקודת המבט שלי. במחשבה שניה... הכל מסתכם מבחינתי בהצבת גבול. גבול לעצמי. אני רוצה להשאר בתחום בו הפורום עוסק, לפי דעתי והבנתי, כמובן. באמירה זו איני פוסל גלישה לתחומים אחרים במסגרת הפורום, במקרים מסויימים זה אף רצוי, אבל תדירות השתתפותי בהם, פוחתת. וזה כולל הליכות ונימוסים כגון בקר טוב, שבוע טוב, מזל טוב, שמעתי אותך וכדו', כזה אני. איני מסתתר מאחורי האנונימיות לשום מטרה חוץ מהאנונימיות. גם בחיי הפרטיים איני מהסוג שנותן תשובות ישירות, אם למשפחתי, אם לחברי, אם בכלל. אני מניח לשואלים ל"עבוד". תשמע משהו, לפעמים שואלים אותי שאלה או באים אלי בבעיה, עד שאני מגיע למקום, נאמר לי שכבר אין צורך והבעיה נפתרה. אתה יודע במה מדובר? בעצם השאלה, או העברת הבעיה, אתה מעביר את האחריות לפתרון השאלה/בעיה. ברגע שעשית זאת, הסרת מעצמך חסימה מסויימת, שהפריעה לך לחפש את הפתרון. ברוב המקרים גם תמצא אותו. אז תגיד לי אתה, מה זה, אם לא העצמה אישית. לדעתי, תהליך קבלת תשובות מן המוכן לא מתאים אפילו להגדרה "העצמה הדדית". דיסו, מה דעתך על מערכת הציפיות של האנשים? על הערכים שלפיהם הם חיים? אתה חושב שיש איזושהי חפיפה ביניהם בכלל? ראה כמה מעט אנחנו כאן וכמה שונים אחד מהשני. מה זה אומר לך?

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

גם אתה לעיתים גורם לי להתרגשות,,,

כי לפעמים אני מצליח להוציא ממך משהו שכתוב לי ברור,נקי וחלק. קשה לפענח את כתב היד שלך לפעמים,עד כדי שאני חושד בדיסלקטיות אצלך... אז כשאתה ברור,בשבילי זה כמו לקבל איזו קרן שמש ביום מעונן.... ולי זה גורם להתרגש,וככה אני מתחבר לצד הנשי שלי...בזכותך. ותגיד לי אתה דירסט,כיצד אני עשוי לדעת מתי בא לך שיזרקו לך שאלה,ומתי אתה חש ש"זורקים עליך את הפתרון לבעייה",,כדבריך. אני מנסה לשאול שאלות,בגלל הסיבות שכבר ציינתי,ולא תמיד אני חוב אם בכלל מדוע,ולא תמיד אני חושב על המהות,אני-כשאני שואל,אני משתדל גם לשתף! לשאול שאלה אצלי,זה גם לרקוד,בהתחלה עם עצמי,ואחרי זה יחד,בטנגו... הרבה פעמים אני חש שאין לי עם מי לרקוד את הסלאו....מגיע לי לא..? זה לא סוד שאנו שונים מאד,ואני לוקח בחשבון שאתה עשוי להיות עבריין משוקם,ואולי אתה חבר כנסת משועמם,שיושב בלישכה שלו,ו"יורד לעם".... כן,אתה ללא ספק איש קונפורמי,שלעיתים נראה שאתה מציב לך גבולות,למעט ההשתוללות הפראית שלך עם המיקלדת,החרוזים והנוסחאות,ושנינו יודעים דירסט,שאם היה כזה חוק,היית נעצר על זה מזמן.... מצד שני,אם להקיש מהיכולות המיקלדתיות שלך,סביר שתשתולל גם בנושאים שלא קשורים חפורום,אבל העובדות מדברות בעד עצמן,ואם אתה בוחר לשמור על הכללים,זה מקובל עלי,רק שלא זו דרכי בחיים! אני אוהב להלך על חבל דק,להתנדנד,כמעט ליפול,ולהנות מהזמן שאני נמצא בפחד,בהלם,רועש,מתרגש,מתעצבן,ומתעצם....כי אי אפשר אחרת בשבילי! דרך אגב,כמובן שיש קשר וחפיפה בין אנשים שונים. דעות,אמונות וערכים ששאובים מהבית/סביבה,מגבשות אצל הפרט דעה משלו,שגם היא מתעצבת,מתגמשת,ואצלי,היא גם משתנה. אתה לא רואה שקיימת חפיפה כזו,דירסט..? כמובן שיש,אנחנו בני אדם שחיים על אותה הפלנטה,משתמשים באותם החושים,נושמים את אותו האויר,וניזונים מאותם אבות מזון... אז אתה בכלל חושב שיכול להיות שלא תהיה חפיפה בין אנשים שמחזיקים באמונות וערכים שונים? החבר הכי טוב שלי,יכול להיות ערבי,רוסי,או לסבית,הכל פתוח אצלי חוץ... רק תענו לי כשאני שואל משהו לעזאזל.....

שבת שלום לנו,חברים יקרים,וחג שמח אוטוטו....

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב דיסו

אחת הסיבות שאני לא עונה לך,(רק אחת, יש עוד) היא שאתה פשוט שואל, עונה, מתדיין, מסיק מסקנות וגם מטיח תוך כדי ניסוח שאלה.לא מוצאת טעם לענות במקרה כזה.זה לא יעיל ולא מועיל. אני מעדיפה להיות יעילה ומועילה בתשובות שלי, שאם לא כן זה בזבוז זמן מבחינתי. בזבוז זמן, זה משהו שאני משתדלת שלא יקרה לי, או לפחות שיקרה כמה שפחות... מה שאתה עושה בשאלותיך זו מראית עין, הזמנה לטנגו עם רקדן שעושה צעדים ראשונים בדיון, מדבר הרבה כדי להראות שהוא יודע להגיד משהו... ובעצם לא אומר כמעט כלום. לעיתים קרובות, כדי לא להביך, לא רק אותך, אני מעדיפה לשתוק. עכשיו, אין צורך להסביר לי שטעיתי, שים לב, לא ביקשתי, שתתקן, תוסיף או תאיר ותעיר. מודה לך על הרצון הטוב, רק שכדאי לתת מתי שבאמת אדם רוצה לקבל, לשאול אותו אם זה מה שהוא רוצה, וגם אם אמר כן, לברר ולבדוק אם יהיה מוכן גם לקבל את התשובה ויותר חשוב, אם לא אמר "כן" מכיוון שלחצלתי עליו כי אני מאוד רוצה להסביר לו משהו. סתם מלל, עם אותיות שרץ על המסך אינו מועיל לכלום ועוד יותר מכך, מעוור את מי שקורא אותו. אין לי בעיה עם זה, מי שזה טוב עבורו, שיבושם לו.רק שלא יצפה גם ממני ל אותו הדבר. כשאדם לא ביקש ממך משהו, ואתה נותן לו, ללא בדיקה האם באמת ביקש או רוצה, זהו אונס קטן. חשוב על זה. (השתדל לא לפרוץ בהסברים, אני יודעת שקשה לך.) וכשהוא אומר שאינו רוצה, יש לכבד זאת, ולא לשכנע למה כן כדאי לו, להסביר שכך העולם נוהג, מה נכון ומה בסדר בעיניך. לא תמיד אתה הוא הנושא.יש עוד כמה נושאים עלי אדמות. עכשיו תראה גם, שמאחר ואיני מבקשת תשובה ממך, כי אינני חושבת שתואיל לי, הלחץ שלך עכשיו יגבר ואתה תעדיף כבר להיות בלי התשובה הזאת... יום נעים בוקר טוב

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

אביבה,אני העליתי שאלה לדיון בפורום!

בוקר טוב אביבה! העליתי שאלה שנוגעת בכולם,לא רק בך! אני שמח,שנתתי לך במה לבטא תחושות... הדיעה שלך,היא עוד דיעה באוסף של התגובות לשאלה שהעלתי,ואין אני מתכוון להגיב אליה,כי אין לי שום דבר אישי,רק שאלתי מה מניע אותנו לא להגיב? למה לסגור לי את השירשור,בהצעה: "אתה לא חייב לענות,וכו..." ועוד שאלה לדיון: האם עצם העובדה שבחרת להגיב כעת,מראה שהיה טעם לשאלה שהעליתי,כי אם כן אז אני שמח שהשאלה היתה במקום. והצעה: לא לקחת אותי אישי מדי, אני יותר גמיש ממה שנראה לך,! בוקר טוב.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מצוין שהעלית

ולכן עניתי,בא לי, התחשק לי בדיוק כמו שלפעמים לא. איפה אתה רואה שסגרתי לךשרשור? שים לב לניסוח שלך. הוספתי הודעה והיא "הסתדרה" כמו כל היתר. לא אמרתי "אתה לא חייב לענות", ביקשתי לא לענות.זה משהו אחר, ואתה לא מכבד בקשות, לא של שאלות, לא של תגובות אבל תוקע בחצוצרות כל הזמן כשלא עונים לך... כדאי שתקשיב,למה שאתה קורא.יש שם אמירות רבות של הרבה מאוד אנשים. אתה עסוק בלהגיד כל הזמן ולא מקשיב. שאלת "האם היה טעם בשאלה" היא עוד שאלה שכבר ענית עליה, תסתכל, ומכיוון שכך, אני לא אענה עליה. לא מכירה "אישי" אחר חוץ מבעלי. לא אמרתי שאתה לא גמיש. שים לב כמה דברים אתה מסיק ממה שאתה קורא, עלי, ואינם אפילו מתקרבים לאמת. כדי לא לכתוב לך כל פעם מגילה שעליה אתה תענה ותסביר לי את מה שאינני רוצה לשמוע, אני לא עונה. מקבלת מראש כל הסבר/טיעון/תגובה שלך שמסבירים לי כמה אני טועה. לוקחת את זה בשתי ידי ובכל זאת, כך אני רוצה, ולא רוצה שתסביר לי. נ ק ו ד ה. שוב מזכירה לך שאני לא מבקשת תגובה.ובטח לא הצעה. כשאבקש תתן לי. כשלא, לא. לא שאלתי שום שאלה. אינפורמציה לא רצויה היא כמו שפיכה מוקדמת... מחמיצה את המטרה, ומאוד מאכזבת... תתאפק קצת, זה תרגול מצוין, וזה ההיפך מגמישות... בוקר אור ויום נהדר לך

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

אביבה,רק תרשי לי תיקון קטן!

להיות גמיש=להתאפק ולא ההיפך......... בחיוך,דיסו.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

מותר לי לתקן את התיקון?

להתאפק=להיות גמיש בהסתייגות לאנשים כמוני.....