חברה שלי התחתנה- חייבת להוציא את זה איפשהו.

[LockedOutOfHeaven]

חברה שלי התחתנה- חייבת להוציא את זה איפשהו.

חברה טובה שלי מהתיכון התחתנה.
עם כל השמחה בארוע וההתרגשות בשבילה.
לא יכולתי שלא להרגיש דקירה בלב.

זה היה כמו סוג של פגישת מחזור כזאת.
מלא בנות מהתיכון.
90 אחוז מהן עם חבר. 60 אחוז מהן כנראה בדרך לחתונה.
ואני ?
אני לבד... כלכך לבד. לא מתקדם לשום מקום.

אז נכון חברה שלי התחתנה בגיל 22. עם הhigh school sweetheart שלה והכל.
ואני ממש לא חושבת להתחתן בשנים הקרובות.
אבל מישהו, כדי לא להרגיש לבד ובמיוחד בארועים האלה ...

 

[iba90]

אנחנו לא בתחרות עם אף אחד..

לכי תדעי מה קורה בין הזוגות האלה כשהם בבית? אולי הם ההתפשרות אחד של השני? אולי הם נמצאים אחד עם השני מהרגל? נכון שהלבד שלנו מתסכל אבל לנו יש את האופציות הפתוחות לזוגיות שתתאים לנו. לכי תדעי אם מישהי מהחברות שלך לא אמרה לעצמה...הלוואי והייתי במצב שלה (שלך)

 

[Drifting Feather]

גם אני הייתי בול כמוך לפני חמישה חודשים.

חברה טובה התחתנה עם חבר טוב (כולנו מאותה החבורה של חברים מהתיכון) באוגוסט... וכמו שאמרת, הלבד הזה פתאום מהדהד נורא בראש.
עכשיו היא בהיריון, התאריך המשוער הוא בעוד שלושה חודשים (לא ביזבזו זמן

) ולמרות שילדים זה לקפוץ הרבה מעל הפופיק כרגע בשבילי - זה בכל זאת מרגיש לי כאילו היא כבר 14 צעדים קדימה.. ואני עדיין בקו ההזנקה. או אפילו מאחוריו...

אני מאמינה שהכל יסתדר.. לכולנו.
תתעודדי.

 

[Light18m]

לפני כמה שנים הייתי בחתונה של חבר מהישיבה

מסביב לשולחן החברים היו מלא עגלות עם תינוקות.
אחד עם שני ילדים, שניים עם שלושה ילדים...

זה גרם לי לחשוב שאולי הזמן אוזל.

אבל אז חזרתי לת"א ולפרופורציות.

 

[9צב]

על מה הדקירה?

היא בת 22.
22.
היא ילדה בעצמה. מה לעזעזל היא יודעת על לחיות עם מישהו אחד בתוך התחת של השנייה?
אני לא אופתע אם עוד שנתיים מהיום את תדברי איתה בטלפון והיא תספר לך שהם התגרשו... הסטטיסטיקות לא מזהירות - 20 אחוז מתגרשים, רוב הזוגות המתגרשים הם כאלה שהחליטו להתחתן בגיל צעיר יחסית.
מה עם להנות קצת מהחיים, מה עם לראות קצת עולם? מה עם קצת לטייל? קצת "להחליף" פרטנר?
להשתחרר מהצבא, לחכות איזה שנה ואז ישר להתחתן? לא חבל?

אף פעם לא הבנתי מה הרצון הבלתי מוסבר הזה שמוחדר לנשים בחברה להתחתן כ"כ מהר.

 

[LockedOutOfHeaven]

הדקירה היא לא בגללה.

ממש לא. אין לי שום רצון להתחתן עכשיו.
אני בכלל שלהתחתן זה רק כשרוצים להביא ילדים, וגם זה היום לא חובה.
אני שמחה בשבילה שהיא מצאה את מי שהיא חושבת שהוא האחד.
אני לא יודעת אם אני במקומה הייתי מתחתנת. אבל אצלה במשפחה זה מקובל כנראה.


הדקירה היא יותר בקשר לחברות האחרות. שכולן בזוגיות.
אז נכון, אני מחר אחזור לעיר הגדולה וישכח מיזה שהתבאסתי מהלבד. ומהלחץ מהסביבה לחתונה.
אבל באותו הרגע, ובעוד כמה רגעים בחיים. זה מבאס הלבד הזה.

 

[כרית נוגט]

חתונות עם חברים: שותים ורוקדים כולם ביחד!

מקווה בשבילך שתצליחי להנות. אם לא בהתחלה,אז לפחות בהמשך..

מזכיר לי פעם שהייתי בחתונה של המשפחה, והייתי לא במצב רוח משהו, זרקתי לאויר לקרובת משפחה.. "נראה לי שאני לעולם לא אתחתן" והיא: "כי אף פעם לא היה לך חבר?" זאת לא התשובה שציפיתי ממנה.
לפעמים יש אנשים שמצליחים להגיד את המילים הנכונות וכל כך לעודד! ולפעמים אותם אנשים גורמים לך פשוט להישבר מבפנים....=/

 

[I בתולת ים I]

מכירה את ההרגשה.......

ידידה שלי מאיזה מקום
הזמנתי אותה לפייסבוק
ואחרי פוצי מוצי הזוגי הדביק שהיה שם
פלוס שהם התחתנו כל כך מהר


פשוט מחקתי או.תה מהפייסבוק
ומהיום החיים שלי קלים יותר

 

[not lonely]

אה

אז זאת הסיבה של היום הולדת השני ששינה לך את החיים?

 

[קופיפה טובעת]

אחחח החתונות האלה...

גם מסביבי אנשים מתארסים, מתחתנים, הריונות ולידות ואני רק בת 23 וחצי.
אני אשקר אם אומר ששזה לא צורם.
אבל כאשר מדובר בחברות וחברים אני הכי שמחה בשבילם בחתונה ואם אני בוכה בחופה זה לגמרי מהתרגשות!
אני מפרגנת לחברים. עם אחרים זה יותר קשה כי אוטומטית ישנה השוואה, בעיקר עם בני גילי.
ונכון, אני לא לחוצת חתונה וזה אפילו לא חלום או יעד שלי אבל גם אני הייתי רוצה להיות באיזושהי זוגיות עכשיו.
אז כן, זה קשה אבל באיזשהו שלב התחלתי להתרגל.