../images/Emo82.gif אז חזרנו מהקוטג' ../images/Emo73.gif
מיקי היתה נורא נורא נהנית מהירוק המדהים הזה, מהנחל שזורם לו ככה ממש ליד הקוטג' מהמשטחים העצומים של מרחב ירוק, מהשקט מהציפורים. גם ערבה היתה נהנית מהטרמפולינה הגדולה שעומדת לה בחצר, מהחופש הזה שניתן לרוץ בו מבלי לדאוג. גליה לעומת זאת - היתה רואה את הקוטג', אוחזת בדראמטיות את הציץ השמאלי שלה, נאנחת בקול רם "אויייי" ומתעלפת! (אח"כ היתה קמה ומצווה על האבירים לאכף את הסוסים) ככה כמעט גם עשה מיילס, מזל שהוא חונך היטב כך שחייך בנימוס ואמר: "דווקא נחמד". אושר הביט פעם אחת בשירותים (כאלה שצריך למלא מים בכלי אחר ולשפוך לתוך השירותים) ואמר בעברית תקנית "איכככסה". ובכך גם נסתם הגולל על קקי ("אני לא עושה כאן קקי" אמר הפרעוש).... בלילה הביט אושר בביתן הזה מהעץ שבו ישנו, הביט בי, הביט במיילס ופצח בצווחות אימה "אני רוצה הביתה עכשיו".......בסוף נרדם תשוש. בבוקר דווקא שמח שקמנו שם, שיחקנו בחוץ, שחינו בנהר, קטפנו פרחים מוגנים, קיפצצנו בטרמפולינה, בירבקנו (גם לנו יש לסבית מקומית
) ואז ככה בסביבות השעה חמש השמיים קצת התעננו, אושר הביט בשמיים, הביט בי, הביט במיילס ואמר :"אני רוצה הביתה".... מיילס שמיד קפץ על הרעיון (רוצה לישון בבית) אמר שצריך לזרום עם הילד, אם הילד רוצה ללכת הביתה אז צריך ללכת הביתה. וככה שבנו הביתה ערב אחד מוקדם יותר מהצפוי....שמחים ועליזים.