BurgerQueen
New member
חברות וירטואלית - בעיונת ../images/Emo4.gif
קודם כל מז"ט על הפורום החדש. ניראה לי אני אטייל פה לא מעט, כאחת שמכורה לאינטנרט כעט 8 שנים וחצי, התאהבה פעמיים ונכוותה מליון. אוקיי. בינואר השנה היכרתי בחור מתוק שקטן ממני בשנתיים (אני בת 32 ונשואה) מברזיל. בהתחלה חשבתי שזו התאהבות, אבל אחרי כמה שבועות נוכחתי לדעת שזו סתם אהבה. לפני 5 שנים כמעט התאהבתי ממישהו מסקוטלנד, וזה היה שונה. בכל אופן, דיברנו כל יום כמעט שעות, מכתבים וגם שלחנו מתנות קטנות. אני שלחתי לו דיסקים והוא שלח לי 2 חולצות ןסרט וידאו (לא כחול! סרט על להקה שאנחנו מעריצים, וככה היגעתי אליו מההתחלה). אני וויז, החברות-פלירטוט נמשכו כחודשיים והכל טוב ויפה ובחודש וחצי האחרונים הבחור לא כותב ולא עונה למכתבים ולא בא לצ'וטט איתי ובכלל. בהתחלה הוא אמר שיש לו בעיות בעבודה והם עובדים על פרוקייט גדול, איכשהו "אכלתי" את זה, אם כי לא ניראה לי להעלם כל יום ולא לענות בכלל למכתבים, כאשר קודם היתה התלהבות וכייף אמיתי. שאלתי אותו למה הוא לא כותב לי ולא מדבר איתי כמעט, והוא התחמק ואמר שיש לו ים עבודה ואחרי זה מסע עסקים במדינות וכל מיני. מצד אחד לא רציתי להציק לו, אבל מצד שני נשבר לי מתירוצים והתחמקויות. אמנם אני לא מאוהבת בו, אבל אוהבת אותו כחבר. הוא מתוק נורא ומיוחד, או לפחות היה. זה כאילו מישהו משנה את עורו, מנחמד ותקשורתי וכייפי לחרא שמתעלם ממך ועושה טובה שאתה קיים עבורו. נורא נעלבתי, מה לעשות, עבורי גם חבר וירטואלי הוא חבר. לפני כשלושה שבועות (פעם אחרונה שדיברנו) הוא אמר לי את האמת (?), שיש לו רגשות אליי שמעבר לידידות ולחברות ושהוא לא יכול להתמודד עם הרגשות האילו וקשה לו, אבל הוא לא רוצה לאבד אותי כחברה-ידידה. בין השורות הבנתי שהוא התאהב בי, ואני מבינה שזה מבלבל וקשה להיות מאוהב עם מישהו שגר כ"כ רחוק. עברתי את ה"חרא" הזה לפני כמה שנים והסוף היה עצוב וקשה לי לאללה. אגב, לא אמרתי לו שאני נשואה. הוא גרוש, ככה טוען. למה לא אמרתי לו? האמת סתם, כי לא רציתי. רציתי לראות מה יהיה, ולפעמים שצד אחד נשוי והצד השני יודע,זה מוריד מהקסם והכייף של היחסים. אז הוא לא יודע שאני נשואה, ולדעתי זה לא משנה. בכל אופן, מאז הוא נעלם. לא כותב לא עונה לא מדבר איתי (אוף ליין כל הזמן), כאילו מת. אני כתבתי לו אימייל שוב, זועם וכועס, והוא התעלם. אני לא יודעת מה לחשוב ולעשות עם זה! מצד אחד נשבר לי לנדנד ולרוץ אחריו, ומצד שני אני מתגעגעת אליו נורא. היתה לנו חברות יפה נורא, וחבל לי. אבל כמה אפשר לכתוב אימייל? פעם ראשונה קיבלתי את התשובה שהוא מצטער ואני צודקת ושהוא "מרגיש משהו כלפיי שמעבר לחברות ואהבה חברית" ומהמכתב השני שנתכתב לפני כשבוע וחצי הוא מתעלם לחלוטין. אני לא יודעת מה לעשות איתו! לרדת מזה? לכעוס עליו? לדרוש את האמת? לקלל אותו? הוא ממש חשוב לי, כמה שזה נשמט פטתי. זו באמת לא אהבה, אבל זו חברות שהתיה חשובה לי נורא. ואני לא אוהבת שמתחמקים ממני ומתנהגים כאילו אני אויר, לא אכפת לי מה הסיבה. האמת אני לא מאמינה לו. ככה עושים למי שמתאהבים בו? טורקים לו את הדלת? מתעלמים ממנו? זה היה אמרו להיות ההפך! הוא היה צריך לכתוב אליי כל הזמן ולצ'וטט איתי שעות כמו קודם. אני חושדת שאו שהוא לא גרוש או שיש לו חברה, והוא, שלא יודע שאני מזמן נשואה, מפחד לאכזב אותי. או שבאמת יש לו ים ים ים עבודה (אבל שום אימייל ל3 שבועות?????) או שהוא סתם בן זונה שלא יודע שגם לאנשים אחרים יש רגשות. או שאני זו שדפוקה פה, שמצפה לכ"כ הרבה, בזמן שאני הסתרתי את נישואיי וילדיי. לא אכפת לי שתרדו עליי, אבל לפחות תתעלמו גם מהעובדה שלא גיליתי לו שאני נשואה, ותגידו לי אם לוותר עליו, לנדנד, לתת לו זמן וספייס או פשוט לקלל את אבות אבותיו במכתב Dear John ולאמר לו שאני איתו גמרתי. תודה!
קודם כל מז"ט על הפורום החדש. ניראה לי אני אטייל פה לא מעט, כאחת שמכורה לאינטנרט כעט 8 שנים וחצי, התאהבה פעמיים ונכוותה מליון. אוקיי. בינואר השנה היכרתי בחור מתוק שקטן ממני בשנתיים (אני בת 32 ונשואה) מברזיל. בהתחלה חשבתי שזו התאהבות, אבל אחרי כמה שבועות נוכחתי לדעת שזו סתם אהבה. לפני 5 שנים כמעט התאהבתי ממישהו מסקוטלנד, וזה היה שונה. בכל אופן, דיברנו כל יום כמעט שעות, מכתבים וגם שלחנו מתנות קטנות. אני שלחתי לו דיסקים והוא שלח לי 2 חולצות ןסרט וידאו (לא כחול! סרט על להקה שאנחנו מעריצים, וככה היגעתי אליו מההתחלה). אני וויז, החברות-פלירטוט נמשכו כחודשיים והכל טוב ויפה ובחודש וחצי האחרונים הבחור לא כותב ולא עונה למכתבים ולא בא לצ'וטט איתי ובכלל. בהתחלה הוא אמר שיש לו בעיות בעבודה והם עובדים על פרוקייט גדול, איכשהו "אכלתי" את זה, אם כי לא ניראה לי להעלם כל יום ולא לענות בכלל למכתבים, כאשר קודם היתה התלהבות וכייף אמיתי. שאלתי אותו למה הוא לא כותב לי ולא מדבר איתי כמעט, והוא התחמק ואמר שיש לו ים עבודה ואחרי זה מסע עסקים במדינות וכל מיני. מצד אחד לא רציתי להציק לו, אבל מצד שני נשבר לי מתירוצים והתחמקויות. אמנם אני לא מאוהבת בו, אבל אוהבת אותו כחבר. הוא מתוק נורא ומיוחד, או לפחות היה. זה כאילו מישהו משנה את עורו, מנחמד ותקשורתי וכייפי לחרא שמתעלם ממך ועושה טובה שאתה קיים עבורו. נורא נעלבתי, מה לעשות, עבורי גם חבר וירטואלי הוא חבר. לפני כשלושה שבועות (פעם אחרונה שדיברנו) הוא אמר לי את האמת (?), שיש לו רגשות אליי שמעבר לידידות ולחברות ושהוא לא יכול להתמודד עם הרגשות האילו וקשה לו, אבל הוא לא רוצה לאבד אותי כחברה-ידידה. בין השורות הבנתי שהוא התאהב בי, ואני מבינה שזה מבלבל וקשה להיות מאוהב עם מישהו שגר כ"כ רחוק. עברתי את ה"חרא" הזה לפני כמה שנים והסוף היה עצוב וקשה לי לאללה. אגב, לא אמרתי לו שאני נשואה. הוא גרוש, ככה טוען. למה לא אמרתי לו? האמת סתם, כי לא רציתי. רציתי לראות מה יהיה, ולפעמים שצד אחד נשוי והצד השני יודע,זה מוריד מהקסם והכייף של היחסים. אז הוא לא יודע שאני נשואה, ולדעתי זה לא משנה. בכל אופן, מאז הוא נעלם. לא כותב לא עונה לא מדבר איתי (אוף ליין כל הזמן), כאילו מת. אני כתבתי לו אימייל שוב, זועם וכועס, והוא התעלם. אני לא יודעת מה לחשוב ולעשות עם זה! מצד אחד נשבר לי לנדנד ולרוץ אחריו, ומצד שני אני מתגעגעת אליו נורא. היתה לנו חברות יפה נורא, וחבל לי. אבל כמה אפשר לכתוב אימייל? פעם ראשונה קיבלתי את התשובה שהוא מצטער ואני צודקת ושהוא "מרגיש משהו כלפיי שמעבר לחברות ואהבה חברית" ומהמכתב השני שנתכתב לפני כשבוע וחצי הוא מתעלם לחלוטין. אני לא יודעת מה לעשות איתו! לרדת מזה? לכעוס עליו? לדרוש את האמת? לקלל אותו? הוא ממש חשוב לי, כמה שזה נשמט פטתי. זו באמת לא אהבה, אבל זו חברות שהתיה חשובה לי נורא. ואני לא אוהבת שמתחמקים ממני ומתנהגים כאילו אני אויר, לא אכפת לי מה הסיבה. האמת אני לא מאמינה לו. ככה עושים למי שמתאהבים בו? טורקים לו את הדלת? מתעלמים ממנו? זה היה אמרו להיות ההפך! הוא היה צריך לכתוב אליי כל הזמן ולצ'וטט איתי שעות כמו קודם. אני חושדת שאו שהוא לא גרוש או שיש לו חברה, והוא, שלא יודע שאני מזמן נשואה, מפחד לאכזב אותי. או שבאמת יש לו ים ים ים עבודה (אבל שום אימייל ל3 שבועות?????) או שהוא סתם בן זונה שלא יודע שגם לאנשים אחרים יש רגשות. או שאני זו שדפוקה פה, שמצפה לכ"כ הרבה, בזמן שאני הסתרתי את נישואיי וילדיי. לא אכפת לי שתרדו עליי, אבל לפחות תתעלמו גם מהעובדה שלא גיליתי לו שאני נשואה, ותגידו לי אם לוותר עליו, לנדנד, לתת לו זמן וספייס או פשוט לקלל את אבות אבותיו במכתב Dear John ולאמר לו שאני איתו גמרתי. תודה!
