חברות וסליחות.
כתבתי את זה פעם באחד הפורומים,לפה אני מוסיפה תוספת מיוחדת על משהו שמציק לי. חברות בעני היא מעבר מלהיות שם כשצריך. חברות מגיעה מבפנים,הנתינה הזו ללא ציפיה לתמורה. נתינה כנה ואמיתית,כזו שבאה מבפנים. כשאני נותנת אני לא מצפה שיחזירו לי חזרה,אני רק רוצה לראות את השביעות הזו,החיוך..להרגיש את הלב של הצד השני פועם. חברות בשבילי זה לב אחד גדול,כי כשהלב אוהב הנתינה מגיעה כשהיא הכי אמיתית והכי מוחשית. היום חייכת אלי ושאלת איך תוכל להודות לי? באותו הרגע לא ממש הבנתי אותך,ואמרתי שזו שאלה מצחיקה.. את השאלה הזאת אני עדיין מנסה להבין,כי את הנתינה שאתה מעניק לי אני חשה כל יום בליבי..אני חשה כמה אתה אלי אמיתי. חברות בשבילי היא אהבה אמיתית וכנה,כזו שמצאתי בך.
התוספת: אני לא מחפשת יותר חברים..ובטח שלא חברות.בטח אתם שואלים מדוע? והתשובה פשוטה: יש לי אותך,ואתה הכי שאפשר לבקש.אז נכון שלפעמים אנחנו רבים,ככה אנחנו לומדים אחד על השניה..מספיק לי אותך,אני לא רוצה עוד כרגע. וחברות? אני התנסתי בהמון כאלו..והאמת? ממש התאכזבתי.נתתי מצעמי המון לקשר.נתתי לא בכדי לקבל,נתתי בכדי שידעתי שכך חברות עושות.לא חשבתי על עצמי..פשוט נתתי. הכי מעצבן זה אחרי תקופה ארוכה לדעת שהצד השני לקח בכדי לספק את צרכיו מבלי לחשוב אם כך צריך להיות.הרי זה כיף שנותנים לך כ"כ הרבה,אבל רגע,זה כבר הופך ללא נעים באיזשהו שלב.אז זהו ל"חברות" שלי זה אף פעם לא נימאס..הם לקחו ולקחו ולקחו,זה היה ברור להם שהן לא צריכות להגיד די או לתת מעצמן. אז אין לי חברות עכשיו..היתה לי אחת עד לא מזמן..היתה. טוב לי רק איתך..כי אתה היחיד שיודע להעריך ולא לנצל תמימותם של אחרים. פעם הייתי תמימה.היום אני מבינה.. אני יודעת שיום כיפור עבר עכשיו,וצמתי והתנקתי מהמון דברים..אני סולחת למי שצריך..למי שהראה לי שהוא באמת מתחרט על מעשיו. לפגוע במישהו זה קל ולבקש סליחה זה קל גם כן,אבל לפעמים הסליחה הזו היא עוד מילה של "תמשיכי הלאה",כאילו לא קרה כלום..לפעמים הסליחה נמדדת במעשים ולא במילים.. אני לא כ"כ סולחת לך,אני חלוקה בדעותי..אילו את היית יוזמת את ה"סליחה" הראשונה ומודה שלא היית בסדר ולא מחכה לראות אם אני אבין שעשית מעשה שלא היית צריכה לעשות ,הייתי מבינה..אילו מליחתחילה היית אומרת לי שאני מגזימה בנתינה שלי,ולא רואה זאת כמובן מאיליו הייתי מסוגלת לסלוח לגמרי..אך כשזה לא נעשה והחרטה היחידה היא המילה "סליחה"..אז אני זו שאגיד לך סליחה,אך קשה לי לסלוח על זה.. אילו הייתי יקרה לך כ"כ היית מראה לי במעשים ולא רק במילים. אולי אני טועה,ולכל מטבע שני צדדים..אני לא מצפה שאנשים יקראו ויצדיקו אותי או שלא יצדיקו,אני רוצה שתקראי את זה..זה עוד הזדמנות.. קשה לי לאבד,אך לפעמים זה מה שנותר..עוד ניסיון לשפר את הקשר. כניראה שזה מציק לי יותר מאשר לך.
כתבתי את זה פעם באחד הפורומים,לפה אני מוסיפה תוספת מיוחדת על משהו שמציק לי. חברות בעני היא מעבר מלהיות שם כשצריך. חברות מגיעה מבפנים,הנתינה הזו ללא ציפיה לתמורה. נתינה כנה ואמיתית,כזו שבאה מבפנים. כשאני נותנת אני לא מצפה שיחזירו לי חזרה,אני רק רוצה לראות את השביעות הזו,החיוך..להרגיש את הלב של הצד השני פועם. חברות בשבילי זה לב אחד גדול,כי כשהלב אוהב הנתינה מגיעה כשהיא הכי אמיתית והכי מוחשית. היום חייכת אלי ושאלת איך תוכל להודות לי? באותו הרגע לא ממש הבנתי אותך,ואמרתי שזו שאלה מצחיקה.. את השאלה הזאת אני עדיין מנסה להבין,כי את הנתינה שאתה מעניק לי אני חשה כל יום בליבי..אני חשה כמה אתה אלי אמיתי. חברות בשבילי היא אהבה אמיתית וכנה,כזו שמצאתי בך.