"חברות/ים" - מתי חותכים, ומתי נעלבים (אם בכלל)

[debby12]

"חברות/ים" - מתי חותכים, ומתי נעלבים (אם בכלל)

יש לי מכרה שעבדה איתי בעבר. כשעבדה איתי היינו מאוד קרובות בשעות העבודה, אבל התראינו מעט מאוד מחוץ לשעות העבודה (למרות שלא גרנו רחוק אחת מהשניה).

לימים, החלפתי עבודה. חלפו כבר כמעט 5 שנים ובחמש השנים האלה ראיתי אותה פנים את פנים אולי 3 פעמים באופן יזום (כלומר - אם יצא לי לראות אותה בכנס/אירוע מקצועי זה לא נחשב). לדעתי ניסיתי לקבוע איתה איזה חצי תריסר פעמים והיא תמיד אמרה לא. היא מעולם לא יזמה פגישה איתי כל התקופה הזו
[גילוי נאות - היא אם יחידנית לשני בנים .כלומר, גרושה אבל עם אב לילדים שלא ממש מתפקד. אם כי יש לה או-פר]

לעומת זאת, בממוצע פעם בחודש היא צריכה ממני משהו/עזרה - בין בתחום מקצועי או איזושהי טובה שדורשת טירחה.

השבוע היא כתבה לי עם איזו בקשת טובה, וכתבה עליו במפורש שקצת לא נעים לה כי היא "חברה" שרק מופיעה כשהיא צריכה משהו. ואז נפל לי האסימון שוואללה.... היא צודקת ולראשונה התחלתי קצת להתבאס.

מה הייתן עושות? לצמצם את הפגישות איתה זה לא רלוונטי כי כאמור אנחנו לא נפגשות (אולי פעם בשנה וחצי אבל זה הולך ופוחת עוד יותר). לריב איתה ודאי אין מה. אבל מצד שני - קצת נמאס לי/נקעה נפשי....

מה הייתן עושות?

 

[דאינאריס]

"לא" זו לא מילה גסה

אם נמאס לך - תגידי לא. את לא חייבת לה כלום.
מהצד השני, רוב הסיכויים שאם זה לא מפריע לי כנראה שהייתי ממשיכה לעזור לה, פשוט מתוך ההכרה של כמה מסובך זה יכול להיות אם חד הורית לשניים.
אני לא הייתי נעלבת, אבל אני לא נעלבת כל כך בקלות בדרך כלל.

 

[debby12]

גם אותי די קשה להעליב בד"כ

גם הפעם - חלפו כמעט 5 שנים, ולא ממש חשבתי על זה עד המייל האחרון שלי שהפיל לי את האסימון.

אני גם מודעת לגמרי עד כמה זה קשה להיות אם חד הורית לשניים (הגם שעם או-פר שגרה איתה). ולכן - כל הפעמים בהן הצעתי לה להיפגש היו הצעה להיפגש אצלה בבית אחרי שהילדים שלה הלכו לישון /סיימו להתארגן לשינה או בסוף שבוע - מתוך רצון שלא להקשות. עדיין התשובה תמיד היתה "לא" (עם סיבה של למה יש לה משהו אחר יותר חשוב לעשות - מפגש של קוראות ספרים, אימון ריצה למרתון, ווטאבר. זכותה כמובן אבל זה מראה על סדרי עדיפויות)

 

[ICיילת]

אותי זה היה מרגיז

לגמרי אומרת לא ומנתקת קשר
לא מוכנה לאפשר שינצלו אותי
מה גם שנשמע שהקשר באמת לא רלוונטי, לא עובד כיום, כנראה התאים יותר לעבר
ועם כל הצער הייתי חותכת פשוט
יכול להיות שהייתי עונה למה שכתבה לך "כן ולא מתאים לי חברה שמופיעה רק כשהיא צריכה משהו. שיהיה לך כל טוב"

 

[Ani15]

חותכים כשמתבאסים

או בלשון של מנהל עסקים: כשהתשומות עולות על התפוקה.
מכיוון שמדובר בארה"ב, הייתי מתחמקת באלגנטיות קרירה עד שהיא היתה מבינה.

 

[עדיקים]

אני לא אוהבת מערכות יחסים חד צדדיות

לפעמים אחד משקיע יותר וזה בסדר אם מתאים לו אבל מה שאת מתארת זו מערכת יחסים חד צדדית.
מערכות יחסים כאלה סופן להתפוגג והיו לי כאלה.
לא מתאים לך? או שתתעלמי מהבקשה או שתכתבתי שאין לך זמן ואת בתקופה עמוסה. פעם פעמיים שלוש שתעני לה ככה והיא תפסיק לבקש.

 

[איילה א]

אני מבינה שאתן באותו תחום מקצועי

אז לא כדאי לשרוף גשרים ולנתק מגע בבוטות. אני הייתי נוקטת בשיטת ההתחמקות. אני מאוד עמוסה בתקופה הזאת/כבר לא בקשר עם מי שביקשת שאדבר איתו/לא פנויה לX Y Z/כל תירוץ אחר שיוריד אותה ממך.
לא מבינה במנטליות אמריקאית אז תרגמי למצבך.

 

[debby12]

אכן - באותו תחום מקצועי

 

[debby12]

תודה על כל התובנות

אנסה פשוט לענות יותר לאט - וכך אולי תכיפות הבקשות תרד.

אכן, לא רוצה לשרוף גשרים (ובכלל אני לא אוהבת "לריב" אלא אם כן יש סיבה חזקה)

 

[גלתיאה של הספרות]

אני מסכימה עם התגובות

שהציעו למסמס את הבקשות ולא להתעמת. לענות לאט, לציין שאת עסוקה וכו' לפי רמת הטרחה.

 

[mykal]

אוהו... כמה רלונטי לחיי היום,

אני השבוע יושבת שבעה על ביתי שנפטרה מסרטן.
היתה לי חברה קרובה מאוד, זיהו אותנו תמיד כאחיות,
היינו קרובות גם ברמה של בין המשפחות.
לפני 3 שנים חלתה הבת--שהזהירה אותי מלשתף בעובדה שחלתה.
כמובן מלבד לאותה חברה.
אבל היא לא הקשיבה היא נאטמה. ואני "חתכתי" את הקשר.
לאיכול להיות שהיא צריכה תמיד אהיה לצידה ובפעם היחידה שאני חיפשתי כתף
נדחיתי--זו איננה חברות,
היא ניסתה--ולי אין רצון ואין מקום בלב.
היה פרק בו אני השקעתי וכשהבנתי שאין היזון חוזר--לא צריך.
לא מרשה לה לבוא לנחם, לא רוצה לשמע ממנה כלום--
נגמר.
עסוקה בפרידה מהבת ויש לי מספיק חברות אחרות.

 

[shilatplus4]

תנחומיי...... כל כך כואב מה שאת עוברת. לאבד בת.....

שולחת לך חיבוק ענק, מצרפת דמעותיי לשלך ומאחלת לך שתמצאי במידת מה נחמה.

 

[michal@gal]

 

[גלתיאה של הספרות]

נורא ואיום. תנחומיי

קוראת אותך כאן ובפורום נוסף ולא ידעתי. כמה סבלנות יש לך תמיד לבעיות של אחרים בפורום, גם כשעלייך רחפה כזו עננה. מקווה שתמצאי נחמה ולא תדעי עוד צער. נורא.

 

[מ י כ ל10]

כמה קשה, אין מילים
תנחומיי

 

[אני רוני1]

תנחומיי

קוראת פה בשקט כבר הרבה שנים, ואוהבת אותך בלי להכיר. שולחת חיבוק וכוחות

 

[אגוזים1]

הוי mykal

הלב נשבר

&nbsp
אין מילים שיכולות לנחם...
משתפת בצערך

 

[חייבתלהגיב]

אוי לא!

 

[Dr T noki]

כל כך קיוויתי בשבילך שיגמר אחרת

נשבר הלב ואין מילים לנחם אותך

החברה הזו נשמעת אכזבה גדולה מאד ומובן מאד שחתכת.

 

[ICיילת]

כמה נורא

משתתפת בצערך העמוק