חברות יקרות!

La Perla

New member
חברות יקרות!

זה שבועיים שאני קוראת בשקיקה את הפורום שלכם, וכבר התחלתי להרגיש כאילו אתן חברות שלי, התמיכה שלי, אני שומחת בשבילכן, עצובה איתכן ולומדת מכן. אז הגיע הזמן להכיר, לא? אז ככה - אני בת 22, עוד מעט, עד גיל 12 הייתי רזה וגם רקדתי בלט, בגיל 12 התחלתי להשמין, אבל לא נורא, השמנה רגילה של גיל ההתבגרות, התעגלות, אם תרצו. רק מה, אמא שלי שסבלה תמיד מעודף משקל התחילה להטריד אותי ולשגע אותי ולהכריח אותי לעשות כל מיני דיאטות. דבר זה, כמובן, מטבע הדברים, גרם לי להשמין. אז חשבתי שאני נורא שמנה, אבל עכשיו שאני מתסכלת על התמונות מאז, אני רואה ילדה בריאה. השמנתי. בגיל 15 עשיתי דיאטת מרק כרוב + גלעד ינקלביץ´, רזיתי 15 קילו, נראיתי ממש טוב, העליתי הכל בחזרה. אז עכשיו, אני לא יודעת כמה אני שוקלת ואין לי משקל בבית ואני גם לא מעוניינית. לפי מה שאני זוכרת, לפני ההשמנה של השנה האחרונה זה היה משהו כמו 68, זה המון, לבחורה שהיא מטר וחצי, אמנם החזה שלי מהווה חלק גדול מזה, אבל בכל זאת... המדד שלי הוא הבגדים. העובדה שאני כבר מידה 44 לא מקובלת עלי בכלל, שנה שעברה הייתי 42 במכנסים והשנה הן כבר לא עולות עליי. אני בכלל רוצה להגיע לפחות ל - 40. אני גרה עם החבר, הוא כל הזמן אומר שאני נראה נפלא ונהדר ושאני לא ארזה יותר מדי אבל תומך בי בכל ההחלטות שלי. אז ככה - עשיתי שנה אירובי 3 פעמים בשבוע - לא עזר, שיעמם אותי תחת וביאס לי את הצורה. הפסקתי, קניתי את הקלטת של גלעד, אבל היא לא הגיונית בכלל, זה מין אוסף כזה, ואין שום היגיון בסדר של התרגילים, היא מתישה נורא. בעצם, אין שום ספורט שמענין אותי. אז בזמן האחרון אני אוכלת לא לפני השינה, מחלקת לארוחות קטנות, אוכלת יותר ירקות ויותר מזון בריא, אבל עדיין יש לי חולשות. החולשות שלי: גבינות (מסריחות, לבנות, צהובות, עזים, כבשים פרות, מה שבא ליד), אבל לא גבינות דלות שומן - לא סובלת את זה, בעצם אני לא יכולה לאכול כלום כזה, לא סוכרזית ולא ארטיק דיאט וכו´. אני אוהבת לשתות, בירות, יין... אז בינתיים אין ספורט, למרות שאני מתכננת כבר שבוע ללכת להליכות מהירות. אז מה נשמע מקווה שהתקבלתי, אתן נראות לי כל כך תומכות ומקסימות. יש לכם רעיונות בשבילי? אולי רק תמיכה זה מה שאני צריכה, אז אולי הפורום הזה זה הפיתרון?
 

La Perla

New member
אוי! בבקשה תתייחסו!

כל כך הרבה זמן אני איתכם ברוחי, קוראת את מה שאתם כותבות ושואבת כוחות.
 
פרלה יקרה, אל תדאגי, יתייחסו אלייך

לפעמים לוקח קצת זמן, אבל לא נראה לי שיש כאן מישהו שלא מתייחס למישהו. אם את קוראת את הפורום הזה כבר זמן-מה, את בוודאי קלטת את הראש והתמיכה וכולם/ן פה מתייחסים לכולם/ן. רק צריך סבלנות בכל זאת, אנשים עובדים, אוכלים, ישנים, מתעמלים ועוד כמה דברים...
אם קראת את הפורום, בוודאי גם הבנת שהאנשים פה הם בראש של חיים בריאים, מאוזנים ונכונים, בעיקר אימוץ של אורח חיים וכושר גופני וכמו שאמר כבר מישהו חכם, הדרך הכי ארוכה מתחילה בצעד קטן. נראה לי שאת צריכה להחליט, להוציא את עניין הדיאטה מהראש ולהוציא את המילה הזו מהלקסיקון, כמו שכולם מוציאים כאן. או לפחות משתדלים, וללכת קודם כל על שינוי ראש לכיוון של אוכל בריא, עם כל אבות המזון, לחלק לך את היום לשש ארוחות (שלוש ועוד שלוש ביניים) ולהוסיף פעילות גופנית קבועה. כל אחד מוצא את מה שהכי טוב לו. הליכה, ריצה, שחייה, אירובי, קלטות, זה לא משנה. העיקר לאהוב את מה שעושים,אחרת זה נמאס מהר ומפסיקים ואז התסכול גובר. זכרי, שהדרך היא ארוכה, אין פתרונות קסם, את זה יגידו לך כאן כולם, אבל צריך להאמין, ובעיקר בעצמך ולא לוותר. גם אם לפעמים נופלים, קמים וממשיכים הלאה. חבל שאלי ואביטל לא כאן, שהם "חברי כבוד" בפורום הזה... (הם היו הורגים אותי אם היו קוראים את זה...) אבל הם נהדרים ויש להם עצות נפלאות. הם בחו"ל ויחזרו אוטוטו. בכל אופן, דליה בוודאי תכתוב לך מגילה יותר ארוכה ומסודרת ממני ובטח עוד כמה נהדרות כמו הפי ואפי ושלגיה ובולי ושרון ועוד ועוד, ויסלחו כל אלה שלא הזכרתי אותן לא מסיבות אישיות כמובן.) אני אישית מוצאת את הפורום הזה בתור עוגן הצלה וכל כך טוב לי איתו. אין לי ספק שכל תהליך הירידה שלי נובע ממנו (וגם קצת ממני....
) וזהו. צאי לדרך ושיהיה לך רק בהצלחה. אנחנו פה לתת יד וכתף.
 

גילה29

New member
הי פרלה וברוכה הבאה

אני חדשה כאן בפורום יחסית ( 4 הודעות + - ) אבל אני מבינה את ההרגשה שלך שאת מכירה את כולם ( כמוני כמוך ) ועוד יותר את התסכול שמע לא יענו לי. דרך אגב, בסוף עונים ואולי זה דווקא תרגיל טוב בדחיית סיפוקים ( את יודעת כמו בדיאטה ) אבל כיון שאת ממש כותבת בפעם הראשונה, לדעתי לא מגיע לך להמתין הרבה ולכן למרות שאני לא נחשבת מזקני השבט, או מבעלי העצות המופלאות, לכבוד לי לברך אותך על הצטרפותך להית גילה
 

La Perla

New member
היי מתוקות!

ץודנה על התגובות! מצטערת שהייתי טיפה חסקרת סבלנות, זה האופי שלי. בקשר לארוחות העקטנות, אני יודעת את זה, ומנסה לעשות ביום פשוט כמה שיותר ארוחות קטנות למשל היום: 8:00 תה לחם עם חמאה 10:00 יוגורט עם גרנולה 12:00 יוגורט עם גרנולנ 14:00 מלפפון הו, היד עוד נטויה... אני אנסה היום ללכת, אולי זה ספורט שלא יימאס עליי. השאלה היא אם זה מספיק ללכת הפעמים שלוש בשבוע או צריך יותר פעילות... אגב דחיית סיפוקים, זה ממש חלש אצלי, אני ממש גרועה בזה אפילו. אם אני רוצה משהו, אני אשיג אותו עכשיו ולא משנה מה ואז זה פוגע בי כמו כל היויו של הרזיה והשמנה כבר 10 שנים.
 

La Perla

New member
ועכשיו אני אוכלת לחם עם גבינה

ופלפל צהוב טעים לי מאוד!
 
פרלה ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

"הורים אכלו בוסר שיני בנים תקהינה" גם אם בזעיר אנפין הנה מה שכתבת על ההתמודדות המייגעת של אמא בעודף המשקל הושלך גם עלייך.
אני הייתי מאוד מאוד רזה בילדותי (בגיל 10 שקלתי 25 ק"ג!), אמא שלי נכנסה לכזה לחץ ונתנה לי תרופות שיעוררו את התיאבון (לא עזר כמעט). אוכל ואני לא היינו חברים...(עד נישואיי או הלידות בעצם). סיפרת שיצא לך לקרוא את ההתכתבויות פרלה, אז את רואה בטח את הכיוון שלנו. זה לא עוד כיוון שעלה סתם בתור "עוד ניסיון להרזיה" זה בא כתוצאה מכ-ל מה שעברנו..
סתם לדוגמא לגבי מה שכתבת לגבי הספורט או האוכל. לא מצא חן בעינייך גלעד או אירובי יש עוד סוגי ספורט. והיום?? חבל"ז פשוט. העיקר לא להיעצר ולהרים ידיים! לא להגביל את עצמך לחשוב שזהו אין מאיפה שאת נמצאת לאן להמשיך. גם צעידות זה הכי בסיסי ונפלא שיש ועם ווקמן או דיסקמן זה מטריף פשוט!!! לגבי הגבינות. לו סיפרתי לך באיזה תחפושות מטריפות הגבינות מגיעות לשולחן בתינו לא היית מאמינה. גם אני לא יכולה לסבול "סתם" גבינה, בכנות. אז אני אפילו כן (!) משתמשת בגבינות רוקפור וכו´ רק שמערבבת אותם בכמות קטנה עם גבינה 5% (גם לא אוהבת את דלות השומן לגמריי) והנה קומבינה - יאמי!! (באמת). המומחה האמיתי לשילובים האלה הוא בעלי
חבל"ז מה הראש שלו ממציא וכמה סוגים...נורא כיף. אם מישהו/י יאמר לי שכדי לרדת במשקל אני הייתי צריכה רגשית לוותר על דברים או לשנות את טעמי - לא הייתי יורדת אפילו גרם....
אז, מה שאני אומרת פרלה, שכל אחד והראש שלו? ואם לא הולכים עם הנשמה ועם הראש בענין הזה מתקשים אפילו להתחיל לתפוס את קצה החוט הראשוני של ראשית ההתחלה. בקשר ליין ולבירה, לא צריכה לספר לך שזה לא ממש מתחבר לענין. אבל גם על זה לא אגיד לך לוותר. אבל רעיון, יש לי. פרלה, תבדקי את עצמך האם את שותה מים מספיק במשך היום. שתיה מינימלית של 8-10 כוסות מים ביום חיונית וכדאית (בכלל כמובן) וקודם כל למי שמעונין לרזות. מפני שהיות וגופנו מורכב מ-70% מים, פירושו שהתהליכים הפנימיים רובם ככולם מבוססים עליהם. גם חילוף החומרים והתנקות הגוף מרעלים שנוצרים בתהליכים הללו וגם מהמקורות החיצוניים וכו´. רוצה לרדת במשקל - תשתי!! גם אם פירושו שאת תאלצי להכתיב לעצמך משמעת מים. תעמידי בצד 2 בקבוקי ליטר וחצי מים קרים (תוסיפי להם פלח לימון וכמה עלי נענע זה אחלה!) ולא יהיה לך מעקב טוב ואמין מזה לגבי עצמך. אני כותבת לך את זה במיוחד מפני שבמרבית המקרים אנחנו צמאים ובצורה אפילו בלתי מודעת כמעט מחפשים תחליפים בבירות (אפילו יין) כך שאולי היית מסוגלת להוריד בכמות של המשקאות האלה לו היית שותה מים יותר. או-קי? הבן שלי למשל אוכל המון אבטיח ואני יודעת שזה מפני שהוא לא שותה די. בכל אופן, אם זה ככה מאהבת המשקאות האלו. לא אגיד לך לוותר לחלוטין. (אני יודעת מה המשמעות של החסך הזה. הוא עולה ביוקר כי אח"כ באחת הבן אדם משלים כמות של הרבה זמן שהוא "החזיק את עצמו"...). אבל להוריד מהכמות מאוד כדאי. או-קי?? בכללות פרלה, המגמה? זה שילוב לפעמים עדין מאוד בין הרצוי למצוי. אבל החיבור הזה כמו שאמרתי נגיד מאה פעמים
הוא השילוב המנצח. זה לא תגלית או משהו. פשוט הקשבה רגישה גם לגוף וגם ללבנו. ועוד משהו, כמו שראית בעצמך פרלה, "דיאטת כרוב" כל "דיאטה" בכלל. לא רק פיזית משמינה מפני שהגוף מתנגד ולא משתף פעולה. כי הוא חש שדברים אינם תקינים והוא חש מאויים. אלא גם אחרי חסכים תזונתיים של תזונה לקויה, הגוף בטירוף מחפש להחזיר לעצמו את מה שחסר לו. אז תאמרי את פרלה? מה יותר מלומר לך, שאת יכולה למצוא דרך טובה, דרך מלך משלך. שתהיה נבונה, מאוזנת נכונה. עד כדי כך שתוכל בנקל אח"כ להפוך לחלק טבעי בחייך מבלי להרגיש שתרגישי מאולצת או כפויה איתה?? נכון?? זה כל כך פשוט, אני ממש מחייכת כשאני חושבת וכותבת לך את המילים האלו. כי מי יותר מאיתנו וכמונו עברנו את הדרכים הכי דרכים שהומצאו ולא הומצאו וחשבנו אולי שהנה אוטוטו גילינו את אמריקה. ובסופו של דבר אמריקה?? ...נמצאת בתוכנו. אז הנה פרלה, אנחנו כאן. עם התובנות החדשות והמחשבות ואימוץ הדרך הישנה-חדשה ללכת בה עד שנכבוש אותה טוטאל. (או כמה שאפשר אם נהיה יותר מציאותיים) ושתהיה מוטמעת חזרה לתוכנו. לומדים מחדש כמו תינוקות לצעוד מחדש ולמצוא את עצמנו שוב במה ועם מה בעצם נולדנו איתו. ומה שאני מציעה לך. זה דבר פשוט. קודם כל, שתהיה בידייך תוכנית מדיאטנית. זה חשוב מפני שהאיזון בארוחות הוא א-ב שלא יתפתח רעב פיזי ממש. (לפני שמדברים על האחר, הפסיכולוגי. או-קי?). ושיחות איתנו שיחלשו על כל מה שרק עולה ומסתובב סביב ובפנים הענין שקשור לירידה במשקל לעצמנו שהביאו אותנו לאן שהביאו. ויש כל כך הרבה על מה לדבר. והאמת? אני יותר ויותר רואה כמה כמה השיחות האלה מקדמות ואיזה שינוי אדיר הם מחוללים. זה כל כך מרגש אתי כל יום ויום כאן מחדש שפשוט חבל"ז. (זו לא מילה). אז ברוכה הבאה פרלה!!! מצטערת שלא יכולתי להגיב קודם. כמו שכתבה לך אתמול יעל, יש לכל אחד/ת מאיתנו עוד עולם שלם נוסף. (יותר אפילו
). אז פשוט תרגישי בנוח איתנו, תשתתפי שוחחי דברי תרגישי חופשיה באמת. כזה הוא הבית שלנו
(ואני מתה על החברים/ות שלנו כאן). עוד נדבר... ויום טוב שיהיה לך פרלה, דליה.
 

La Perla

New member
א. את מקסימה!

ב. זה ממש נותן חשק, מה שאת אומרת, הרבה זמן לא קיבלתי כזו תגובה תומכת ואוהבת מבן אדם שאינו מכיר אותי.
בקשר לאלכוהול: אני שותה רק כשאני יוצאת, אז זה לא נורא, וכלך פעם קצת כי אני נוהגת... חוץ מזה, לא שמעתם על סגולותיו של היין האדום? אחותי הקטנה נמצאת כאן לרגל החופשה שלה והבטיחה לי שהיא תלך איתי להליכה. האמתף לפעמים אני מצטערת שיש לי אוטו, כי כשלא היה לי הייתי הולכת ברגל רוב הזמן... אבל כשיש אוטו, וכל כך חם... שחייה נשמע לי אחלה, לא? אני שותה כ - 3 ליטר מים, זה מספיק? בקשר לדיאטנית יש לי כמה בעיות: עוד חודשיים אני עוזבת את העבודה, נוסעת לחו"ל והולכת ללמוד באוניברסיטה, אז זה לא נראה לי זמן טוב להתחיל בתהליך שאני לא אוכל לעמוד בו, אבל כשאני אהיה סטודנטית זה על אחת כמה וכמה לא? יש פה סטודנטיות? הרי לא נמצאים בבית בכלל... אתם כל כך מקסימות, ואני מקווה שכשאני אעזוב את העבודה תהיה לי הזדמנות לפטפט איתכן לפעמים גם, אלך לא בכזו אינטנסיביות.
 

ס ו ז א ן

New member
אני גם סטודנטית וכלל ראשון הוא לא

להכנס לקפיטריה!!!! אלא אם כן יש שם אוכל לא ג´אנק אני תמיד מביאה מהבית ירקות חתוכים פרי ןאם זה יום ארוך אז אני לוקחת איתי בקופסא אורז עם ירקות או טופו ואפשר לחמם את זה במיקרו שיש כמעט בכל אוניברסיטה
 

La Perla

New member
אם ככה, סבבה!

כמו בעבודה, ככה גם בלימודים אהל אני כשאני לומדת, כל הזמן צריכה לנשנש... מעצבן!
 

ס ו ז א ן

New member
גם אני אבל אני פשוט חותכת מלא

גזרים מלפפונים פלפלים עגבניות שרי וזה הנישנוש שלי
 

שרון ש

New member
היי פרלה../images/Emo140.gif

וברוכה הבאה.. אני יודעת , מנסיון שהפורום הזה, עוד לפני שכתבתי בו ממש הוא דחיפה ענקית ברצון לשמור. מן קבוצת תמיכה שכזו, אבל טובה עוד יותר מקבוצה כזו שמקיימת פגישות פנים אל פנים, כי גם שכחוטאים לא צריך להסתכל לאף אחד בעיניים
וברצינות, האנשים והתמיכה פה פשוט נפלאים. ברוכה הבאה ובהצלחה! שרון
 
למעלה