כן, יש חנויות כאלה
קודם כל יש כמה מעצבים (בעיקר מעצבות) שמייצרות הכל בארץ, כמובן שהמחירים יקרים. יש בעולם פרויקטים שעוזרים לנשים במדינות מתפתחות להתפרנס כתופרות או יצרניות קטנות עצמאיות במקום כפועלות של חברת ענק. יש פריטים כאלה שאפשר לקנות ברשת, ושוב - זה יקר יותר מפריטי ייצור המוני. חוץ מזה רציתי להגיד משהו על הייצור במזרח או יותר נכון בסין, שזאת המדינה שאני מכירה: לא כל מפעל ייצור הוא סדנת יזע ויש הבדלים מאד גדולים בין מפעלים שונים. אולי למי שמסתכל מתוך המעמד הבינוני הישראלי קשה להבדיל בין פועל שמשתכר 100 דולר לחודש לכזה שמשתכר 200, אבל זה בדיוק ההבדל בין מישהי שבקושי אוכלת מספיק למקבילה שלה שמצליחה לחסוך קצת כל חודש ולתכנן עתיד טוב יותר. הפועלות בדרך כלל גרות בתחומי המפעל ואוכלים שם, וגם כאן יש מפעלים שמספקים תנאים סבירים (לא הילטון אבל אוכל מזין, בישול טוב וחדרים נקיים) ויש שלא. יש מקומות שמתייחסים בכבוד לעובדות ויש שמתעללים בהן. מה שהצרכנית יכולה לעשות זה לדרוש שהמוצר שהוא רוצה יהיה "מוצר אתי". ישראלים יכולים לדרוש את זה מרשתות אופנה גדולות כמו פוקס, קסטרו, גוטקס: לדרוש פירוט של איפה המפעלים, כמה מרוויחים בהם, מה הנהלת החברה עושה כדי לפקח על ההנהלה במקום. פניה בודדת בדרישה למידע הזה לא תזיז לאף אחת. אלף פניות זה כבר משהו אחר. בשנות ה-90 לחץ של צרכנים גרם לנייקי, כאילו ענקית שאי אפשר להתעסק איתה, לשפר באופן דרמטי את התנאים במפעלים שלה ולהפעיל פיקוח הדוק על ספקי משנה. (כמובן שאפשר להיכנס גם לדיון אם בכלל צריך לקנות תוצרת גלובלית, מה הגלובליזציה עושה לעולם ואם היא רצויה,רציתי רק להגיד שגם אם מקבלים את המסגרות הקיימות, עדיין אפשר לבחור לקנות מהטובים יותר).
