חברות עם אוטיסטים אחרים

[אנה חדשה]

חברות עם אוטיסטים אחרים

הבן שלי הכיר חבר בחוג וישר התחבר אליו. אמר לבעלי שהילד ההוא כמוהו, רגיש במיוחד. הוא רצה להזמין אותו אלינו, ואז אביו אמר שניקח בחשבון שהילד אוטיסט,שלא נהיה מופתעים אם יתנהג קצת מוזר. במקרה, זה קרה שעתיים אחרי שקיבלנו את האבחנה וזה היה צירוף מיקרים הזוי. מאז הבנים התחברו ונפגשים מדי פעם. במצב רגיל לא הייתי מונעת מבני חברות עם ילד אוטיסט. השאלה היא האם במצב הנוכחי החברות הזאת יכולה להזיק לו? הכוונה היא לחזק התנהגויות שהיינו רוצים דווקא למתן?
אני יודעת שהשאלה שלי יכולה להישמע מוזרה או אולי מגעילה, מתנצלת מראש

 

[TikvaBonneh]

אין עם זה בעיה

הילדים שלנו ממש לא טובים בלחקות ילדים אחרים. אחרת הם היו מחקים את הילדים בכיתה שלהם ולא מתנהגים "מוזר". ככל שהם גדלים אז יותר חשוב להם להיות עם חברים. ודרך אגב, לאחותי יש בן שהוא לא אוטיסט והחברים שלו לא אוטיסטים. אז הוא הלך למסיבה וחיקה את החברים שלו ושתה אלכוהול בכמויות איבד את ההכרה קראו לה לבוא לקחת אותו. הילדים האוטיסטים שלי בחיים לא התנהגו ככה כי הם לא מושפעים מלחץ חברתי

 

[קוקי1106]

תקווה את כל כך צודקת

 

[גור4242]

הוא מתחבר למישהו שדומה לו. למה שזה יהיה רע?

אני יכול להגיד לך שגם אני - אישית - לא ממש מתחבר ל"נורמלים". בעיניי, זה דווקא הם המוזרים עם התנהגויות משונות שלא מדברות אליי (סמול טוק, כל הטקסים האלה של "מה נשמע", וכו')

ובדיוק כמו שאת מעדיפה להתחבר עם אנשים שדומים לך, ככה אני (ומין הסתם גם הבן שלך) מעדיף להתחבר עם אנשים שדומים לו.

אז מה הבעיה עם זה?

 

[dina199]

לילד יש חבר.

חברים זה מצרך נדיר. אין שום סיבה למנוע חברויות.

ושאלה מצד שני. איך היית מרגישה אם הורים של החבר היו אומרים שהם מפחדים מחברות עם אוטיסט?

 

[פרח לי יפה ורוד]

להיפך

הם מתחברים כי הם דומים וכנראה באותה רמה תקשורתית וחוץ מזה יש ביניהם את ה"קליק" החברתי.
עם רמה תקשורתית שונה זה אולי היה פחות קורה.
חברות אמיתית היא חברות שנהנים בה.
שנותנים ומקבלים.
יש לה ערך בפני עצמה.
בנוסף כמובן שגם לומדים מההתנסות הזו כמו מכל התנסות חברתית אחרת.

 

[אנה חדשה]

יש לו גם חברים רגילים

 

[dina199]

מצויין. וזה רק אומר שחברות

אם אוטיסט אחר יגוון את החברויות.

 

[קוקי1106]

דעתי

אם בני היה מתחבר או מחבב לא משנה מה

קודם כל הייתי צוהלת )))
שמחה ומאושרת
כל עניין האינטרקציה אצל אוטיזם זה עניין
גור יסכים איתי גם
שאיפה שטוב הילד יהיה ,הוא לא נתון להשפעה
אז שיהיה לו חבר בכל סוג של תפקוד
אם יש תקשורת וכיף מה הבעיה
ולא שופטת יודעת מאיפה את באה גם אני חשבתי כך בהתחלה וזה ממש לא נכון לגבי בני בכל אופן
את מכירה את בנך ויודעת מה טוב לו
לי חשוב אינטרקציה

יום טוב והלוואי ויהיה תשובות להכל

 

[grayart]

אני הייתי נזהר מהאבא...

איזה אבא "מזהיר" אנשים זרים שהבן שלו אוטיסט ושיקחו את זה בחשבון?
אנה, לדעתי נכנסת לעסק קצת קשה מדי.
האבחנה היא בסך הכול שלוש מילים שמתייחסות למשהו סטטיסטי ולא אמורות לשנות כלום בהתייחסות שלנו לילד שלך או לילד של אחרים.
יחד עם זאת שלוש המילים הללו, (שהרבה פעמים מזכירים רק את הראשונה בהם) מעוררות סטיגמה ודעות קדומות.

האבחנה לא צריכה לשנות כלום, היא צריכה לעזור לך לספק את הטוב ביותר לילד שלך.
אני לא בטוח "שלהזהיר" אחרים מהאבחנה זה נחשב כשימוש באבחנה לטובת הילד.
ואבא שחושף את הילד שלו בכזו קלות, תחשבי באיזו קלות הוא יעשה את אותו הדבר לילד שלך.

תנו לילדים להנות ביחד, הם שני ילדים שמתחברים ומרגישים שהם דומים, איזה כיף להם, למה להכניס לכאן את האבחנה? זה ממש לזהם את הקשר שנוצר בניהם.

שוב התחושה שלי, שקצת נסחפת עם המצב החדש, ושכחת שהילד נשאר אותו הילד, והאבחנה ברוב הדברים (בטח בתפקוד כל כך גבוה) היא ממש לא עניין רלוונטי.

 

[קוקי1106]

גם אני

לא מתיחסת לאבחון
בהתחלה הייתי היסטרית לא הבנתי
היום אני מסתכלת על בני בלי האבחנה שבחלקה אני לא מסכימה ובצדק
אני אמא שלו ויודעת יותר מכל רופא

 

[dina199]

לדעתי האבא צודק.

הוא לא מסתיר ולא מתבייש.
כנראה הוא הגיע למסקנה שעדחף שאנשים יידעו מיד שהילד אוטיסט מאשר שיתלחששו מאחורי הגב שהילד 'מוזר'.

 

[grayart]

קראתי בהודעה אחרת שאת...

מקווה שיום אחד המילה אוטיסט כבר לא תהייה עם סטיגמה, משהו כמו לקויי למידה.
אני גם מקווה, אבל אני לא מאמין שזה ייקרה, כי אלו לא אנשי המקצוע שיצרו את הסטיגמה אלה פשוטי העם.
והאמת היא שכולנו כאן פשוטי העם, ולראיה, הורה לאוטיסט אחד נרתע מבנו האוטיסט של הורה אחר.

הבה ונדמיין נסיעה בזמן לכמה שנים קדימה, וננסה לחשוב מה ייקרה כשאחד החברים (שאולי בכל אחד מהם יש משהו מוזר\מיוחד ולא מוגדר) ייפגוש עלמה חמודה שתמצא חן בעיניו והוא בעינייה, וכן גם המוזרות המיוחדת שלו תראה לה מתוקה להפליא. (כך היה עד לא מזמן, ורבים מהמוזרים המיוחדים האלה לא קיבלו אבחנה , יש בינננו לא מעט זוגות וותיקים שאחד מבני הזוג הוא מוזר ומיוחד ובתקופה אחרת היה זוכה בתוית "נהדרת")
מה ייקרה אז, כשבפגישה הראשונה ההיא בין החמוד והחמודה?, העלם ייפתח את פיו ויחשוף את הקלפים, ויגיד לאותה העלמה משהו בסיגנון של :"תשמעי רק רציתי לידע אותך מראש, לפני שאנחנו מתקרבים אחד לשניה , שאני אוטיסט, ואני מקווה שתביני ושתקבלי את זה יפה".
חחחחח....
אוי ואווייי...
הלך כל הקסם!
והעצוב הוא שאותה העלמה הייתה יכולה להיות מושלמת לאותו העלם, אילו רק היה דוחה את אותו וידוי גורלי אינטימי , לזמן בו היו השניים מתקרבים באמת ומגיעים אחרי הכרות ארוכה למקום עמוק אמיתי בו ראוי להשיל את "הבגדים" , ולחלוק האחד עם השני את הפרטי.
אני אתפלא אם בעוד כמה שנים , בעת יגיע הזמן לייצירת קשרים רומנטיים, אם בת זוג פוטנציאלית (פוטנציאלית באמת) לא תברח לשמע הגילוי המרעיש , ישר על ההתחלה.

אני לא אומר לא לספר לאף אחד אף פעם.
אבל זה כן משהו פרטי, ולא חוספים אותו כפי שלא חושפים אברים אינטימיים, גם אם אין סיבה להתבייש בהם.

לחשוף את האבחנה בקלות כזו בהכרות ראשונית כלפי זר, מעבירה מסר נוראי לילד.
היא אומרת לו שהאבחנה היא סוג של תוית שיש להציג אותה כמו אות קיין.
המסר הנכון לילד צריך להיות, שישמור את הפרטי שלו לעצמו ולמי שבאמת ראוי לו.

 

[מלאת תקוות]

מסכימה לגמרי !!!

בדיוק כך!

 

[מלאת תקוות]

לא,אבא הזהיר את בנו שהילד השני הוא אוטיסט ועלול להיות "מוזר"