חברות
שלום,
אני עובדת בעבודה הנוכחית מזה שנה. כשהגעתי לעבודה והתקבלתי לצוות שלנו, התיידדה איתי בחורה שקיבלה את פניי בצורה נעימה וגרמה לי להרגיש שאני לא לבד. בגדול, החשבתי אותה לחברה. אבל משום מה תמיד שמרתי ממנה מעט מרחק. בסה"כ היו בינינו יחסים טובים, לפחות בחמישה-שישה חודשים הראשונים. מידי פעם אפילו היינו מבלות יחד מחוץ לשעות העבודה והיה באמת מהנה.
על ענייני עבודה בקושי דיברנו, והפוקוס היה על החיים עצמם וכו'... לא יודעת כמה רלוונטי, אבל היא דתייה ואני מבית חילוני.
אחרי שיצאנו לטיול של מספר ימים מטעם העבודה כל העובדים, ולאורך הטיול בקושי ראיתי אותה כי היא העדיפה להיות בחברת אנשים אחרים, נדלקה אצלי נורה כתומה (לא אדומה עדיין). בנוסף בטיול שמעתי עליה רכילות מסויימת על משהו שקרה פעם מזמן בעבודה. והבנתי שיש הרבה "אנטי" עליה מצד הצוות.
אח"כ היה מקרה שבו היא התפרצה בנוכחותי על בעלה של אחותה. ובמקרה אחר היא דיברה אלי בכעס. בקיצור, התרחקתי ממנה, ולבסוף, פשוט הפסקנו לדבר. אנחנו לא מדברות קרוב לחמישה חודשים כבר. אולי רק "שלום", לא יותר.
לפני חודש וחצי "נקמתי" בה ממש בקטנה על משהו שלא מצא חן בעיניי שעשתה לי, שקשור לעבודה. ומסתבר שהייתה עושה גם לאחרים. היא מאוד תחרותית בעבודה.
הייתה בינינו מריבה מול כל הצוות, היא התפרצה וצעקה עליי, וזה הוציא אותי מהכלים. ניסיתי לעצור את זה אבל לא הצלחתי, ויצא שצעקתי עליה בחזרה. כמעט כל הצוות מיד תמך בי, עוד לפני שירדו לפרטים של המקרה.
לאחר מכן הוחלט יחד עם ראש הצוות להעלות את העניין לבוסית הגדולה. וממש לפני שבועיים הבנתי שכנראה העבירו אותה למשרד הצמוד אלינו, אבל מספיק רחוק ממני ומהצוות.
כל הסיפור הזה והיחסים איתה מטרידים אותי. קצת נקשרתי אליה ואני רואה בה מספיק תכונות חיוביות, אבל מנגד, המון תכונות שליליות. היא מזכירה לי את עצמי, ואני רואה ביני לבינה המון קווי דמיון, ומנגד כמובן שרואה גם שוני. אני מרגישה שהיא שמה לי מראה מול הפנים, וגורמת לי הרבה פעמים לראות בה את "עצמי". לפעמים זה אפילו "מפחיד".
אני לא מבינה מה צריך להיות היחס שלי לכל המקרה הזה? למה פגשתי אותה? מה החיים רוצים שאלמד מההיכרות איתה? למה הסיפור הזה קיבל תפנית כזאת, וממקום של חיבה וכיף הגענו למצב שאנחנו לא מדברות. מה אני אמורה ללמוד מהחוויה הזאת?
סביר להניח שאנחנו כבר לא נחזור לדבר, ונראה לי שמכאן המצב יישאר כמו שהוא, או רק יחמיר. היא עושה הרבה שטויות בעבודה לאחרונה, שמה דגש על כמות ולא על איכות. והיא פשוט משקרת בהרבה פעמים.
החיים שלה רחוקים מלהיות ורודים, ואני אפילו די מרחמת עליה. אבל אני פשוט לא מבינה:
מה קורה פה? מה החוויה הזאת באה ללמד אותי?
אשמח להכוונה בניסוח השאלה.
שלום,
אני עובדת בעבודה הנוכחית מזה שנה. כשהגעתי לעבודה והתקבלתי לצוות שלנו, התיידדה איתי בחורה שקיבלה את פניי בצורה נעימה וגרמה לי להרגיש שאני לא לבד. בגדול, החשבתי אותה לחברה. אבל משום מה תמיד שמרתי ממנה מעט מרחק. בסה"כ היו בינינו יחסים טובים, לפחות בחמישה-שישה חודשים הראשונים. מידי פעם אפילו היינו מבלות יחד מחוץ לשעות העבודה והיה באמת מהנה.
על ענייני עבודה בקושי דיברנו, והפוקוס היה על החיים עצמם וכו'... לא יודעת כמה רלוונטי, אבל היא דתייה ואני מבית חילוני.
אחרי שיצאנו לטיול של מספר ימים מטעם העבודה כל העובדים, ולאורך הטיול בקושי ראיתי אותה כי היא העדיפה להיות בחברת אנשים אחרים, נדלקה אצלי נורה כתומה (לא אדומה עדיין). בנוסף בטיול שמעתי עליה רכילות מסויימת על משהו שקרה פעם מזמן בעבודה. והבנתי שיש הרבה "אנטי" עליה מצד הצוות.
אח"כ היה מקרה שבו היא התפרצה בנוכחותי על בעלה של אחותה. ובמקרה אחר היא דיברה אלי בכעס. בקיצור, התרחקתי ממנה, ולבסוף, פשוט הפסקנו לדבר. אנחנו לא מדברות קרוב לחמישה חודשים כבר. אולי רק "שלום", לא יותר.
לפני חודש וחצי "נקמתי" בה ממש בקטנה על משהו שלא מצא חן בעיניי שעשתה לי, שקשור לעבודה. ומסתבר שהייתה עושה גם לאחרים. היא מאוד תחרותית בעבודה.
הייתה בינינו מריבה מול כל הצוות, היא התפרצה וצעקה עליי, וזה הוציא אותי מהכלים. ניסיתי לעצור את זה אבל לא הצלחתי, ויצא שצעקתי עליה בחזרה. כמעט כל הצוות מיד תמך בי, עוד לפני שירדו לפרטים של המקרה.
לאחר מכן הוחלט יחד עם ראש הצוות להעלות את העניין לבוסית הגדולה. וממש לפני שבועיים הבנתי שכנראה העבירו אותה למשרד הצמוד אלינו, אבל מספיק רחוק ממני ומהצוות.
כל הסיפור הזה והיחסים איתה מטרידים אותי. קצת נקשרתי אליה ואני רואה בה מספיק תכונות חיוביות, אבל מנגד, המון תכונות שליליות. היא מזכירה לי את עצמי, ואני רואה ביני לבינה המון קווי דמיון, ומנגד כמובן שרואה גם שוני. אני מרגישה שהיא שמה לי מראה מול הפנים, וגורמת לי הרבה פעמים לראות בה את "עצמי". לפעמים זה אפילו "מפחיד".
אני לא מבינה מה צריך להיות היחס שלי לכל המקרה הזה? למה פגשתי אותה? מה החיים רוצים שאלמד מההיכרות איתה? למה הסיפור הזה קיבל תפנית כזאת, וממקום של חיבה וכיף הגענו למצב שאנחנו לא מדברות. מה אני אמורה ללמוד מהחוויה הזאת?
סביר להניח שאנחנו כבר לא נחזור לדבר, ונראה לי שמכאן המצב יישאר כמו שהוא, או רק יחמיר. היא עושה הרבה שטויות בעבודה לאחרונה, שמה דגש על כמות ולא על איכות. והיא פשוט משקרת בהרבה פעמים.
החיים שלה רחוקים מלהיות ורודים, ואני אפילו די מרחמת עליה. אבל אני פשוט לא מבינה:
מה קורה פה? מה החוויה הזאת באה ללמד אותי?
אשמח להכוונה בניסוח השאלה.
