חבריי פורום יקרים אבקש את עזרתכם בדחיפות

windenergy

New member
חבריי פורום יקרים אבקש את עזרתכם בדחיפות

אימי בת 70 אובחנה לפניי כשנה וחצי לערך כחולת דימנציה. הכל החל שזיהינו התנהגות משונה של חזרה על משפטים, ניתוק מהמציאות ושיחות "מוזרות" עם כל אדם שני שפגשה ברחוב על תכנים לא רציונאליים ומשונים. לכל זאת גם נוסף קושי למצוא מילים בשעת דיבור ושיכחה של אנשים מסויימים. כשפניתי לרופא המשפחה הוא שלח אותה לפסיכולוג, פסיכיאטר... קרוב לשנתיים תוזזנו. פשוט שערוריה. וכל אותה עת אבי ואני שוברים את הראש מה קורה כאן. לצערי מקריאה באינטרנט חשדתי שמדובר באלצהיימר ובעיקרון אני זאת שהערתי את תשומת ליבו של הרופא! כאמור כעת אימי מאובחנת לחלוטין כחולת דימנציה. חשבתי להתייעץ עמכם. מדיי פעם אני מרפרפת בפורום הביתי הזה שמגלה הבנה. פורום מקסים ומאוד מעודד. אני מקווה שתוכלו לעזור גם לי. אני ממש חשה שכתוצאה מאותה דימציה ארורה כל מעגל המשפחה מתחיל להיפגע. מעגל זה כולל את אבי ואותי (היות ואני בת יחידה, אני בת 31) הכל נופל על שנינו ואנחנו פשוט יורדים מהפסים. פשוט אין לי מושג מאיפה להתחיל... המחלה אומנם כרגע נמצאת בשלבים הראשוניים. אשתדל לפרט כמה שניתן 1. אימי שולטת על הסגרים, מתרחצת בכוחות עצמה, מנקה את הבית ומאוד אסרטיבית. בצורה חולנית ממש. 2. אסרטיביות. במרפאת הזיכרון שאימי מטופלת עוקבים אחריה והוחלט לתת לה רספירדל כדיי להוריד את רמת האסרטיביות כי התנהגותה הופכת לבלתי נסבלת. התרופה שניתנה לה לפניי מעל חודש אינה משפיעה והמינון מאוד גבוה. 3. אמא מאוד כפייתית. אוכלת בבוקר רק לחמניה עם אבוקדו ולא מוכנה לאכול כלום אחר. בצהריים אוכלת מעט מאוד (כתוצאה מכך היא ירדה מאוד במשקל) היא מנקה את הבית ללא הרף ופוקדת על אבי לעשות כן מהבוקר עד הערב ללא הפסקה (ייתכן שמחפשת עיסוקים) למרות שחשוב לי לציין שאחת לשבוע מגיעה עוזרת בית. לפניי שחלתה תמיד הייתה איך אומרים "חולת ניקיון" וכיום הוקצן. חזרה על משפטים - היא חוזרת על אותם משפטים שקשורים לעבר שלה ולשורשים שלה. 4. מנותקת לחלוטין מהמציאות אך מזהה את הקרובים לה (משפחה) לא מרסנת את עצמה כשהיא מדברת עם זרים (מדברת על שטויות ועם כל אדם שפוגשת) 5. פיזור של כסף. המצב הולך והופך להיות בלתי נסבל לחלוטין. היא מפזרת כסף על תמרוקים (קונה 3 בכל פעם, כפייתי) בעשרות אלפי שקלים, משקיעה בצורה לא נורמלית על טיפו הגוף שלה (למרות שתמיד אימי הייתה מודעת למראה ותמיד הייתה אסטתית ופדנטית) חשוב לי מאוד לא להשמיט שהורי הם פנסיונרים! כסף שיזדקקו לו בעתיד!שהריי מחלה זו מן הסתם תידרדר ויהיה צורך בטיפול סיעודי, או אפילו מטפל רגיל והעלות עצומה. אך מה... את אבי היא מגבילה בהוצאות באופן דרקוני. 6. לפניי כחצי שנה חששתי שמדובר בסכנה של ממש לאפשר לאימי לנהוג ופניתי בתחנונים למרפאת הזיכרון הסכימו לשלול לאימי את רשיון הנהיגה באופן מיידי. 7. התחלת אלימות כלפי אבי. אימי מתעקשת לערוך קניות עם אבי ו"חווית" הקניה הופכת לסיוט עבורו. קניות שאמורות לקחת עשר דקות הופכת לשלוש שעות וזה משגע את אבא מכיוון שאמא מתחילה לדבר עם זרים. לאחרונה כשאבא מנסה להפסיק אותה בשטף הדיבור האין סופי עם זרים, ודיבורים חסרי היגיון היא מפגינה כוח פיזי (אלימה כלפיו) היא דוחפת אותו גם בבית בלי הצדקה לכך. 8. ולמעשה העניין הכי חשוב כי הוא מאוד דומיננטי: כחלק מהדימנציה אימי לא מפסיקה לדבר על ילדותה ועל איזור מגוריה במזרח אירופה. והכי גרוע... היא מתכננת נסיעות אך ורק למקום הולדתה ואבי נסחב אחריה בלית ברירה. 9. בנק. אבי פנה למנהל הסניף וזאת בבקשה להפסיק את התערבותה של אימי מענייני הבנק מכיוון שהיא אינה מודעת למעשיה ומבזבזת עשרות אלפי שקלים על "קרמים" שאינם נחוצים לה כלל (יש לה מאות בארון) והוצאות. שהריי היא מונעת על ידי "המחלה" איזה אדם ירצה לנסוע לאותו מקום בפעם בחודש. מנהל הסניף אמר שאינו יכול להגביל אותה (אני לא מצליחה להבין מדוע... הריי אימי היא חולת אלצהיימר ואינה מודעת למעשיה) בבקשה המליצו לי מה עושים בעניין הבנק. זה חשוב לי מאוד. אין לכם מושג כמה. ומוכרחים לעצור את הטירוף הזה של אותן נסיעות!!! איך אני עושה זאת? היא פשוט מתקשרת לסוכנות של נסיעות ומזמינה! מעבר לזה שלנסוע איתה לחול זה טירוף מוחלט. היא מדברת עם כולם ואבי יוצא מדעתו... מיותר לציין שהוא לא נהנה מהטיול. כמובן שהורי בחו"ל כעת
אני מאוד מקווה שאצליח לגרום לכך שזו תהיה נסיעתם האחרונה שהריי אימי לא מודעת לכלום חוץ מהרצון המטופש לראות היכן התגוררה בזמן שהייתה ילדה. 10. אני מוכרחה למצוא לאבי איזושהי עזרה של מטפל שיחליף אותו, כדיי שיוכל להתאורר קצת לעיתים. הוא כלוא איתה בבית ומארגן את הבית לפי דרישתה של אימי. אבקש את עזרתכם הדחופה. חשוב לי לציין שלפניי כחצי שנה הופנינו לעזרה ע"י העמותה למתנדבת מקסימה מאיזור המגורים שלנו, בעלת רצון טוב לעזור לי ולאבי, אך לצערי מענה זה אינו מספיק לנו, אני זקוקה למענה מיידי כדיי שאבי לא ימצא עצמו חסר כל. המון תודה ויום נעים
 

ronnyw

New member
שלום לך (שם מסובך..) וברוכה המצטרפת.

כמו תמיד, מענה למסרים כאלה, אתחיל ב חבל שאת איתנו... אבל את כאן, ונראה לי שאתם נמצאים עמוק עמוק במחלה, הרבה יותר ממה שאת חשה (את מדברת על "שלבים ראשוניים" והרבה דברים בלשון עתיד. אז העתיד כבר כאן !!) אימך חולה, ממה שאני מבינה היא בשלב השני של המחלה (המחלה מחולקת באופן גס לשלושה שלבים), ועליכם להערך כבר היום. אני לא יודעת איפה להתחיל, ולכן מציעה לך לקרוא ספרים, ללכת לקבוצות תמיכה של העמותה, להתייעץ עם עובדת סוציאלית במדור לקשיש באזור מגורייך, וגם (נשמע טרחני, אבל אני ממש ממליצה) לעבור על המסרים בפורום הזה הרחק הרחק לאחור. תמצאי פה עצות, טיפים, תאור התדרדרויות, מחשבות, שיטות - הכל מפי (או ממקלדות) אנשים שחיים עם המחלה יום יום במשך שנים.. וכמובן - המשיכי לשאול... אתחיל באדנימיסטרציה: מנו מיידית אפוטרופוס לאימא שלכם. (זה מה שחסר למנהל הבנק שלכם. הוא צודק, רק מינוי אפוטרופוס רשמי מאפשר לו "להתעלם" מאימך). זה תהליך אדנמיניסטרטיבי מתיש (כמו כל תהליך אדמיניסטרטיבי), אבל בסופו אתם (אביך או את או שניכם) תהיו אחראים על אימכם - בריאות וניירת. כיוון שהיא פעילה ואסרטיבית - זה ממש מתבקש. כשתקבלו את המינוי, הראו אותו בבנק, אצל סוכנת הנסיעות, בחנויות הקבועות שלה כו', ותסבירו שאין שום ערך להתחייבות כספית שלה בלי אישור האפוטרופוס. ככה זה עובד... טיפול רפואי: כפי שאת מתארת את אימך, הטיפול הרפואי שלה לוקה בחסר. לא ייתכן שלא מצאו עבורה תרופת הרגעה שתמתן את הפוביות שלה (נושא הנקיון, נושא הוצאות הכספים וכו' - זה מעבר לאלצהיימר. אינני רופאה, אבל כך זה נשמע לי). לכו לקבל דעה רפואית שניה !! לכו לפסיכוגריאטר או פסיכיאטר. או לכו שוב למרפאה הקבועה ותארו לו את המצב בצבעים קודרים ( תגזימו !! מיד אגיע לסעיף "למדו לשקר"...), כולל תאורים על סיכון עצמה בהסתובבות ברחובות או מה-שבא-לכם, העיקר להזיז קצת את המערכת. שיתנו תרופה אחרת. אין מצב שלא ימצאו משהו שיעזור. התנהגות יומ-יומית: עליכם (כנראה שבעיקר על אבא שלך, שמן הסתם אינו צעיר ומתקשה לקלוט את השינוי שקורה לאימא שלך מול עיניו) ללמוד ולהפנים שמתגוררת אצלכם בבית אישה חדשה. התנהגותה לא שפויה, אי אפשר לדבר איתה בהגיון, אין טעם לכעוס עליה, מיותר לנסות לשכנע אותה... עליכם ללמוד להחליט בשבילה, לאכוף עליה דברים, לשקר אם צריך וכו'. (קל לאמר. מאוד מאוד קשה ליישם, אבל כולנו למדנו...). כמו שלקחתם לה את הרשיון בתחבולה - רוקנו לה את הארנק (או העלימו אותו, או "אבדו" את כרטיס האשראי.). דברו עם סוכנות הנסיעות שלה, תסבירו בעדינות את המצב, תאמרו שלא יהיה כיסוי להזמנותיה. (לא נעים, אני יודעת. כנראה שאין ברירה). כנ"ל בחנויות קבועות, אם יש כאלה. פשוט חתחזירו לחנות את מה שלקחה. האם מסתובבת לבד? האם נוטה לשוטטות? האם יש דרך למנוע ממנה להסתובב לבד? זהו בנתיים. אני חושבת שהכי חשוב זה אפוטרופסות ושינוי טיפול רפואי. מחכה לכם עוד דרך ארוכה ולא קלה. קראו ספרים, הערכו, וקחו הרבה אויר... בהמון אמפטיה.
 
ראשית, למהר ולהוציא אפוטרופסות על אמך

כי ברור בעליל שהיא אינה מודעת למעשיה. אם אבא ואת תהיו אפוטרופסים תוכלו גם להגביל את בזבוז הכספים שלה. המחלה שלה מקצינה את מי שהיא ועד שהיא תהיה במצב בו היא לא יכולה ללכת ולתפקד לגמרי, היא תמשיך בהתנהגותה. חשוב שתמצאו לה, במקביל, מסגרת בו תוכל לצאת ולפגוש אנשים ולעשות דברים. והכי חשוב - זה לשבת עם אבא, להסביר לו את המצב של אמא לאשורו, ללא כחל ושרק, ולתת לו כלים להתמודד איתה, כי הוא הכי מסכן כאן. ללמד אותו לומר לה הכל "כן, כן" ולעשות מה שצריך. אין סיבה שהיא תתזז אותו בעבודות נקיון כל היום. ולאט לאט תלמדו לתמרן בשטח, כמו כולנו. ליבי עליך אחותי, קבלי חיבוק גדול.
 

ענתי44

New member
ברוכה הבאה למשפחת האלצהיימר../images/Emo24.gif

שני דברים שאת עושה כבר ביום חמישי בבוקר, אחרי החג. נגשת לבית משפט לעינייני משפחה באזור מגוריה של אמא שלך, ומבקשת את הטפסים של הגשת מינוי אפוטרופסות לאמא שלך. את, אביך וכל האחים שלך צריכים להחליט מי מהמשפחה יהיה אפוטרופוס, והשאר צריכים לחתום על טופס הסכמה. תבקשי מפקידת בית המשפט שתרשום לך את כל המסמכים שאתם צריכים להביא ( לי רשמו רק חלק ונאלצתי לשוב ולהשלים את החסר) ככה כשיהיה אפוטרופוס על אמא, היא לא תוכל לבזבז כספים, חס וחלילה במקרים של התערבות רפואית, האפוטרופוס חותם במקומה. הדבר השני זה לגשת לביטוח לאומי ולהתחיל בבקשה לחוק סיעוד. כשתגיעה נציגת ביטוח לאומי לבית אמיך, רצוי שתהיי שם כי יש נטייה לפסול זכאות ( ראי מסרים בנושא בפורום) הכרה באימך כזכאית בחוק סיעוד תקנה לה סיוע בסך 16 או 17 שעות שבועיות, ואם מדובר בניצולת שואה אזי יותר שעות. בשעות הסיעוד ניתן לקבל מגוון שירותים כמו : הליכה למרכז יום ( שם לאמא תהיה תעסוקה יומית, מקלחות וארוחות ואבא יהיה חופשי לכמה שעות ביום), מטפלת שבאה הביתה לכמה שעות וכן דברים שאתם לא זקוקים כמו לחצן מצוקה או טיטולים. כמו כן ניתן להמיר בהבאת עובדת זרה ( שהביטוח הלאומי משלם חלק מהכסף ואתם מוסיפים את השאר) אני ממליצה לכם גם לקחת את אמא לפסיכיאטר גריאטרי, יתכן שתוספת כדור תעזור להרגיע את אמא ותקל הן על אביך ובעיקר גם על אמא, כי היא סובלת. אני ממליצה לכם להצטרף למפגשים של בני משפחה באזור הקרוב לכם, זה עוזר מאוד. ובכל שאלה או סתם צורך בלשפוך את הלב ולקבל חיזוקים אנחנו פה עבורך.... 24 שעות ביממה.
 
../images/Emo24.gifאולי אפשרות לסדר את אמא למרכז יום

לקשיש שם יש לה פעילות ארוחות בוקר וצוהרים, ריפוי בעיסוק חברות וכו', תגשו לעובדת סוציאלית בעירכם וספרו לה את הבעיה. בשורות טובות
 
למעלה