חברים בקשיים

tlingit

New member
חברים בקשיים

בטח קורה גם לכם מדי פעם, שחברים קרובים או בני משפחה מתקשרים או פוגשים אתכם ומבקשים לחלוק קשיים גדולים שהם פוגשים בחייהם. לעיתים אלה צמתי החלטה, או היערמות של קשיים למיניהם. מתוך עולם האימון בו אנחנו חיים, האם קורה גם לכם שיש פעמים שבהן אתם מציעים ומעלים את האפשרות להיעזר באימון או טיפול (לבחירתם ולפי המתאים להם)? אני בכל מקרה עושה כך. לא אימון איתי (אני לא מאמינה באימון לאנשים קרובים), אלא המלצה חמה מאד על מאמנים מכרים אמינים, או מטפלים מוכרים ואמינים. וככל שאנחנו יודעים שגם הקשבה ומתן כתף בזמנים כאלה משמעותיים מאד ומועילים ומקלים, וכן תמיד זוכרים שאנחנו לא יכולים לעשות את העבודה עבור האחר, זו האחריות שלהם על חייהם, והבחירה שלהם איך להתנהל, אפשר רק להציע ולאפשר, ושהם עושים מה שהם יכולים לעשות. עדיין, לא קורה לכם שלבכם נחמץ כשהם מסרבים ואתם נשארים עם הידיעה שאימון או טיפול היה יכול מאד להועיל להם? עכשיו אתם החברים שעזרתם לי לחלוק קצת, ותודה. עצוב לי קצת.
 
חברים בקשיים.

אני לא יודע אם התגובה שלי תהיה כתשובה למה שכתבת, אבל הסביבה הקרובה שלי, כבר מדברת את השפה שלי, ולפעמים, שיחת טלפון קצרה של כמה שאלות, תפתור את הבעיה.. אני גם לא רואה פסול לנסוע רחוק לקרוב משפחה או למכר ולהיות בשבילו ואיתו ערב שלם (כן, כן!!) מתוך הקשבה לעולם שלו. לפעמים זה אפילו מנקה אותי מהדברים שלי, להשתחרר מול מישהו קרוב ולא רק לאמן או להתאמן. בכל מקרה, שמחתי להיות הקשבה למה שכתבת, ובכלל, אני נתרם מכל פניה שלך לחברים בפורום. אוהב, יניב.
 
לי אישית אין קושי לעזור לחברים ולבני משפחה

היכולות שלי הן חלק בלתי נפרד ממי שאני, לכן, כשיש פתיחות, אני עוזרת בכייף ובאהבה. השבוע הצעתי לאחת מחברותיי לעבור איתי אימון ליצירת שינויים מסויימים בחייה. היא שאלה אותי ממש על זה. היא שאלה: כיצד אימון בתשלום יהיה שונה מהחברה שנמצאת בצד השני של הקו. היא העלתה את הקושי שיכול להיווצר במפגש עתידי עם בני משפחתה, או בינינו בנסיבות חברתיות. התשובה שנתתי לה היא שהאחריות שונה. כחברה, אני מסיימת את השיחה ומשחררת. כמאמנת או כמטפלת (זה קצת מתערבב אצלי) אני עובדת כל הזמן. כחברה, אני מייעצת ומשחררת, כמאמנת אני עוקבת אחר התהליך. בעברי נהגתי להיפגע כשאנשים לא רצו עזרה. עם השנים למדתי שזה לא שלי, זה שלהם!! לא כל אדם מוכן להיפטר מהבעיות שלו - צריך להיות בשל לשינוי. ויש את האגדה המפורסמת על העיירה היהודית.... לרב הכפר נמאס לשמוע את תלונות אנשי הקהילה והוא החליט לשים לזה סוף. כל מי שפנה אליו התבקש לשים את כל צרותיו בשק ולהביאם לככר העיירה ביום שישי הצהרים. יום שישי הגיעו כל אנשי העיירה עם שק צרותיהם על גבם. כאן מתפצלת האגדה לשתי גירסאות: גירסה ראשונה: הניחו את שקיכם ולכו בשלום לבתיכם - אמר הרב. השקים הונחו ואנשי העיירה חזרו לביתם. במוצ"ש לא ניתן היה למצוא ולו שק אחד בככר. גירסה שנייה: הניחו את שקיכם - אמר הרב - וקחו במקומו שק אחר. אנשי העיירה חזרו לביתם עם השק עימו יצאו ממנו. אנשים לא מוותרים בקלות על צרותיהם. לא על בעיות כלכליות, לא על בן זוג לא מתאים, ולא על מחלותיהם. שינוי בא רק לאחר שהאדם מבשיל ליצור אותו. שחררי! אולי זה השיעור שלך אולי כשתשחררי את הצורך הזה לשחרר אותם מצרותיהם, הם יהיו פתוחים יותר לקבל את עצתך? סתם מחשבה...
 

tlingit

New member
תודה

ומרתק היה לי לקרא מכם איך אין לכם בכלל קשיים כאלה
כיף לכם
תודה גם לכל מי שהגיבו לי במסרים פרטיים
ריגשתם אותי ועזרתם
 
למעלה