נסיכת הכוכב
New member
חברים היו לי
בעבר שחליתי בסרטן הלימפה נטשו אותי החברים שלי , שחשבתי שהם חברים אוהבים למעט הבודדים שזכרו והתקשרו , לטובת החבר האחד שהיה לי אז כל העומס נפל עליו ,הוא היה שם במשך שנים ליטף וחיבק בחום במקום החברים , ניגב את הדמעות הבראתי וחזרתי לעבודה במדים נוצרו חברים חדשים בחיי חלפו הימים ופשטתי מדים שוב נותר רק ההוא החבר שלי שהוא התעייף ובקש לנטוש ושחררתי אותו לחיים משלו התמקדתי בטיפול באמא שלי חברים היו לי , כך אני חשה בכאב החברים התפזרו לכל רוחות השמים שהסתגרתי עם אמא חולה בבית חסרים הם לי החברים שהיו שידעו לתמוך לומר מילה טובה נעלמו אט אט עד שנותרתי בודדה לאחרונה שאושפזתי בבית החולים לאנשים שהיו לידי באה משפחה לעיתים באו גם חברים טובים הציפו אותם במבקרים כל היום אני שרויה הייתי בבדידות מדי פעם הטלפון צלצל נשמה טובה מאילו שהכירו אותי בצ"ט התקשרה וזכרתי ימים אחרים ושונים שהחברים ומשפחה עטפו אותי באשפוז הלב התנפץ בדמעות כאב כל כך הגוף קדח מהחום שלא ירד רועדת קמתי להביא מים לשתות נאבקתי כדי לשרוד להישאר בחיים אז הבנתי את כוחה של החברות כמה אני זאב בודד בחיים הללו צריכה להיות חזקה ואני לא ממש חזקה חזרתי הביתה הבראתי מעט מעט אך הכאב בנשמה לא מש ממני הדמעות מרטיבות את הכר לעיתים קרובות חברי האמת שנודע להם מגיעים בקול כל אחד שרוי בצרותיו מציע עזרה ואני למדתי לא לצפות , לשרוד בשקט לקבל מה שנותנים , מתי שנותנים לעודד את החברות מתי שהיא לידי לא לבקש מה שלא ניתן מהחיים לחיות את היום את הרגע ליהנות מכל ליטוף כי מי יודע אולי מחר הוא לא יהיה בכלל
בעבר שחליתי בסרטן הלימפה נטשו אותי החברים שלי , שחשבתי שהם חברים אוהבים למעט הבודדים שזכרו והתקשרו , לטובת החבר האחד שהיה לי אז כל העומס נפל עליו ,הוא היה שם במשך שנים ליטף וחיבק בחום במקום החברים , ניגב את הדמעות הבראתי וחזרתי לעבודה במדים נוצרו חברים חדשים בחיי חלפו הימים ופשטתי מדים שוב נותר רק ההוא החבר שלי שהוא התעייף ובקש לנטוש ושחררתי אותו לחיים משלו התמקדתי בטיפול באמא שלי חברים היו לי , כך אני חשה בכאב החברים התפזרו לכל רוחות השמים שהסתגרתי עם אמא חולה בבית חסרים הם לי החברים שהיו שידעו לתמוך לומר מילה טובה נעלמו אט אט עד שנותרתי בודדה לאחרונה שאושפזתי בבית החולים לאנשים שהיו לידי באה משפחה לעיתים באו גם חברים טובים הציפו אותם במבקרים כל היום אני שרויה הייתי בבדידות מדי פעם הטלפון צלצל נשמה טובה מאילו שהכירו אותי בצ"ט התקשרה וזכרתי ימים אחרים ושונים שהחברים ומשפחה עטפו אותי באשפוז הלב התנפץ בדמעות כאב כל כך הגוף קדח מהחום שלא ירד רועדת קמתי להביא מים לשתות נאבקתי כדי לשרוד להישאר בחיים אז הבנתי את כוחה של החברות כמה אני זאב בודד בחיים הללו צריכה להיות חזקה ואני לא ממש חזקה חזרתי הביתה הבראתי מעט מעט אך הכאב בנשמה לא מש ממני הדמעות מרטיבות את הכר לעיתים קרובות חברי האמת שנודע להם מגיעים בקול כל אחד שרוי בצרותיו מציע עזרה ואני למדתי לא לצפות , לשרוד בשקט לקבל מה שנותנים , מתי שנותנים לעודד את החברות מתי שהיא לידי לא לבקש מה שלא ניתן מהחיים לחיות את היום את הרגע ליהנות מכל ליטוף כי מי יודע אולי מחר הוא לא יהיה בכלל
