חברים, התפקדות!

[מעבר לטוב ולרוע]

חברים, התפקדות!

כפי שידוע לכולם, בזמן האחרון (ואולי לא כל כך האחרון) הפורום הזה אמנם חי וקיים, אבל לא מספיק בועט.
(אשמח לעזרה מכל אחד ואחת כאן בפורום בהפרחת הפורום וביצירת שיח מעניין ומפרה בין חבריו, אנא, למי שיש רעיונות - צרו איתי קשר במסרים).

בתור התחלה, אני חושב שחובה לעשות פה "מפקד אוכלוסין"
(אני מרשה לעצמי להציע מפקד עם פרטים מעט מזהים אולי, כי זה פורום של יוצאים. בכל אופן - מי שלא חש בנוח, שלא יתן פרטים מדוייקים, וכן לאנוסים שביננו).
אני מציע שכל אחד מחברי וחברות הפורום יכתוב קצת על עצמו, בתור בסיס את הפרטים הבאים:
1. פרטים כללים (גיל, מצב משפחתי וכד').
2. מה היה הטריגר ליציאה בשאלה? (בדקתם ונוכחתם שאליהו לא שותה מהכוס של ליל הסדר וזה שבר אתכם?).
3. מתי, ובאיזה גיל, יצאתם מארון הקודש?.
4. מה הדבר הכי "נורא" שעשיתם מאז שיצאתם?... (טוב נו, אני יודע שלא תענו על זה בכנות (; )
5. הסביבה, מי יודע? כולם? איך הגיבו?.
6. באיזו סביבה אתם חיים כרגע? איך אתם מסתדרים כיוצאים? והאם אתם חשים שוני מ"חילונים מלידה"?.
7. האם, ובאיזו מידה, אתם שומרים "מסורת"?.

צאו לדרך

 

[חרדי בעל כרחי]

התפקדות

ראשית, בהצלחה בתפקידך החדש!
אני בן 35. פרוד + 6. חרדי לשעבר. חי כרגע עם בת זוג יוצאת אף היא.
הטריגר היה החשיפה לאמת שבתנ''ך בעזרת הספר ''מי כתב את התנ''ך'' כגון ספר התורה- חומש דברים שהתגלה רק בימות יאשיהו ואי קיום המצוות כ800 שנה.
אמא שלי דאגה מייד ל'קדיש' שלה אבל תומכת בי בכל מצב. השאר פשוט מקבלים את זה או מנסים מידי פעם 'לחזק'.
אני לא יודע מה הכי ''גרוע'', אכילת חזיר? משכב זכר?
בנוגע ל'חילוניים מלידה'' אני דווקא מרגיש נפלא. יש לי ידע רב שמעניין אותם.
בהצלחה לכולנו.

 

[חרדי בעל כרחי]

שכחתי

בנוגע למסורת, כיוון שהבנתי שהכל חרטה שאנשים המציאו במהלך השנים, אני לא רואה שום צורך לשמור או לשמר מסורת בשום צורה שהיא.
לא עושה קידוש, לא מדליק נרות חנוכה, לא צם כיפור וכו'

 

[אויבי ההיגיון]

מתפקדת

ראשית – מעבר לטוב ולרוע, המון הצלחה בניהול הפורום. וכל הכבוד על היוזמה לערוך "מפקד", יהיה נחמד להכיר אנשים חדשים.

קצת עליי.. אני בת 19, רווקה, יצאתי מ"ארון הקודש" לפני חצי שנה בערך.

סיפור לא נעים שקרה לי גרם לי להרהר רבות בנושא הדת. הייתי מבולבלת מאוד כי הבנתי שהיהדות לא עדיפה במאומה על כל דת אחרת. הדתות כולן מתבססות על אותם דברים, ורוב האנשים מאמינים בדת שאליה הם נולדו. במה שחינכו אותם להאמין..
הבלבול נמשך עד שלמרבה המזל (או יד ההשגחה, איך שתעדיפו..) פגשתי אדם מקסים שטרח להסביר לי במשך שבועות ארוכים שהחקירה שלי בנושא הדתות אינה רלוונטית כלל, משום שישות אלוהית היא אשליה. מאז אני אנוסה.

לא בטוחה מה הדבר הכי "נורא" שעשיתי עד כה, כי אני לא ממש בקיאה במה חמור ממה.. אבל נראה לי שחילול שבת.

כרגע יש מעגל מאוד מצומצם של אנשים שיודעים על יציאתי בשאלה. אלה שיודעים שמחו בשבילי, ובינתיים לא סיפרתי לאנשים שוודאי יגיבו אחרת...

אני חיה באותה החברה, עם משפחה דתית, לומדת במכללה דתית.. לצערי אני עדיין נאלצת לשמור מצוות בנוכחות משפחה ומכרים וזה לא פשוט, קשה לעשות דברים שלא מאמינים בהם. אבל אני יודעת שזוהי תקופה זמנית בלבד, וזה מעודד..
לא מרגישה ממש כחילונית מלידה, כי בתור דתית לשעבר אני מאמינה שההסתכלות שלי על הדת שונה משלהם.

לא רואה שום עניין בשמירת מסורת. אני לא חושבת שאם אבותיי האמינו בשטויות אני צריכה להמשיך עם זה (להם כמובן לא היו הידע והכלים שיש לנו היום להסביר תופעות שונות, והם נאלצו לפרש אותן כ"אצבע אלוהים").

ערב נפלא לכולם..

 

[מעבר לטוב ולרוע]

היכרות

על עצמי - אני בן 21, רווק, יצאתי בשאלה בערך בגיל 20 באופן סופי (קדם לזה שנים של תהיות וחקירה).
&nbsp
הטריגר אצלי למעשה תמיד היה שם. אני זוכר את עצמי מאז שהייתי ילד תמיד חושב נורא בהגיון, ובוחן כל דבר שמספרים לו. לא הייתי מאמין לכל מיני סיפורים ותיאורים אלא אם הייתי חושב שזה הגיוני. אני זוכר שפעם אחת בתור ילד היו לי קצת פחדים בלילה מרוחות רפאים/שדים/וכד' (ראיתי איזה סרט אימה) ואז אמרתי לעצמי "אבל אני הרי יודע שאין כל בסיס רציונלי להניח שזה נכון", ואז, פתאום הכתה בי ההבנה שיש "בסיס", שהרי הדת מאמינה בזה (רוחות, שדים, דיבוקים, גלגולי נשמות)... זה אחת הדוגמאות המוקדמות שאני זוכר שהתנגשו לי בין הדת להגיון.
ומאז, כל הזמן הכרתי בעובדה שאנשים רבים מאמינים בדתות שונות, ושחובה עלי לוודא את דרכי ע"י לימוד מעמיק ומגוון. והנה הגעתי עד הלום.
&nbsp
הדבר הכי נורא?.. מאז שהגעתי למסקנה שהכל הבל, לא הייתה לי שום בעיה לעשות הכל. אז מה הכי חמור?.. חילול מוחלט של שבתות ויום כיפור?.. נידה?.. (גיוועלד). בעצם... יכול להיות שמן הבחינה ההלכתית הכפירה המוחלטת עצמה היא החמורה מכל...
&nbsp
אצלי בינתיים רק המשפחה הגרעינית יודעת. היו לי סיבות לא לצאת ברעש גדול בינתיים. כנראה גם זה יבוא בקרוב. המשפחה כמובן חושבת שאני עושה טעות גדולה ושאני מאבד את עולמי הרי.., אבל הבית הוא חרדי-לא-פנאט (למדתי בישיבה חרדית עם בגרות, קריירה טובה זה דבר ראוי, וכו'). ככה שלא היה שבר גדול ביחסים ביני לבין המשפחה.
&nbsp
אני בכללי כבר לא מעורה כלל בחברה החרדית, מלבד היותי גר בעיר חרדית. אבל מקום העבודה, והלימודים באונ' חילוניים למהדרין. לא חש שוני כל כך מחילוני מלידה, אולי כי תמיד הייתי פתוח לעולם (סרטים, סדרות, עיתונות וכד'. אם כי לא הקדשתי לדברים הללו הרבה זמן). כמובן שאי-אלו קודים וכללים שחסרים, או חסכים - יש.
&nbsp
כיום אני אתאיסט שהוא למעשה אנטי-תאיסט. לדת, כל דת, מעצם התיימרותה לייצג את הערכים המוחלטים בעולם, ולא ע"י בחינה רציונלית של הדברים, זורעת הרס וסבל אין סופי. אם כי אין לי שום בעיה עם להדליק נרות בחנוכה ולאכול סופגניות... אבל לא הרבה יותר מדברים כיפים כאלה.

 

[ניטשה 5]

אוטוביוגרפיה

הוריי חזרו בתשובה כשהייתי בגיל 5. גדלתי בבית חרדי אבל פתוח יותר. כך למשל, כילד הייתי משחק במשחקי מחשב וחשוף יחסית לסרטים ומוזיקה כלליים. בכתה ח, הזמן בו נבחנים לישיבות קטנות, המחנך לחץ עלי ללכת לישיבה קטנה נחשבת, אמנם הצטיינתי לימודית, אך חששתי מהרמה הדתית הנוקשה שמאפיינת מקומות אלו. בחודשים הראשונים לישיבה למדתי בעקביות את רוח המקום ואימצתי אותה. לא רציתי להיות שונה. באמצע שיעור ב, ספקות אמוניים ניקרו במוחי והטרידו אותי. מאוד חששתי לשתף את הסביבה ולכן הייתי לומד בסתר בזמנים המתאימים "מחשבת ישראל" דוגמת הרמב"ם, כוזרי, ואף תכנים של מחזירים בתשובה. תכנים אלו חיזקו אצלי את האמונה והשקיטו את הספקות. מאז, כל מספר חודשים כשהספקות היו שבים לנקר, הייתי שב ומעיין באותם הספרים. בסוף לימודי בישיבה קטנה המשכתי כמקובל ל"ישיבה גדולה" באמצע שיעור א בישיבה הגדולה בערב אחד באירוע משפחתי, שוחחתי עם דוד שלי. [משפחתי המורחבת חילונית] למה אתה דתי? הוא הקשה. "זו האמת היחידה ויש לי הוכחות לכך" עניתי. הוא צחק והתחלנו להתווכח. בסופו של דבר הוא המליץ לי לקרוא ספר מסויים. כשחזרתי לישיבה הדברים צפו ועלו ימים שלמים הספקות הקשים שבו ועלו. נסעתי לביתו בתל אביב, שם הוא הביא לי ערימת ספרים.. קח.. תקרא.. לאחר הספר הראשון היה לי ברור שאני חייב לבדוק את הנושא לעומק. קראתי ניטשה, סייגן, דוקינס, האריס, ורבים אחרים. למדתי את הגישה המדעית, ותכנים מדעיים חשובים כמו תורת האבולציה והמפץ הגדול. קראתי את תכני "דעת אמת" על הטעויות העובדתיות הרבות בתנ"ך, תלמוד, והזוהר ועל תכנים לא מוסריים ב"כתבי הקודש". נחשפתי לכך שחלק נכבד מהמחזירים בתשובה מנצלים את הבורות של האנשים או נופלים לבורות שלהם עצמם. הבנתי שהדתות משתייכות לעולם שלם של טענות/תכנים שלא הוכחו מעולם, ולכן החלטתי שאין לי ברירה אלא לצאת בשאלה. עזבתי את הישיבה בה למדתי וסיפרתי להוריי בצורה הדרגתית על השינוי שאני עובר, הם לא לגמרי השלימו עם זה אבל מכבדים. עשיתי דיחוי אקדמי מצה"ל [אקדמיזציה] השלמתי בגרויות ופסיכומטרי והיום אני לומד שנה ראשונה לתואר ראשון דו חוגי מתמטיקה-פסיכולוגיה. למרות שחברי באוניברסיטה גדולים ממני [אני בגיל 20] אני מאוד נהנה מחיי החברה שם ומהלימודים בכללי. למרות שחבריי החילוניים מתפלאים כשאני מספר להם שפעם הייתי חרדי, אני לא מרגיש [כיום לפחות] חילוני מלידה.. יש דברים עמוק בפנים שאני מרגיש שרק חבריי היוצאים בשאלה יבינו. המעשה הכי "נורא" אולי סקס ביום כיפור האחרון עם ידידה מהאוניברסיטה במעונות הסטודנטים בזמן ששנה לפני כן באותו הזמן קראתי "כל נדרי"..

אני אוהב את החיים החילוניים שלי. מרגיש בר מזל שאני לא מבזבז את החיים החד פעמיים שלי על הסחות דעת ובולשיט כמו הדתות ושאר אמונות ההבל. וממליץ לעצמי [ולכולם] ליהנות מכל מה שיש לעולם המדהים הזה להציע.

 

[חרדי בעל כרחי]

יפה כתבת!!!

אכן, יש הרבה דברים שרק חרדי לשעבר יבין...

 

[דנה דין לעצמי]

שלום לכולם

1. פרטים כללים (גיל, מצב משפחתי וכד').בת 22, רווקה
2. מה היה הטריגר ליציאה בשאלה? (בדקתם ונוכחתם שאליהו לא שותה מהכוס של ליל הסדר וזה שבר אתכם?) בעיקר אופי דעתן וקנאי לדעתי + לימודים שלא ממש מתירים לך להשאר מאמין...
3. מתי, ובאיזה גיל, יצאתם מארון הקודש?. אני ממש כעת בתהליך יציאה מארון הקודש מול המשפחה. מול החברים ללימודים יצאתי לפני חצי שנה בערך.
4. מה הדבר הכי "נורא" שעשיתם מאז שיצאתם?... (טוב נו, אני יודע שלא תענו על זה בכנות (; ) עדיף שלא תדעו... (-;
5. הסביבה, מי יודע? כולם? איך הגיבו?. החברים ללימודים יודעים- לא שאלו שאלות. החברות מהאולפנא יודעות בחלקן (מי שאני בקשר איתה. אבל זה כבר לא סוד) ועצוב להן- אך הן לא מציקות לי יותר מדי בענין. המשפחה טרם יודעת. אך בקרוב ארים את הכפפה ואחשף...
6. באיזו סביבה אתם חיים כרגע? איך אתם מסתדרים כיוצאים? והאם אתם חשים שוני מ"חילונים מלידה"?. אני חיה בסביבה חילונית/מסורתית. מקבלים אותי בחיבה ושמחה כיוצאת טריה, ומראים לי נכונות ללוות אותי יד ביד בעולם הגדול והמרתק (אך המסוכן ליצור תמים יחסית כמוני). אנמי בהחלט חשה שונה מחילוני מלידה. השפה שלי שונה משלו, הבקיאות לשי בדברים שונים פחותה בהרבה (בעיקר תרבות ופנאי, וענייני בינו לבינה)
7. האם, ובאיזו מידה, אתם שומרים "מסורת"? לא שומרת דבר. ומקווה שיהיו לי רק בנות כדי שלא אצטרך להתמודד בדילמת הברית מילה...