חברים/ות יקרים/ות

S r 35

New member
חברים/ות יקרים/ות

לפני מספר ימים העלתי כאן שאלה לגבי רעיונות למתנות, עבור הבן המתוק של החברה שלי שלקתה לצערי בסרטן והיא עדיין בבית-חולים במצב לא מזהיר. אני לא מצליחה "להקפיץ" את ההודעה לראש הדף ולכן פתחתי הודעה חדשה. לילד יש יום הולדת ביום שבת הבאה ואני באמת רוצה לשמח אותו כי עוברת עליו תקופה מאוד קשה. יש לי כמה רעיונות, אבל אשמח לשמוע עוד. אז אנא, דפדפו למטה ותקראו את ההודעה. אני אודה לכם על כל התייחסות - גם הודעה של "לא יודע/ת אין לי רעיון" תתקבל. תודה על תשומת הלב וסופש טוב לכולם
 

dafgol

New member
סתם משהו שקפץ לי לראש עכשיו

אולי לקנות לו מחברת גדולה ומיוחדת עם עטים , צבעים ומדבקות שונות של חיוכים לבבות ובכלל מדבקות שיכולות לבטא רגשות, להסביר לו שבמחברת הזו הוא יכול לכתוב ,לצייר ,להדביק ולספר את כל מה שהוא מרגיש , כל מה שהוא חווה בבית בביה"ס עם חברים, מחשבות , הרגשות , תחושות , וכל מה שהוא רוצה בעצם. לשים את המחברת המיוחדת , כלי הכתיבה , המדבקות בקופסא מיוחדת וצבעונית ( מוכרים כאלה בלהיט בראש אפילו ) ולהסביר לו שזו קופסאת הפלאים שלו, וכל מה שיכתוב יצייר ידביק , או אפילו יצלם וישים בה תמונות וכו'...ישאר שלו לעד והוא יחליט את מי ואם בכלל לשתף מישהו, ובכל מקרה לדעתי זה גם מקורי, גם מיוחד וגם מזכרת לכל החיים.... סתם ככה משהו בשליף.....הראש שלי לא במיטבו בשבוע האחרון.... מתפללת מקווה ומאחלת לבשורות טובות
 
ממשיכים להחזיק אצבעות

היי שרה, מצטערת שעד עכשיו לא עלה לי רעיון. בעלי הציע שתקני כרטיסים לפסטיגל או כל הצגה אחרת שהוא אוהב ותעשי לו יום כייף, במקום אמא שלו שלא יכולה לקחת אותו בעצמה. שירז גם אומרת שכל הילדים בגן מדברים על פסטיגל פנטזיה. כל הכבוד שאת דואגת ככה לילד! מקווה שעזרתי...
 

S r 35

New member
תודה יקירה

את פסטיגל פנטזיה הילד כבר ראה. הם דאגו שהוא ילך לפסטיגל ביום שאמא שלו עברה את הניתוח כדי שהוא יהיה רחוק פיזית ומחשבתית ביום הקשה הזה. יום אח"כ אנחנו לקחנו אותו לירושלים עם ניר - עשינו להם יום כייף של "שיגועים וכייף חיים". הילד נהנה מאוד וחברה שלי לא מפסיקה להודות לי על זה למרות שזה נראה לי מובן מאליו. דווקא הרעיון של דפנה נראה לי - תודה דפנה
- אני אשתמש בו ואולי אשדרג אותו למשהו באמת מיוחד, כי מגיע לו. הוא ילד מקסים ומדהים! אם למישהו/י יש עוד רעיונות, אשמח לשמוע. החברה שלי עדיין לא בסדר, לצערי, היא קיבלה שחרור מבית-החולים לשישי-שבת והייתה אמורה לחזור לשם הערב. אבל היא סובלת מכאבי תופת בלתי נסבלים שאלצו אותה לחזור לרמב"ם כבר היום בצהריים. היא אמרה לי שהיא עשתה את כל המאמץ בשביל הילד, כדי שיראה אותה בבית. הילד הקטן שלה (התאום בן השלוש) לא מתייחס אליה. מחר היא אמורה להתחיל טיפול במרפאת הכאב ברמב"ם ואני מקווה שהם יצליחו להקל עליה. באמת עצוב ומכמיר לב. היא הגיבורה שלי בימים הקשים האלה ואני באמת מתפללת שיהיה בסדר ושהיא תצא מזה כמו גדולה. היא אמרה לי שליום ההולדת של הבן, בשבת, היא תגיע בכל מקרה ובכל מצב.
 
למעלה