"מזיז פה למישהו"?!
כל חיי היו מסע מפרך אחד ארוך שכוון לנקודת הסיום הזו! אני באמת חושש שאחרי שאני אראה אותם מופיעים לא יהיה לי למה לשאוף יותר בחיים. מהפעם הראשונה ששמעתי את come cover me, בערב חורפי מנומנם בתוכנית של דימה [כבוד
|ז"ל|], התחילו לרוץ לי בראש פנטזיות מטורפות על מסע לעיר הקודש [הלסינקי כמובן] ועמידה איתנה וגאה, מזרחי מקופח בין ויקינגים לבקנים, בשורה הראשונה, מול עלמת החן בעלת הקול המושלם. כשראיתי ברשימת ההופעות שלהם את המילה Israel וליידה התאריך 10-06-07 לא האמנתי למראה עיניי. נתתי לעצמי כאפה, קלטתי שזו השיטה האמריקאית ובכלל מדובר על אוקטובר, ועדיין לא האמנתי. ועד שה-toop הראשון לא ישמיע את קולו אני עדיין לא אאמין...לא עוד הופעות מחווה, לא עוד תחנונים לדי-ג'ייז מתרוממים במסיבות, וואנס אנד פור אול גודל טבעי. אני מתחיל להבין את כל הילדות הצורחות והמתעלפות האלה מההופעות של פיי-גוטמן. אחרי הפרישה\זריקה המתוקשרת והמלוכלכת של טאריה, זה בדיוק מה שהיה צריך כדי להוציא את הנאמנים מהדיכאון. ברור שזה לא יהיה אותו הדבר, ולמרות הטענה המוצדקת שסולנית within temptation אחת כבר יש לנו, אני אוזר את כל כוחותיי ועדיין ממש, אבל ממש לא מצליח להתלונן. אבל ברור שהם יבטלו הכל בסוף. זה פשוט לא יכול להיות, מבינים?