חברים חזרנו מחופש

אסתרס

New member
חברים חזרנו מחופש

|חזרנו מים המלח. היינו במלון פלאזה והיה טוב. היה קצת קשה עם שלמה. ביום הראשון הוא היה בפניקה מהמקום החדש, ופחד נורא כל הזמן שמא ייפול, והלך כפוף ברכיים. שום דבר לא שכנע אותו להתיישר, זה היה כל-כך נוגע ללב. אחר-כך כבר היה יותר טוב, אולם לראשונה הבנתי שכבר אי אפשר לצאת איתו לנופש לבד. הוא לא קבל כלום מהנופש. ואני לא מיציתי את הנופש. קרה משהו הבקר , שמצד אחד קצת מבהיל ומצד שני מעודד ומצחיק (אני מקווה שכך תחשבו) הלכתי ל-20 דקות לברכת הגופרית, את שלמה השכבתי על מיטה בבריכה ואמרתי לו לא לזוז ולנוח עד שאני חוזרת. תמיד הוראה כזו שלי הוא אומר בסדר, ואכן עד כה לא היו בעיות. אבל הבקר חזרתי אחרי הגופרית, שלמה לא היה במקום, הסתכלתי סביב,ומה ראיתי ? שלמה בכסא גלגלים לידו אחראי מהמלון , שאלתי מה קרה והוא סיפר ששלמה קם ואמר אני שלמה ספקטור עו" ד ואני לא מרגיש טוב " ואכן הוא כל הזמן אמר אני שלמה ספקטור, אני שלמה ספקטור. מעודד כי הבחור לוחם יודע לבקש עזרה, מצחיק למה ? יש סדרה בטלביזיה שיקגו ליגל ושם מופיע עו"ד בשם דני קריין וגם הוא כל הזמן מודיע את שמו לעיתונאים, וגם הוא חולה אלצהיימר בשלב ראשוני, אז נזכרתי וספרתי למיכל בתי וצחקנו עד דמעות מצחוק ומפחד ביי
 

נילי41

New member
../images/Emo18.gif אסתר יקרה

טוב שנסעת קצת לחופש למלא את המצברים, אבל לדעתי שלמה כבר לא במצב שאפשר לקחת אותו לחופש. הרי ידוע שכל שינוי בשגרה מפחיד אותם ומאיים עליהם. הוא לא יכול ליהנות מהמלון, זה רק מפחיד אותו יותר כי הכל כל כך גדול וחדש לו וזר ולא מוכר. טוב מאוד שהוא ידע להביע את החשש שלו ולהודיע מה שמו ושהוא מרגיש לא טוב. אני לא הייתי מעיזה להשאיר את בעלי לבד לרגע אפילו בבית. זה מזכיר לי שלפני כמעט 4 שנים כבר, יצאנו לנופש ממקום העבודה שלי למלון דן באילת, ובעלי היה רק בתחילת המחלה, רק איבחנו אותו אז, אבל כבר אז הוא ממש לא נהנה. הוא לא התמצא במלון בכלל. כל הזמן היה צמוד אלי ולא היה מסוגל להגיע לבד לחדר שלנו או לחדר האוכל בעצמו, כמובן. הוא לא נהנה שם אף לרגע, חוץ אולי מהארוחות... הוא כל הזמן רצה כבר לחזור הביתה, לא רצה להשתתף בערבים בארוחות משותפות שהיו לנו במסעדות מחוץ למלון, לא רצה לרדת בערבים לתוכנית בידור וכו', בקיצור, זה היה בשבילו סיוט ובשבילי עוגמת נפש. מאז הפסקנו לצאת לחופשים. בבית הוא מרוצה. מכיר את המסלול מהכורסה שלו לשירותים, (בדרך כלל...) אוהב את שולחן האוכל, אוהב לאכול, ומכיר את חדר השינה. לא נכנס יותר אף פעם לחדר העבודה שלו, לא מתעניין בשום דבר, צופה קצת בטלוויזיה ואומר שלא מעניין אותו וזהו... אז זהו, אני מקווה שבכל זאת נהנית מהחופש, ושמלאת את המצברים שזה מאוד חשוב בשבילך. ותודה לאל שחזרתם בשלום.
 

אסתרס

New member
נילי את צודקת../images/Emo68.gif

עד לאחרונה יצאנו לנופש. בחודש מאי לפני המלחמה יצאנו עם הפנסיונרים של קופח לגליל, וכבר אז שלמה לא התענין בטיולים אבל היה ממושמע והיו אתי חברים שעזרו לי מאוד, למשל באוכל או כששלמה לא היה שקט , לקחו אותו קצת לטייל "ולשוחח" כך שהיתה לי קצת מנוחה וגם נהניתי מאוד. הפעם לא הסתדר עם חברים, וזה היה כל ההבדל. חוץ מזה ששלמה היום ירוד יותר לעומת חודש מאי ש.ז. כואב לחשוב שבאוקטובר בשנה שעברה טסנו לח"ול בלי בעיה ! ! ! שיהיה לכולנו לילה טוב ו מ ש ע מ ם. ביי
 
אני מקווה שגם נהנית קצת

אסתר יקרה , אכן זה מבצע לצאת עם חולה לנופש. אני נסעתי עם בן זוגי לפראג לפני החגים כדי לעודד אותו בזמן עזיבת העבודה ואז קלטתי כמה זה קשה. בערב מוקדם הוא כבר עייף , לא מסוגל לקלוט תוכניות ומערבב זמנים וכמובן אני עושה הכל ודואגת לכל. בכל זאת אם ירצה באביב לנסוע , בע"ה אסע שוב. בשבוע הבא ניסע למלון בירושלים עד יום רביעי וגם אז כרגיל לא אוכל להשאיר אותו לבד, אצטרך לתכנן הכל , לדאוג לאוכל וגם אקח אותו לישיבה אצלי במשרד , הוא יוכל בינתיים לגלוש באינטרנט. שיהיה לילה טוב , טובה
 
../images/Emo160.gifאסתרס

באמת קשה ללכת עם הבן זוג לנופש לבד, אני הפלגתי עם עוד זוג אחותי ובעלה בחודש אוגוסט ליון,תורכיה וקפריסין, בן זוגי מאוד שמח הטיול היה יפה אך כשאכלנו הוא אכל הכל בידיים .גם אני היום מתחמקת מללכת איתו לחתונות כי הוא לא רוצה לאכול עם סכום , העיקר שיצאתם קצת מהשיגרה ונהנת פחות או יותר, כל עוד אפשר הנה מה טוב ,
 

אסתרס

New member
לאכול עם הידים

זו תופעה ידועה והיא לא צריכה להביך, כשאני מגיעה למקום בו אני יושבת עם זרים לאכול , אני מיד אומרת "שלמה חולה אלצ" והוא אוכל עם הידים" אז האנשים מקבלים את זה יפה. חשבתי ששלמה עדיין במצב שאפשר לצאת איתו לטיולים, אבל עכשו ירד לי האסימון ש ל א. דוקא עומדת לרשותי דירה ל 7 - ימים במנהטן במלון מעולה בטיים סקוויר חשבתי שעוד אצליח לטוס לשם עם שלמה, אבל אחרי החוויה בים המלח זה לא יקרה לדאבוני. ולבד זה לא מתאים לי, אני לא אשאיר את שלמה על מישהו . אז לילה טוב ומשעמם
 
מזכיר לי חולה אחר שהכרתי,

(סיפרתי עליו כאן, נראה לי) שהיה עו"ד וגם הוא הציג עצמו כעו"ד כך וכך ואמר את כתובתו בבוסטון, למרות שהוא כמובן גר בירושלים. ואני שמחה שתמיד מוצאים גם את הקטעים המצחיקים בסיטואציות האלה.
 
למעלה