לירז
איזה כיף לקרוא את החוויה מהילי. אני כל-כך שמחה שאת משתפת אותנו בחוויה מרגשת מסוג זה. אני מאחלת לך שתרגישי טוב. אין ספק שהמפגשים איתה עושים לך משהו בלב, ובצדק, כי לפי מה שהצלחתי לקרוא עד עכשיו, ותקני אותי אם אני טועה, הילי היא פשוט ילדה מקסימה שיודעת לתת חום ואהבה, כשנותנים לה. את נתת חום ואהבה, והרווחת חום ואהבה בחזרה. מנסיון, אני יכולה להגיד לך שהנתינה הזו כל-כך טובה, עד שהיא לפעמים גורמת לשיפור ניכר במצבו/מצבה של הילד/ה. בכלל, חום ואהבה זה הדבר הכי חשוב, במיוחד כשמדובר בילדים מוגבלים, שאינם יכולים לדבר, ואצל הילי זה המצב, אז באמצעות החיבוקים או הנשיקות, היא מראה לך שהיא אוהבת אותך. טוב לתמוך ברגעים הקשים, ולדעת להפגין שמחה ברגעים השמחים והאופטימיים. אני מאחלת לך ולרון בשם כל החברים, שעם הילי יהיו לכם רק רגעים שמחים והכי אופטימיים שיש. געגועים זו תחושה קשה, [גם את זה, אני אומרת לך מנסיון], אבל למזלנו, יש היום טלפון, כך שבכל פעם שרק תרצי, את יכולה להתקשר לאימא של הילי, ולשאול מה נשמע, מתרגשת יחד איתך, ליאת.