חברים מהתיכון

[Blue Potion]

חברים מהתיכון

מאז שנגמר התיכון, עברו מינימום שנתיים בשביל הכותבים פה...
איך הקשר שלכם היום עם רוב החברים מהתיכון?


עבורי, מאז שנגמר י"ב, עברתי הרבה מאוד מסגרות - מקומות עבודה שונים, הרבה בסיסים בצה"ל, לימודים...
ובכל מקום ליוו אותי כמה חבר'ה שאיתם התחברתי יותר/פחות, חבר'ה שהיום אני איתם בקשר יותר/פחות...
אבל את המעגל חברים הבסיסי שהקיף אותי בתיכון - קראתי לו "החברים האמיתיים שלי".
למרות שעם רוב החברות שלי אני מדברת פעם בשבועיים-שלוש, כשאני מארגנת אירוע כלשהו או סתם יציאה, רובם נוכחים ברשימת המוזמנים.
זה לא סוד שכל אחד מהם עבר גם מסגרות שונות משלי ונמצא היום במקום מאוד שונה משלי, והקשר לא כמו שהיה פעם... אבל אני מרגישה שלמרות החסרונות – הקשרים עם האנשים האלו חשובים לי.

הרבה פעמים אני מרגישה שזה לא הדדי, שלי חשוב יותר מהם או להפך.
למרות שאני מוקפת באנשים, אני מרגישה קצת בודדה, כי איתם תמיד הייתי -ואני עדיין- מרגישה הכי בנוח.
והיום, אני מרגישה שאם בא לי סתם לדבר עם מישהו או סתם לצאת עם מישהו, אין לי עם מי. כל אחד בעולם שלו, בשגרה שלו.
שוב – במסגרת הנוכחית שלי (עבודה) אין לי קשר עמוק עם אנשים, סתם להעביר את הזמן...

אולי זה תהליך נורמלי וקורה לכולם, שאנשים מבינים שהם כבר לא מתאימים אחד עם השני...
אבל נמאס לי להיות לבד.

בא לי לטייל, ואני מרגישה שאין לי עם מי.
בא לי סתם לצאת, סתם, לקנות בגדים, ואני מרגישה שאין לי עם מי.


איך זה עבורכם? איך הקשר שלכם עם החברים מהתיכון?
איך הוא היה בעבר? איך הוא היום?

 

[הברווזה עליזה84]

חברים מהתיכון אף פעם לא היו לי

אז מן הסתם אני לא בקשר איתם היום כמו שלא הייתי איתם אז

אבל חברים מתקופת התיכון, כלומר חברים שליוו אותי בגיל ההתבגרות אבל למדו בבתי ספר אחרים היו לי כמה, עם חלקם הקשר נותק לחלוטין ועם חלקם אני עדין בקשר אבל לא באותה תדירות/קרבה, באופן טבעי בגלל העיסוקים של כולם (עבודה/לימודים/בני זוג/ילדים וכו'). אם בא לי לטייל או לצאת בדרך כלל בעלי הוא זה שילווה אותי ויש לי שני חברי ילדות מהסוג שתיארתי הרגע שלפעמים יצטרפו אבל עם בנות הזוג שלהם... אנחנו כמעט לא נפגשים היום שלא בהרכב זוגי-משפחתי.

 

[12Ahabala]

נראה לי שחברים מהתיכון

זה סוג שונה של חברים מאשר חברים מהצבא שעברתי איתם חוויות מכל מיני סוגים או חברים שטיילתי איתם ונפתחנו אחד בפני השני... זה יותר בקטע של שלום שלום ולהשלים פערים מדי פעם...

 

[זאדק הערס הפולני]

מכל המסגרות מהעבר אני מצליח לשמור על קשר יציב רק עם בנאדם אחד וזה חבר טוב כמו אח שלמד איתי בתיכון ..
יש אחד מהיסודי שגר לידי אבל רואה אותו לפעמים באוטובוס בדרך חזרה מהעבודה ועוד אחד מהיסודי שלפעמים רואה אותו בבוקר כי הוא גר ליד הגן של הילד ..
בגדול איבדתי חבר מהתיכון שהיה כמו אח בשבילי לטובת אישתו שלא סובלת אותי וחבר אחר מהתיכון (שהיה נבך כבד כ"כ שאם היו שמים אותו על הירח הוא היה יוצר שם כוח כבידה מלאכותי בקלות

) כי הוא פשות הפסיק לנסות לתקשר וגם לצערי איבדתי את הנייד שלו ובגללזה דיי התנתק הקשר ...
לגבי 99.9 אחוז מהאחרים שלמדתי\שירתתי\עבדתי או עובד איתם כרגע אז לא תודה לא רוצה לשמור על הקשר ..

 

[Puskas]

קשר טוב בהחלט

כמובן שזה לא כמו בתיכון אבל מצד שני, בתיכון היינו נפגשים כל יום בכיתה אז היה קל להמשיך משם לפגישות אחרי הצהריים.
מה גם שבתיכון אין כלום על הראש ואילו היום יש לימודים ולאחרים עבודה, אחרים נשואים אז ברור שזה לא כמו פעם.
אבל אני בהחלט בקשר רציף וטוב עם שלושת החברים הכי טובים שלי מהתיכון.

 

[spaysi8]

זה מסובך

אני בקשר עם 2 בנות מהיסודי

קשר רופף עם אחד או שניים מכיתה ו-ח (בי"ס דמוקרטי)

עם חבר'ה מחטיבת הביניים- אז אלו שלמדתי איתם אני לא בקשר איתם,
אבל אלו מהחטיבה המקבילה דווקא בקשר הדוק ואחד מהם לאחרונה (5 חודשים בערך) גם הפך לחבר שלי

עם חבר'ה מהתיכון גם בקושי בקשר

בקיצור- מסובך קצת
אבל הקשר הכי הדוק זה עם חבורת בנים שכלל לא למדו איתי,
והכרתי אותם בכיתה ח'.
הם מדהימים ואני חושבת שאהיה חברה שלהם לנצח

 

[raptor89]

האמת שיש קשר עם לא מעט

למדתי בפנימייה בתיכון, ככה שגרתי עם האנשים האלה שלוש שנים.
כמובן שיש את אלה שלא הסתדרתי איתם אז, ואני לא בקשר איתם היום.
אבל עם הרבה מאוד אנשים אני עדיין בקשר - עם חלקם אינטנסיבי יותר ועם חלקם פחות.

הקטע הוא שאצלנו הרבה מהשכבה חזרו ללמוד לתואר בירושלים (גם הפנימייה בירושלים), ככה שיוצא שאני פוגש אותם מידי יום בקמפוס או בעיר וכו'.

 

[goldy]

אנשים מישתנים כל הזמן

בעיקרון: אם הספקת להתרגל למצב הנוכחי; צפי שינוי במיידי.

 

[הילוש ד]

אוח מכירה את זה..

גם לי זה פתאום נראה ש"נשארתי לבד".. אני בכלל בעייתית בשמירה על קשרים.. חח

אני בכלל בכלל לא בקשר עם חברים מהיסודי והחטיבה אולי רק עם 2 בנות וזה רק הודעה בפייסבוק פעם בחצי שנה.
אולי מהסיבה ששנאתי את התקופה הזאת.

מהתיכון דווקא אני עד היום בקשר עם 4 בנות שהיו חברות טובות באותה תקופה, אבל הרבה דברים השתנו לכל אחת יש עיסוקים משלה ועד שאנחנו נפגשות זה פעם במלא בזמן... אבל בקשר בהודעות כזה, כי אין דרך אחרת ממש כשכל אחת עסוקה בחיים שלה.

מהצבא דווקא אני בקשר טוב עם כמה אנשים... ידיד וחברה שנפגשים הרבה ומדברים כל יום.
מהעבודות למינהם אמממ.. לא ממש הצלחתי לשמור על קשרים גם לא ממש רציתי,
אבל הכרתי את חבר שלי בעבודה והכרתי את חברים שלו .. אז יצא שהכרתי הרבה אנשים חדשים.

משפט להמלצה: לפעמים צריך לאהוב את הלבד.. הרבה פעמים יצא שרציתי לצאת מהבית ולא היה עם מי אז יצאתי לבד טיילתי, קניתי בגדים .. אז גם לבד אפשר, אבל ברור שתמיד עדיף עם חבר/חברה.

 

[chingoya]

גם אחרי 15 שנים וגם יום אחרי

לא ממש היה אכפתי לי ממי שלמד איתי בתיכון, לא מצאתי סיבה טובה לשמור על קשר עם אנשים שלמדתי ביחד איתם בתיכון.

אנשים יותר מעניינים תמצאי בטיול הגדול בעולם, או אפילו בשבילי שביל ישראל.

אנשים שלמדו איתו בתיכון היו אנשים שהייתי איתם מתוך "אילוץ" וכך אחת הסיבות שלא מצאתי לנכון לשמור איתם על קשר - צבא אותו דבר, כי יום אחרי הם כבר לא היו חשובים לי יותר. אנשים שפגשתי על הדרך בטיולים ולימודים גבוהים, הם אנשים שאני יותר מתחבר אליהם.

לא הייתי עושה מכך עניין,
רוב התיכוניסטים בזמני היו די רדודים, מקווה שהיום פחות.

 

[BoazBrim]

זאת שבתמונה כ"כ יפה.

מה לא הייתי עושה כדי לנשק את כפות הרגלייה המדהימות .

 

[Karina85]

אני ממש מזדהה איתך