ויקטור פראנקל
ויקטור פראנקל, אדם שכל תיאור שלו נראה שיגביל את ה"דבר האמיתי" שנקרא ויקטור פראנקל. ניצול שואה, שאיבד את כל משפחתו פרט לאחותו בטבח השואה. בסבל במחנות הריכוז הבין כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, בכדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים. את סיפורו המאלף הוא מתאר בספרו "האדם מחפש משמעות". בספר הוא מתאר כיצד ולמה הבין מה שהבין ואיך התפתחה התורה שלו- "הלוגותראפיה". פראנקל טוען כי הדחף העמוק ביותר של האדם, או יותר נכון הרצון העמוק ביותר, הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, והבנה זו היא היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו. הוא מוסיף כי לאדם המודרני יש את האמצעים אך אין את התכלית ולכן הוא סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי". ל"ריק הקיומי" הזה יש ביטוי במציאות של שעמום, דיכאון, תוקפנות, והתמכרות. לדידו, אותו ריק קיומי גורם לרוב הצרות הרוחניות והבעיות הנפשיות. פרנקל טוען כי אם האדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, או במילים אחרות ימצא משמעות לחייו (כמו שהוא מצא) ורוב הבעיות שלו יפתרו מעצמם והוא ימצה את חייו כפי שהיה רוצה. פראנקל פרץ את הדרך בתפיסה ובגישתו המהפכנית לאחר שהגישה השלטת הייתה של פרויד. הוא הביא את רעיונותיו לחשיבה אחרת על האופי האנושי והתייחסותו לאדם כאחראי שלם ואדון למעשיו. הקואצ'ינג- (האימון האישי), שואב את התפיסה וההתייחסות לאדם מהגותו של פראנקל וההתייחסות היא לאדם כשלם, בעל תושייה ואחראי למעשיו. ממליצה בחום לכולם.