זה הענין, שזה נסיוני של האוניברסיטה.
אבל - אם תסתכלי טוב בתמונה תראי שמדובר בצללית. זה קצת פחות טוב לכם. (תמיד אפשר לפנות לאוניברסיטה ולשאול!) בינתיים, אולי כדאי שתנסי להדגים לה את התוכנה סימס. אמנם אין שם אינטראקציה כמו זו, אבל יש תכנון מציאות, והתעסקות עם "ניהול מציאות" חברתית ואישית של דמויות על המסך. ויש שלל סיטואציות אפשריות. אני יודעת שילדים ונוער (בנות במיוחד) מאד אוהבים את המשחק הזה. (יש כבר סימס 2 או 3, זה למחשב ולא PS). לא ממש טיפולי, אבל גם משהו...