חברים של האחים

[אדית האחת]

חברים של האחים

מעניין אתי לדעת מה קורה אצלכם כאשר חברים חדשים של האחים באים לביתכם מפני שאני לפעמים קצת בדילמה כאשר בני מחליט להיתנתק מולם הם מביטים בו ואני בדרך כלל לא נותנת הסברים ובביקורים הבאים הם מקבלים זאת כדבר מובן אנני יודעת עם אני עושה טוב או שעלי להסביר להם ברצוני לציין שאף פעם לא הרשתי לאף אחד לנהוג בבני כילד חריג תמיד הוא היה כילד מין השורה וכולם ידעו [עד היום ] במשפחה שאני לא מרשה לרחם עליו או לחשוב עליו כמסכן במשפחה מתיחסים אליו כמו לכל אחד אחר מהילדים בלי פרוטקציה ..

 

[yonitbrk]

חברים

כל הכבוד גם אצלי כשבאים חברים של הגדול או אם נפגשים איתם מחוץ לבית אני לא נותנת הסברים ופשוט הם עם הזמן למדו לקבל את הקטנים כדבר מובן מאליו ואפילו את התאום עם האספרגר הם למדו לשתף במשחק עד שהוא מחליט לעזוב מרצונו ולהתנתק וזה נראה להם מוזר אבל אני אומרת להם לעזוב ולהתעלם ממנו ופשוט להמשיך לשחק עם הגדול שהוא למעשה החבר שלהם. אם הם שואלים שאלות מיוזמתם אני עונה וכמובן מנסה להסביר בצורה שתהיה מובנת להם שיש בעיה עם האחים של... וזהו בעצם. לא נכנסת לפרטי פרטים והם למדו פשוט להתעלם מהם (מהקטנים) ולשחק רק עם הגדול. כמובן שאני משתדלת שלא יהיו התפרצויות של הקטנים או התנהגות קיצונית מידי כגון שכיבה על הריצפה או צרחות לא מובנות. שאלה התנהגויות שאני לא מרשה להם לעשות גם כשאנחנו לבד בבית. אני פשוט נלחמת בזה וכועסת והם לאט לאט למדו לשלוט על ההתנהגויות האלה . ולגבי המשפחה כולם למדו להתיחס אליהם כמו אל האח הגדול ולפנות אליהם כמו לכל ילד ולעיתים אפילו גם מהקטן שאצלו ה-PDD קשה יותר הם מקבלים התיחסות ותשובות ואפילו הענות להוראות.

 

[אדית האחת]

זה מחזק אותי תודה

בתור אמא אני משתמשת הרבה באינטואיציה שלי שידוע שאצל הנשים היא יותר חזקה ומעודד אתי לחשוב שהם לא מתעות אותי ושוב תודה

 

[ישעיהו בא]

אחים

כשבני היה קטן בשלב שעדין לא דיבר והחזיק במוזרויות לרוב אמרה חברה של הבת הגדולה שהיא רוצה אח כזה. אני לא זוכרת מה הקסים אותה במיוחד אבל עד היום אני זוכרת כמה שמחתי לשמוע את הדברים...ההתיחסות לבני הינה והיתה כ"אחד מהחבורה" ועד היום לא ניהלתי שיחה עם האחיות הגדולות על "הבעיה" . אני באמת מאמינה שזאת הדרך הנכונה בתנאי כמובן שלא פוגעים באחים האחרים ובתנאי שלא מכשילים את הילד במצבים שיגרמו לו לאיבוד הביטחון. בהצלחה לבנך מיכל

 

[פני בובה]

את עושה מצויין!

כשהייתי ממש קטנה, ההורים שלי נהגו לשמור על אחותי שלא תפריע לשחק. כשקצת גדלנו שתינו פשוט לא עשינו כלום - התנהגנו רגיל, ואם למישהו מהחברים הייתה בעיה עם ההתנהגות שלה - הבנתי שלא מדובר בחבר (ואג, לא ממש זכור לי שדבר כזה קרה). היום אני לוקחת אותה איתי לבלות עם חברים ושבאים אלי אורחים היא יושבת איתנו ובדרך כלל שקטה, ומשתדלת להתנהג כמו כולם (וככה היא לומדת איך לשפר את הכישורים החברתיים שלה).