חברים שתחת אש, מה שלומכם?

Sigal H

New member
חברים שתחת אש, מה שלומכם?

דואגים לכם פה
 
גם אני אשמח לשמוע מתושבי הדרום

גם אצלנו במרכז יש אזעקות, ובינתיים לפחות אנחנו רק שומעים את הבומים של היירוטים. הסוללה של ראשון מערב יחסית קרובה אלי.
מבחינת גוש דן לפחות דווקא ראשון לציון היא קו האש.
אז גם ראשל"צניקים ספרו מה קורה איתכם.

זה לא פשוט להחליט אם לצאת או לא למרחב המוגן. אצלנו לא ערוכים לזה. המקלט מאד רחוק והמרחב המוגן הוא חדר המדרגות.
זה לא יפה להגיד את זה אבל חלק מהזמן אני לא יוצאת למרחב המוגן, אלא נוקטת בגישה פאטליסטית, כי זה די סיפור כל פעם לקפוץ. ואני מכינה את עצמי גם לזה שזה בטח ימשיך עוד איזה זמן.

מבחינה רגשית אני חושבת שאני יותר חרדה מאשר באירוע דומה לפני שנה בערך. אז פחות נלחצתי מהאזעקות. ואני מנסה גם עכשיו להרגע כמה שיותר, למרות שעד שלא שומעים את הבום אז לא נרגעים באמת.

אבל כל עוד החתולה רגועה, זה מקרין עלי, ואני מנסה להקרין גם עליה שלווה, כדי לעזור לעצמי להרגע.
משום מה נדמה לי שלמרות שהיא רגילה לרעשי בומים לסוגיהם השונים (כי זה יפו, אז יש זיקוקים, ויריות, ופיצוצים של רימונים ושל מכוניות, ואנחנו רגילים וגם למדנו להבדיל איזה בום הוא של איזה סוג של אמל"ח) היא הגיבה אחרת לבום די חזק שהיה אתמול של יירוט של כיפת ברזל.
אבל יכול להיות שאני מדמיינת את זה. כי בתכלס היא לא נלחצה יותר מאשר בומים אחרים שיש פה. אבל היה נראה לי שהיא כאילו הבינה שזה סוג אחר.

אבל היא אפילו לא מתחבאה. אז היא האינדיקטור שלי.

תחזקנה ידי כולם. מי שבדרום ויש לו אפשרות לעזוב את האיזור לתקופה זה נראה לי רעיון טוב, כי זה מטורף להיות תחת האזעקות האלה כל הזמן. לנו יש איזה שתי דקות, ובדרום יש רק שניות.
אבל מצד שני בטח הדרומיים כבר יותר רגילים ומחוסנים אולי.


וגם לבי עם מי שיש לו ילדים. זה הופך את הכל להרבה יותר קשה.
בזמנים כאלה אני מברכת על זה שאין לי ילדים, ואני יכולה גם לבחור לא לצאת למרחב המוגן.

 

Sigal H

New member
האינדיקטור שלך

כזאת חיוך. טוב שיש אותה.

אני מכירה את תחושת ה-"לצאת או לא לצאת, זו השאלה...
". אוף. יש לך אפשרות לשהות בחדר פנימי? גם זה משהו...

חופן חיבוקים וחיזוקים

סיגל
 
אני יודעת שאני צריכה להקשיב להוראות פיקוד

העורף.

אבל אני זוכרת מתקופת פיגועים כלשהי בירושלים שהחתול נותן מידע הכי מהימן. מתי זה בום על קולי ומתי זה פיגוע, גם כשהרדיו המשיך לשדר כאילו כלום.

כן, זה גם הלצאת או לא באופן פיזי, אבל יותר מזה רגשי. למצוא את הנקודה הנכונה של האיזון בין פאניקה לשאננות.


חיוכים, גם ובעיקר בזמן כזה. חייכת אותי עם המלט

להמשיך את שגרת החיים זה יותר חשוב מהכל בעיני.

 
שלום חברים

שלם לכולכם מקווה שאתם בבריאות איתנה עד כמה שאפשר בימים טרופים אלו.

לצערי נכה כמונו הוא הנפגש הקשה בפעילת עוינת זו נגד מדינתנו היחידה.

אציין כאן ואומר שכל מי שצריך ו/או רוצה לבוא אליי הביתה לעיר הקודש מכל מקום בארץ מהדרום או מהמרכז מוזמנים לבוא ולהירגע.

כפי שנאמר שימרו על נפשותיכם
 

Sigal H

New member
טוב לראותך פה!

מה שלומך בימים טרופים אלו?


לצערי זה נכון, המיגון שיש לא מתאים לאנשים ש - בוא נאמר - לא יכולים לרוץ בזמן, ומלית-ברירה משאיר אותם כמטרה קלה. נכה, קשישה... אני מחוץ לטווח הפעם, אבל יודעת שכשיגיעו הטילים לכאן אין לי סיכוי לברוח, רק לרדת מתחת לקו החלונות ולקוות לטוב. איך אתה מסתדר עם המיגון?

שולחת חיוך וחיבוק והרבה אוויר פתוח, לך ולכולם.
 
מיגון

היי סיגל

אין לי מיגון ואני גם מאלו שאוהבים להתגרות בגורל...... אני יושב עם משקפת במרפסת צופה ומצלם כרגע יש רק סרטון אחד ותמונות אני מאמין שאם זה אמור לפגוע בי זה יפגע בכל מקרה.

אך לא ללמוד ממני
 

Sigal H

New member
איזה טיפוס אתה

משום מה אני לא מופתעת


אפשר לראות ממה שצילמת?
 
לראות

אני צריך להעביר מהנייד ולא ממש מצליח אני אמתין שהנסיכה שלי תחזור ואבקש אותה לנסות ככה זה שאתה זקן כבר כן כן שכחת סיגל 4.7
נו טוב.... מה שמחייב אותי להיות כאן גם בשנה הבאה חחחחחחח
 

Sigal H

New member
אוי, איך שכחתי!

לא אישי, אתה הרי יודע איך הזיכרון שלי...
מה אאחל עכשיו? שהכוחות העצומים שלך ימשיכו לעמוד לצדך, שגם כשהכל בוער מסביב תמיד תמצא את המרשמלו נטול-הסוכר אך המלא בחיוך לשים על האש, ושיהיה טוב. שפשוט יהיה טוב


|ערימת אייקונים מצחיקים ומטופשים של יום הולדת|
 
מרשמלו

סיגלי הכל אבל הכל את יכולה לשכוח חוץ מאשר את יום ההולדת שלי

מתוקה מרשמלו לא טעם אבל על האש נשמע מצוין .......... אני מזמין
 

Sigal H

New member
מכמיר לב.

לא מוצאת מילים אחרות, זה פשוט מכמיר לב.
 
למעלה