חברים תכירו - המשורר אמיר אור
טובע, הוא נושם מים חיים / אמיר אור נרקיס שלי, בסוף התרגלת, צימחת זימים בצידי צוארך, ומחליק מטה מטה, השתרעת בין גבעולים ומים. וההד היה לגל והבבואה למקום, והיבטת והיבטת והיבטת אל שמי פני המים ושוב קפצת - החוצה, אלי. והרעם חזר להיות השקט, המים - להיות מסך, העין - לשיש. אתה חזרת להיות אני. וההד היה לקול, והבבואה לפנים, ורוח לך. בוא שב.
טובע, הוא נושם מים חיים / אמיר אור נרקיס שלי, בסוף התרגלת, צימחת זימים בצידי צוארך, ומחליק מטה מטה, השתרעת בין גבעולים ומים. וההד היה לגל והבבואה למקום, והיבטת והיבטת והיבטת אל שמי פני המים ושוב קפצת - החוצה, אלי. והרעם חזר להיות השקט, המים - להיות מסך, העין - לשיש. אתה חזרת להיות אני. וההד היה לקול, והבבואה לפנים, ורוח לך. בוא שב.