לילה טוב גם לך
לבקשתך מציעה אני את הניתוח האישי שלי לשיר ``חשיפה`` של שמעון אדף : כפי שאני רואה אותו זהו שיר הערצת המשורר את הנשים הדומיננטיות בחייו - אמו, אחותו וביתו. הוא מציג אותן בשיר בשני אופנים בפעם הראשונה הוא מציג אותם בכלליות - שלושה דורות ובשורה הבאה מבקש הוא לפרט - אמא, אחות ובת. הוא מדגיש כי אין הן אהובותיו - כלומר הוא מבדיל מהן את אשתו, אהובתו. הערב, האור המפויח, המתכהות, הירח המפכה - כל אלה מציגים משחק של צבעים ומטאפורות שונות. ההצגה הדומיננטית בשיר זה היא על דרך האימאז` הויזואלי - כלומר הצבעים שאנו יכולים לחוש בהם ברוח הדימיון וגם בעינינו, כאשר אנו משליחים את רגשותינו מהשיר לסביבה בה אנו נמצאים. האימאז` בעצם מציג לנו את ההערצה של המשורר הבאה/ הנובעת מהרגשה פנימית עמוקה... כזיכרון המופיע בין צללי הלילה. ``האור המפויח`` לדוגמא - מציג הרגשה כבדה ומעיקה של געגוע עמוק. ``מנשיפת היום`` - יש כאן תחושה של סופניות. המטאפורה הזו מציגה באופן מוקצן את נושא הזמן... שאוזל כמרחק נשיפה. היום מסתלק לו ובערב עולים המחשבות על אותו בית - הרחוק ממנו אולי לא פיזית אך בהרגשה - ``כשאיני בא``. בשיר המשורר מדמה את הנשים לציפורים בבית אחד - הבית האחד מציג אחדות ושלמות, כמשהו המכסה/ המחבק. וגם הציפורים מתקשרות באסוציאציה למשהו טוב, בטוח - ``תחת כנפך`` (ביאליק), רינה/ שמחה - ``ציפור שיר`` (ביטוי). את כל אלה הוא הרגיש כאשר ביקר הוא בבית - סביב הדמויות הנשיות החשובות שבחייו - אמו, אחותו וביתו. והיום הוא חש לא שייך ``אין הן אהובותי``, ``כשאיני בא``. הוא בעצם מבטא געגוע לתחושת המשפחתיות. אעיז ואומר כי יתכן וזה מתקשר לגעגועים לילדות שבה דמויות אלה חיבקו אותו... ``הירח המפכה`` - שוב מציג זכרונות ליל. והמשכו של המשפט ``כמו להבה`` - מציג עד כמה זכרונות אלו שורפים מבפנים, בליבו, בנשמתו. הגעגוע שלו, האהבה, הכמיהה נובעת מ``השתאות`` - התפעלות, השתוממות ל``חסד הבשר`` - למעשיהן הטובים, לאהבה, לנדיבות, לסלחנות והרחמנות, להתחשבות... לכל אותן פעולות המילאו את ליבו בחום... והיום הן רק בגדר זיכרון פנימי אכזר. אותו זיכרון הוא מבטא כ``חושך נערם על אגן הים`` - שאגן הים הוא מסמל משהו יציב... באגן יש שוברי גלים השומרים על היות ים שקט... הים אשר לא ניתן לשינויים... ובכל זאת החושך מעיק עליו, ``נערם`` בסיטואציה קשה של תחושת כבדות - כמו מחנק בגרון... מקווה כי נהנית מיכל... ספרי לי מה עכשיו את חושבת על השיר
שנה לועזית טובה
ענבל
