הנפשה נעימה לכולכם. רצינו גם אנחנו כולנו לבוא אבל נאמר לנו שהתפוסה מלאה.הדר הציעה שנישן בשקי שינה על הכנרת אבל הזיקנה תקפה אותי.בגיל 31 פחות מצימר עם ג'אקוזי ומרפסת שמשקיפה על המונפור או מירון עם טבע סביב נקי ונטול בתים באופק.ארוחת בוקר של גבינות ולחמניות טריות לצד נחל שזורם ליד...לא בא בחשבון.מה שהיה מתאים לימים ההם כבר לא מתאים היום... בכל אופן...שנה הבאה נתאם עמדות. תבלו
} שק שינה, אדוות המיים (הכי נעים זה לישון על גדות נהר), מליון כוכבים (כן... כן גם זבובים שמציקים בבוקר) אבל זו הרגשה נהדרת. וזו לא הזיקנה שתקפה אותך, זה נסיון (לא מוצלח כנראה), שהשאיר סימנים של די. אז עכשיו... זה שיא העונה בכינרת ומאוד צפוף, אבל מחוץ לעונה.. זו ממש חוויה ממולצת.
שנאלי יקרה....זה היה בצחוק....נסיון לקצת הומור. אין כמו טבע או קצת "פרימיטביות".לישון על חוף או על שפת נהר (ישראל משופעת בנהרות מדן ועד אילת...קישון...איילון...ירקון...סירחון...(יש נחל כזה...?) בחצר שלי יש 2 מסלעות מאבני בזלת "שדודות".ורק מלעמוד ולראות ביום יפה את 7 התלים של הרמה (פארס.שיפון יוספון ....) אני יכול לעשות במכנסיים מרוב התרגשות... הומור יקירתי...לא תמיד מצליח....אבל לא מפסיק מלנסות... ומהכנרת "השאלתי" חלוקי נחל...אבל מעט מאוד...לא משאית...2 דליים... ולסיום.יתושים שנאלי.יתושים....שבאים במתקפות אדירות מרגע ששוקעת השמש....אוף....כמה אני מתגעגע לזה.... יום טוב נעים ומלא חיוכים לך יקירתי שלך לעולמים ולטיולים משותפים אסף
אני מתכננת ללכת עם ידיד (כן, רק ידיד...) לאיזה צימר בצפון, ליום וחצי, לידיד הזה יש פגישה חשובה ואני מצטרפת אליו.... יהיה נחמד... בכל מקרה, אני הולכת לספר לכל היתושים שאני חולת לופוס, אולי ככה הם יבהלו ולא ידבקו אלי...