חברי המציגים שאלה.... או שאלות.....

maorkad

New member
חברי המציגים שאלה.... או שאלות.....

כשאתם מציגים או יותר נכון כותבים את הטקסט.... מי עובר עליו האם אתם דורשים שפסיכולוגית ילדים תבדוק שוב ושוב? כשאתם ניגשים לגן ילדים עם הבובות והמבנה של התאטרון שלכם, האם אתם דורשים שכבר יהיה מקום פנוי ל"מתקן"? האם אתם בודקים האם התכנים של המופעים שלכם "תקינים" לילדי הגן ובכלל, האם מישהו (חבר ידידי או משפחה) צופה בכם לפני שההצגה עולה ועושה סיבוב בארץ? תודה לעונים ולפותרים... נשיקות וחיבוקים
 
ובכן הזזתי הכל ואני עונה.

תשובות הטקסט שלי עולה לוועדת הביטחון ונבדק היטב ע"י המוסד. לאחר מכן הגן מפונה מכל חפציו והילדים מתבקשים לחלוץ נעליים......כמובן שכל הגננות והמפקחות צופות בהצגה רגע לפני הופעתה לשידור..... ועכשיו ברצינות
אני כותבת את הטכסט והוא עובר בדיקה [הגהה ] אני לא לוקחת מתקנים אני משתמשת בשני שולחנות ומיטת רופא להגבהת הבמה. בעזרת בדיי פליז אני מחסה את השולחנות ומעל מניחה את הפריטים....עץ, פטרייה,כיסא,טרקטור....וכ"ו.... מאחורי מסך אחורי ובאמצע אני
כמובן שהתכנים מותאמים לפי נושאי הגן...גינה,חברות,חגים,אני וגופי,הפרדס....... אני מופיעה בפני מצלמת הוידאו המותקנת על חצובה ,מעלה למחשב,. צורבת DVDומבקרת את עצמי
אם אין אני לי מי? לילה טוב ושקט דבוש
 

גליתוי

New member
תשובה...

היי בדרך כלל אני עובדת מתוך סיפורים מוכרים וטובים שיש עליהם פחות או יותר הסכמה כללית. לפעמים אני מתלבטת לגבי ההתאמה של הסיפור לגיל הילדים. כשזה נראה לי מפחיד מדי אז אני משתדלת לצמצם את הקטעים ה"מפחידים" ומוסיפה הומור שיפוגג את המתח ויחבר את הילדים לסיפור גם בדרך אחרת. כשאני כותבת, אף פעם לא חשבתי לבדוק את "תקינות " החומר הכתוב ויותר הדאיג אותי האם הכתיבה מספיק איכותית ומעניינת מבחינה מקצועית. האמת שזו לא שאלה ששאלתי את עצמי אבל בתור אמא לשתי בנות ואחרי עבודה של שנים עם ילדים אני מרגישה שאני מכירה היטב את העולם שלהם זה הסובב אותם וגם את עולמ ם הפנימי, כלומר מחשבות, חלומות, כעסים ופחדים ועוד... מתוך השאלה שלך אני מרגישה קצת ביקורת על אלו העובדים ללא "תו תקן". וקשה לי לנקוט עמדה אלא רק לתאר מה אני עושה. תודה גלית
 

maorkad

New member
תודה רבה יקירה אבל אני האחרון שעיביר ביקורת

 
../images/Emo9.gifביקורת בונה ....בונה אחלה....

לפני שנים רבות הופעתי בגנים והייתי בטוחה שאני הכי הכי ... הופעתי עם תיאטרוני וחשבתי לתומי ש"אין כמוני"...
היום במבט לאחור אני מחייכת ואומרת,מטעויות לומדים. עד היום אני ממשיכה ללמוד ולהבין ....אין סוף. אז לא היתה אפשרות כמו שיש היום ובכלל תיאטרון הבובות התקדם בצעדי ענק ואפשר להבין הרבה דברים שרציתי להבין אז.... היום יש אינטרנט עם פורומים......בתי ספר וסדנאות רבים ללימוד תיאטרון הבובות....[אני למדתי במרכז לתיאטרון בובות שבתחילת דרכו הוא נוסד ברמת עמידר בניהולה של מירי פארי המקסימה ומשם הועבר לחולון.] אז [1995] הלכתי לצפות ברוב ההצגות לגיל הרך [הרוב היה בפארק בת"א] ושאבתי מהן המון רעיונות שעזרו לי המון . אין מה להעלב או לחשוש שמא אנו לא עובדים נכון ,צריך לדעת לקבל ביקורת ולהבין איפה טעינו.... ואילן יודע היטב למה אני מתכוונת
ערב שקט דבי
 
למעלה