חברי הפורום והמרכז היקרים

[טוב ע ו פ]

חברי הפורום והמרכז היקרים ../images/Emo13.gif

הייתי רוצה לשתף אותכם במשהו ולשמוע את דעתכם גם. פעם כשהייתי קורא שיר הייתי מקשר את המילים למה שעולה לי בראש באופן אסוציטיבי בלי להתעמק מידי כשהחכמתי קצת (טיפה נו

) אז הייתי ישר מנסה לראות מה אפשר לדלות מהשיר מה שלפעמים גזל ממני את ההנאה מקיראה ראשונה, עם הזמן ניסתי לתמרן בין השנייםסתם כך תהיתי תהייה שלפני שבת איך אתם מסתכלים על שיר במבט ראשון שני .... שב"ש תומר (ששמח סוף סוף לחזור למרות הלחץץץץץ) ופרח הפעם תורך להזמין אותי למשקה של שבת

 

[פרח תרבותי]

איזה מרכז? שבת שלום../images/Emo39.gif

תומר יקר - ראשית אני מזמינה אותך, כמובן, למשקה. אז בוא נדמיין שהשיחה הזו מתקיימת על... אתה יודע מה? - כוס יין. קברנה סוביניון. ולשאלתך - גם אני מרגישה שההכרות המעט יותר עמוקה עם השירה משפיעה על האופן שבו אני קוראת וכמובן - כותבת. משהו אכן שונה ביכולת שלי ליהנות בקריאה ראשונה. כלומר - אני לא ממהרת להגיד "וואוו" ולעבור אחרי שנייה הלאה. מובן שיש בזה משהו גם מאוד טוב - ההנאה הלא-ראשונית היא רבה יותר, מעמיקה, אני מנסה למצוא את הרבדים האחרים של השיר. לכן, דרך אגב, תגובותיי בפורום מגיעות לאחרונה בדרך כלל פרק זמן ארוך יותר לאחר הפרסום. שבת שלום. (ולחיים).

 

[milim]

הבנת הנקרא

תומר, אודה כבל עם ופורום שאני נוטה למצוא יותר מדי אסוציאציות וקונוטציות וספרים וסרטים ותמונות שלא היו שם. ואנחנו מדברים קריאה ראשונה שניה ושלישית. אולי בגלל שככה חונכתי- להביא את עצמך ליצירה- ואולי שזה טבעי הנלוז- במקום לפתור את כתב החידה, להמציא חמישה אחרים

.(וכן שיר הוא לא חידה אבל יש הרבה דמיון). אני נאבקת עם עצמי בקריאות הבאות- לארגן את המחשבות. לנסות ללכת בצעדים שהכותב הנחה אותי. אפשר להגיד שהקורס שקסנדרה העבירה לנו- איך לנתח שיר באמת עזר. אני כבר לא כותבת לכם כל מה שעובר לי בראש

והנאה? אם היצירה טובה, יש הנאה עצומה בכל קריאה נוספת כי מתווספים הקשרים שלא ראיתי קודם. שלא לדבר על קריאה בקול רם- ההנאה המוזיקלית.

 

[milim]

כבל=קבל

 

[aiziq]

זה מתחבר לי לתחושה

שאני נושא עימי כבר כמה זמן, תחושה של קשיחות, של רגישות קהה - לא כל דבר מצליח להפעים אותי, הרבה דברים שפעם היו בשבילי יופי צרוף איבדו מקסמם כמעט לחלוטין ( במיוחד אמורים הדברים לגבי מה שכתבתי אני ). אני מניח שזה כמו ילד שגדל להיות שף ועכשיו כשהוא מוזמן לארוחת שבת אצל אמא - כבר לא יכול להנות מהאוכל שלה, כמו שנהנה פעם.( אני מקווה שלא משתמע מהדוגמא שאני מחזיק מעצמי שף... ממש לא!). אבל יחד עם זאת, אני יודע שאני חש הנאה רבה כשאני מנתח שיר וכשהוא ברור לי "לעומק" ולא רק " על פניו", זה כמו לעבור בכל יום בדרך מפה לשם על יד בית מסויים וכמו שעברת ליד הבית ככה הבית עבר לידך ( אמרת בלב - וואוו איזה בית יפה, אבל לא היה לך אומץ לבדוק מה יש בו בפנים האף שהסתקרנת ) ויום אחד אתה מקבל הזמנה אל הבית וזוכה אף לסיור מודרך בתוכו ואתה לומד לגלות שמה שנראה יפה ומסקרן מבחוץ הרבה יותר יפה ומרגש מבפנים. - הקריאה הראשונה תמיד תהיה כמו לראות את הבית מבחוץ - עדין תוכל לחוות סקרנות, משיכה או דחף להציץ פנימה. הקריאות הבאות יהיו ביקור בתוך הבית פנימה- אמנם תראה הרבה יותר אך לא פעם תחוש שמא אתה מגזים ומרשה לעצמך לראות יותר משהתכוון המארח שלך להראות לך. איציק.

 

[איתי224]

לפי דעתי...

כששיר נוגע אז זה שווה הכל. מאתיים מטאפורות ודימויים לא יעשו מה שמילה אחת פשוטה חותכת בבשר הקורא. לפעמים אנחנו הכותבים שוכחים להכניס את הרגש האמיתי אל תוך הכתיבה והיא הופכת מיכנית מידי. אני כשלעצמי מתרגש מאד דווקא משירה שהיא קיטצ' אבל מבחינה אינטלקטואלית ואמנותית אני נסחף את האבנגרד שגם בו אני מוצה סוג של ריגוש, הריגוש הוא לא תמים לא תהור אבל עדיין ריגוש. לפי דעתי קורא שירה צריך לדעת לנצל את הטכניקות הידועות לו להבנה אבל אל לו להזניח את הקריאה הפשוטה כי אז אין הטקס שירה אלא ניבוב של תיכחומים.

 

[ש מ א ן]

מכיר את התחושה הזו

לאבד את ההנאה כשמתעמקים בשיר. לקח לי זמן לפתח יכולת או טכניקה (בסיסית אני חייב להודות) של קריאה, אני קורא את השיר בקריאה ראשונה לפי הרגש ואיך שהוא מתחבר ומתנגן לי בראש. אני בודק איםה השיר "קונה" אותי. אחר כך, בדרך כלל כמה שעות ואף יותר, אני חוזר לשיר ומחפש בו מוטיבים בולטים, ביטויים, אמצעים אומנותיים. מנסה לחלץ את הרעיון מאחורי הדברים (אם יש), והדבר הכי קשה שאני מנסה זה לא לכפות על השיר את ראיית העולם שלי. אם הצלחתי בכך אני מצליח להפיק הנאה גם בהתעמקות. אם לא הצלחתי, אני מנסה להישאר ברמה הראשונית כי אחרת אני מאבד את השיר לגמרי (וזה קורה). אהההההההההההה...... נדמה לי שבסיכומו של עניין, זה ממש לא אחיד, ותלוי גם בשיר וביוצרו!! תודה על הדיון שמאן

 

[טוב ע ו פ]

תודה לכל מי שהגיב ונטל חלק בתהיה של

זה שאתם נפלאים כבר אמרתי תומר

 

[קסנדרה*]

מהי קריאת שירה עבורי....

אני קוראת שיר מספר פעמים, חלק מהפעמים בחרש ומספר פעמים בקול רם. הקריאה הראשונה היא בד"כ הכרות עם המלים ולפעמים עם הרעיון, לרוב אני מתוודעת לרעיון רק בקריאות הנוספות. אבל, אני חייבת לציין שאצלי קיימת הפרדה מוחלטת בין קריאת שירה בכלל (מספרי שירה) לבין קריאת שירה בפורום. בפורום אני מתייחסת לפרטים כמו הבעה, עימוד, מבנה, פיסוק ועוד. אל הרעיון אני מתייחסת רק בקווים כלליים, האם הוא מובן, האם הוא עובר טוב לקורא, האם הוא רציף וכיו'. אני מנתקת את עצמי מחשיבה אסוציאטיבית ככל שניתן, כי האסוציאציה היא שלי ואילו הרעיון לא בא משם. אבל אני יכולה לומר שהחשיבה האסוציאטיבית עוזרת לי "לקבל" או "לקרב" אלי את הרעיון. גם אחרי 5 שנים אני מוצאת עצמי נהנית מקריאה שירה בפורום, מהרעננות שקיימת בכתיבה , מהאטיודים וההתנסויות הרבות. אני מודה שבעבר אהבתי מאד לנתח שירה (גם היום) והיום נבצר ממני בגלל הזמן הדחוק וזה מאד חסר לי. קסנדרה