חברי הפורום

אמא מ

New member
חברי הפורום

קראתי את הכתוב על חברי הפורום ברשימת המאמרים. רבים מהכותבים הקבועים כאן לא מוצגים ברשימה. אולי אפשר לעדכן את המאמר ? אותי אישית מעניין לדעת על הכותבים והילדים שלהם. חלק מהאמהות הכותבות נשמעות לי כמו נשות מקצוע,יכול להיות שהידע והשפה הינם תוצאה של לימוד עצמי אבל אם אתן גם עוסקות בתחום (מורות חינוך מיוחד,מטפלות ,פסיכולוגיות)אני חושבת שכדאי שתצינו עובדה זאת. דיאנה מה דעתך ? אם את מסכימה עם הנאמר הסבירי לנו מה צריך לעשות כדי לעדכן את המאמר. תודה, אמא מ
 

Diana M

New member
אין ספק כי רצוי לרענן ולעדכן

ניתן להוסיף משתתפים חדשים שאינם מופיעים וכמובן מי שמוכן/נה לפרט לגבי הילדים ו/או העיסוק. מה שצריך לעשות זה פשוט "להתפקד" תחת הודעה זו ואני אדאג לעדכן את גלריית המשתתפים. שבוע טוב דיאנה
 

תירתיר2

New member
תירתיר "מתפקדת" לרשימת החברים...

אני תירתיר , קודם כל אמא: של שחר בן ה-5 שהוא הכי מיוחד שלי, עם בעיה בתקשורת. שחר לומד בגן רגיל ומטופל ע"י גננת שי"ח וקלינאית תקשורת. עוד אין לו תוית ברורה, אבל כנראה שמדובר ב"אספרגר". אני אמא גם של אורי המתוקה בת 3. ילדה חמודה ותקשורתית. ושל נועם המקסים בן שנה וחודש. אומנם ילדי הצעירים יותר לא מככבים בפורום, אבל הם בהחלט חשובים... אני בפורום על תקן של מתייעצת, ומשתדלת גם לייעץ כמיטב יכולתי וידיעותי סך הכל אני אוהבת מאוד את המקצוע שלי, והוא תפור עלי בול.
 

תירתיר2

New member
ולמי שלא הציץ בכרטיס האישי-

שכחתי לציין שאני קלינאית תקשורת.
 

נונינה

New member
גם אני

נונינה - אמא לתאומים בני שש וחצי. האחד ללא בעיות התפתחות והשני פדד, למרבית שמחתנו "פדד קל" : מדבר מלא, רוצה חברה, מראה התפתחות של הבנת האחר..............אבל עדין פדד. דור אובחן בגיל שנתיים ואז לא הבין שהצלילים שאנו מפיקים הם שפה - ושלדברים יש שמות, לא שיתף פעולה אפילו בכך ותן, ולא היה כמעט קשר עין. אנו מטפלים אינטנסיבי מאז - פסיכולוגילת פעמיים בשבוע וכך גם קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. דור היה שלוש שנים בגן ברמת חן (גן נפלא) והשנה הוא משולב עם סייעת צמודה בגן חובה רגיל עם גננת מדהימה !!! אנחנו מתלבטים לגבי שנה הבאה. האופציות הן כיתה קטנה או כיתה רגילה עם סייעת. התלבטות לא פשוטה. אני עבדתי בתחום המחשבים עד לאבחון של דור, בתחילה עברתי לחצי משרה ואחרי שנתיים עמוסות וקשות הפסקתי לעבוד ואני נהנית מלהיות אמא במשרה מלאה - אני מקוה שגם הילדים שלי נהנים........... הבעיה של דור חשפה אותי לדברים שאף פעם לא נגעתי בהם ואני מרגישה שהצורך להתמודד העשיר את חיי ואת חיי משפחתי באופן כזה שהיום יש לנו חיים הרבה יותר איכותיים ומוערכים. לא שהייתי מזמינה את הבעיות אבל אין רע בלי טוב....ואני יודעת להעריך ולהרגיש גם את הטוב.
 

אמא מ

New member
התפקדות

שלום לכולם.אני אמא מ(מיכל ), יש לי שתי בנות ושני בנים , הבנות לומדות בכיתה ז´ ובכיתה ה´ ושתיהן תלמידות מצטיינות וילדות(נערות)בוגרות שממש עוזרות לי.הבנים לא פחות מקסימים וללא ספק מיוחדים. הגדול מאובחן כאספרגר ולומד בכיתה ג´ טיפולית בבית ספר רגיל ,הצעיר בן ארבע ולפני שנה סבל מעיכוב התפתחות בתחומים רבים יחד עם בעיית קשב ריכוז ותנועתיות יתר (היפראקטיביות)כיום מצבו טוב בהרבה הוא לומד בגן מיוחד ומשולב בפעילויות בגן רגיל . ב"מגילה" שכתבתי ב-22/12 סיפרתי בהרחבה על הבנים. אני מורה לכימיה ולצערי אני לא יכולה לספר שאני מאושרת בעבודתי. יש כיתות(בתיכון) שממש נעים ללמד ויש כיתות(בעיקר הטרוגניות בחטיבת הביניים) שלא כל כך (בלשון המעטה) בכלל אני חושבת שהיה מתאים לי לעסוק בתחום הטיפולי או בעבודת הדרכה בקבוצות קטנות אך בשל המצב בבית והעובדה שאני דרומית ורחוקה מהאונברסטאות אני לא יכולה להתפנות וללמוד מקצוע חדש.השנה אני עובדת בחצי משרה . למרות היותי מורה מתוסכלת יש לעובדת היותי מורה יתרונות רבים :*אני מכירה את מערכת החינוך מודעת לקשיים שבשילוב ילדים חריגים ולכן הציפיות שלי ראליות. * אני מכירה הרבה מאד נערים ונערות ובשנים האחרונות "אימצתי" את המתאימים כחונכים לבני .(בתשלום כמובן ולא בשנה שאני למדתי אותם) *הדבר הנהדר שנקרא שבתון. שנה שעברה יצאתי לשבתון אחרי עשר שנות הוראה וניצלתי את השנה ללימודים. גם בעלי היה בשבתון ועבד בבית (בגלל הילדים לא נסענו לשנת שבתון בחו"ל)כך שיכולתי להרשות לעצמי לטייל וללמוד רחוק מהבית. למדתי מספר קורסים הקשורים לחינוך מיוחד (הקורסים לא מכשירים אותי להוראה אבל אני מבינה יותר את הבעיה) כמו כן למדתי את התוכנית העשרה אנסטרומנטלית של פרופסור פוירשטיין ואני מאמינה שמה שלמדתי עוזר לי בעבודה עם הילדים הפרטיים ובבית הספר. אני אוהבת להכנס לפורום הזה לקרא ולכתב על מה שמעניין אותי ובדרך כלל אין את מי לשתף... אז תודה לכולם על הפורום להתראות.
 
למעלה