חבר נפש

אדם 08

New member
חבר נפש

שלום לכולם, אני רוצה להתייעץ ולשאול שאלה קצת מוזרה- אני סטודנט בן 24. שנה ראשונה באונ' הייתה מדהימה עבורי. אני בחור די חכם. שלאחרונה מקבל גם מחמאות שנראה טוב. פעיל. יוזם. עם תחילת הלימודים שנה שעברה- גרמתי להרבה אנשים להתחבר אלי. הרגשתי באיזה מקום מרכז העניינים. אהבתי תשומת לב מהרבה אנשים. הייתי מארגן מפגשים, סרטים, פיצה, על האש. כמה גורמים (בין היתר עומס ולחץ מלימודים, וסיפור רומנטי קצת בעייתי) גרמו לי להתבודד. להרגיש מעין קדוש מעונה. שרוצה להיות לבד. אבל מצד שני רע לו שאין לו חבר נפש. מישהו שאפשר לשפוך לו את הלב בשיחות הכי עמוקות ואמתיות שאפשר. אני אציין שמאז שאני זוכר את עצמי. לא הייתי בחור מקובל. אבל עם הגיל התחלתי להיות יותר ויותר חברותי. תמיד הייתי בחור שמסתובב עם מעט מאוד חברים קרובים (אחד או שנים) וגם לפעמים תקופות ארוכות לבד. השאלה שלי -היא איך אני יכול לייצר אופציות למצוא חברים ממש קרובים כאלה. שנה ב' התחילה באונ'. אני מרגיש שיש לי חברים. אבל אלה חבירם של שיחות חולין. של מפגשים. לא חברים שאני חושב שיחזיקו איתי מעמד לתקופה של אחרי הלימודים ולא חברים של "מעבר". תודה מראש לכל עזרה
 

יונתנטן

New member
ידוע ש

אהבה שתלויה בדבר אינה אהבה ואינה מחזיקה. אבל באהבה חיב להיות נתינה. ובכן, זה לא סותר! כשמישהו יצרטרך משהו תוכל לעזור לו ככה שיתחילו לאהוב אותך גם אחרים. הכי חשוב לעזור זה בשיחות נפש. למשל שאתה עושה פגישות כמו שאמרת אז תוכל להיפגש עם מישהו/מישהי לבד
 

יונתנטן

New member
המשך

פשוט כל מה שצריך לעשות זה לתפוס את האחד/ת המתאים ולקרב אותו אליך ממש. כך שהוא ישמר לך גם אחרי הלימודים. בהצלוחה
 
תנסה לחפש את האנשים

שיש לך איתם הכי הרבה במשותף, אולי איתם תוכל להרגיש פתוח לדבר על הכל [ : קשה למצוא חברים אמיתים באמת, אבל זה אפשרי- ואני אומרת לך את זה מנסיון. בהצלחה :)
 

אדם 08

New member
המכשולים שבאופי שלי....

1. אני אחד שמאוד מאוד מעריך את ה"לבד" עם עצמי. חשוב לי הזמן הזה. איך אני עובד על עצמי להפתח יותר?? 2. הלימודים - גורמים לי הרבה פעמים להתבודד. כי אני לא מצליח ללמוד עם עוד אנשים סביבי. 3. קרה לי שהתאכזבתי כמה וכמה פעמים מהאנשים שהיו החברים הכי טובים שלי. זה גורם לי להיות חשדן. להיות חסר בטחון ביצירת חברים חדשים. אני מנסה לחשוב על מסגרות בהם אכיר חברים טובי וקרובים ממש. אבל בגלל הלימודים- כיאלו הכל נדחק הצידה. ובלימודים - יש לי את החברים שציינתי קודם. אבל כמאור אני לא מצליח להגיע איתם לשיחות נפש. אני כיאלו "כלוא" איתם. ולא יכול להתחבר לקומנה אחרת בלי שזה ירגיש לי או להם מוזר
 
אני ממש מבינה אותך

אני גם אחת כזאת שאוהבת את ה"לבד" עם עצמי,והלימודים גם אותי היו די דוחקים הצידה.. אבל השנה החלטתי שהעניין צריך להשתנות ושאני צריכה לפתוח ולהרחיב את המעגל החברתי שלי. זה היה טיפה קשה בהתחלה, אבל בסופו של דבר הצלחתי ובגדול, והתרגלתי לשלב את החיי חברה שלי עם הלימודים, ואת האמת? זה הרבה יותר כיף לא להיות תקוע כל יום בבית וללמוד וללמוד.. לימודים זה חשוב ובטח שאצלך הם עוד יותר חשובים כי אתה כבר לומד מקצוע, אבל אתה חייב גם חיי חברה, חברים שאפילו תוכל לצאת איתם מידי פעם ולהתפרק קצת מכל השבוע. זה כ"כ משחרר ועושה הרגשה טובה, והכל ביחד רק נותן לך כוח להמשיך האלה. בקשר לחברים בנפש שאתה מחפש, חברים שתוכל לדבר איתם על הכל, אז ככה- זה קצת טיפה יותר בעיה למצוא,אבל אני יגיד לך מה אני עשיתי. אני פשוט חיפשתי אנשים שיש לי איתם הרבה במשותף, אנשים שדומים לי באופי, אנשים שהכי כיף לי להיות איתם, אנשים שאני מרגישה בנוח לפתוח איתם הכל, שאני לא מרגישה כאילו הם מעלי, כאלה שנמצאים באות מצב כמוני... זה היה קשה למצוא, אבל מצאתי.. ומספיק שתמצא רק מישהו אחד או אפילו מישהי תאמין לי שזה מספיק :) בהצלחה רבה :) ואני תמיד פה.
 
למעלה