חגיגות חג שבועות בעמק יזרעאל - יוגב, אלונים
אתמול, יום רביעי נסענו לעמק יזרעאל למושב היוגב למקום הנקרא - ורדים בכפר ולחוות התבלינים באלונים. לפי התוכניה של פסטיבל החלב בעמק - היה רשום שתהיה תערוכה של פרחים (ורדים), אף ציינו שתהיה תערוכת פרחים מרהיבה ובה מעל 50 צבעי פרחים! הסבר והדגמה על חיי הורד מתחילת גידולו ועד להפיכתו לזר מוכן, בזאר ענק של מוצרים חווה, פעילויות לילדים, תערוכת טרקטורים ועוד. כשהגענו בסביבות 11, המקום היה די ריק. שום תערוכה ושום תצוגה. היה דוכן קטן בו מכרו חסה, אספרגוס ואולי עוד איזה מין ירק. דוכנון של שמן זית דוכנון נוסף של כלי קרמיקה שנראו כשאריות של עבודות או מוצרים דוכן לימונדה למכירה. חנות ה"מפעל" די עלובה. שום תצוגה ושום כלום. זכינו למין הסברון חובבני במקום. ראינו איזו מכונה עם פס מסתובב ולידה כמה וכמה עובדים תאילנדים, שנראו מעט משועממים ממעט העבודה שביצעו. הצלחנו להעביר 10 דקות ונסענו. מכעיסה מאד ההטעיה שבפרסום! זו ממש חוצפה. בכל זאת טרחנו: שרפנו זמן הגעה, שרפנו דלק ומה? ממש כלום אחד גדול! לאחר מכן נסענו לאלוני אבא לחוות התבלינים. לעומת מושב היוגב השומם, המקום שקק חיים. היו המוני אנשים עם ילדים. צפוף מאד. המוני אדם עמדו בתור כדי לרכוש תבלינים או לאכול איזו פיתה. בחוות התבלינים יש מבחר מאד גדול של תבלינים, המונחים בצורה אסתטית ומושכת. מחירי התבלינים, לפחות בחלקם (בדקנו מחירים של תוספות שונות לאורז לדוגמא), היו גבוהים ממקומות אחרים. הגבינות שהוצעו למכירה גם היו יקרות - 17 ש"ח ל- 100 ג"ר. בסמוך נערך "פסטיבל" קליעת סלים. במתחם ישבו כמה "אומנים" וקלעו סלים. היתה גם תצוגת מוצרים, חביב. לסיכום: - ורדים בכפר ביוגב - אכזבה מרה. - חוות התבלינים - מקום נחמד מאד לבקר בו, ביחוד באם גם עושים סיבוב בישוב עצמו על בתיו המיוחדים, ניתן גם לעשות פיקניק בשמורת הטבע הירוקה שליד, אך לא במהלך החג! עמוס מדי, רועש מדי, צפוץ מדי.
אתמול, יום רביעי נסענו לעמק יזרעאל למושב היוגב למקום הנקרא - ורדים בכפר ולחוות התבלינים באלונים. לפי התוכניה של פסטיבל החלב בעמק - היה רשום שתהיה תערוכה של פרחים (ורדים), אף ציינו שתהיה תערוכת פרחים מרהיבה ובה מעל 50 צבעי פרחים! הסבר והדגמה על חיי הורד מתחילת גידולו ועד להפיכתו לזר מוכן, בזאר ענק של מוצרים חווה, פעילויות לילדים, תערוכת טרקטורים ועוד. כשהגענו בסביבות 11, המקום היה די ריק. שום תערוכה ושום תצוגה. היה דוכן קטן בו מכרו חסה, אספרגוס ואולי עוד איזה מין ירק. דוכנון של שמן זית דוכנון נוסף של כלי קרמיקה שנראו כשאריות של עבודות או מוצרים דוכן לימונדה למכירה. חנות ה"מפעל" די עלובה. שום תצוגה ושום כלום. זכינו למין הסברון חובבני במקום. ראינו איזו מכונה עם פס מסתובב ולידה כמה וכמה עובדים תאילנדים, שנראו מעט משועממים ממעט העבודה שביצעו. הצלחנו להעביר 10 דקות ונסענו. מכעיסה מאד ההטעיה שבפרסום! זו ממש חוצפה. בכל זאת טרחנו: שרפנו זמן הגעה, שרפנו דלק ומה? ממש כלום אחד גדול! לאחר מכן נסענו לאלוני אבא לחוות התבלינים. לעומת מושב היוגב השומם, המקום שקק חיים. היו המוני אנשים עם ילדים. צפוף מאד. המוני אדם עמדו בתור כדי לרכוש תבלינים או לאכול איזו פיתה. בחוות התבלינים יש מבחר מאד גדול של תבלינים, המונחים בצורה אסתטית ומושכת. מחירי התבלינים, לפחות בחלקם (בדקנו מחירים של תוספות שונות לאורז לדוגמא), היו גבוהים ממקומות אחרים. הגבינות שהוצעו למכירה גם היו יקרות - 17 ש"ח ל- 100 ג"ר. בסמוך נערך "פסטיבל" קליעת סלים. במתחם ישבו כמה "אומנים" וקלעו סלים. היתה גם תצוגת מוצרים, חביב. לסיכום: - ורדים בכפר ביוגב - אכזבה מרה. - חוות התבלינים - מקום נחמד מאד לבקר בו, ביחוד באם גם עושים סיבוב בישוב עצמו על בתיו המיוחדים, ניתן גם לעשות פיקניק בשמורת הטבע הירוקה שליד, אך לא במהלך החג! עמוס מדי, רועש מדי, צפוץ מדי.
