מן המפורסמות היא העובדה שאחרי החגים עולים מקרי הגירושין. לא סתם. פתאום נמצאים ימים שלמים ביחד. לא מצב רגיל ותוסיפו עוד את כל ביקורי המשפחות והארוחות. יותר מדי לחץ.נכון זה זמן שמחה
אבל ההסתגרות הזו ביחד
ותוסיפו אזעקות
זה מעצים את הבעיות הקיימות ממלא ברקע
צריך לחיייך, לנשום, ולהמשיך הלאה
חגים מעציבים אותי,מן תחושת דכדוך כנראה עוד מהילדות,,, ואני עושה הכול בכדי שיהיה שמח,טעים ומאושר.נכון זה זמן שמחה
אבל ההסתגרות הזו ביחד
ותוסיפו אזעקות
זה מעצים את הבעיות הקיימות ממלא ברקע
צריך לחיייך, לנשום, ולהמשיך הלאה
מעניין מאוד.חגים מעציבים אותי,מן תחושת דכדוך כנראה עוד מהילדות,,, ואני עושה הכול בכדי שיהיה שמח,טעים ומאושר.
אצלי מעולם לא הודגש החגים,ההורים התגרשו כשהייתי בת 13 וחבל שלא לפני,,,וכשהחלטתי לגדל ילדים לבד ידעתי שכל חג אני מעצימה ועושה הכול בכדי שירגישו הכי טוב שאפשר ,וביום שהם יתחתנו ויקימו משפחה הם יזכרו אותי כאימא מאחדת,מבשלת ואוהבתמעניין מאוד.
לי זכורות תקופות החגים שיש בהן "זמן אחר". לא שמחה של ילד אך גם לא עצבות רבה.
ערבי חג וערבי שישי היו אצלנו ארוחות של המשפחה. הטורקי הפגיז בבישולים, סבתי הצמחונית הוזמנה ואמי הצליחה להיות שמחה [לא רגיל אצלה]. אלה הארוחות בהן אכלנו טוב, למדנו לזהות בישול עילי [הרבה מסעדות נפסלו, הרבה בשלנים/יות לא זכו לחסד ממני בשל זכרונות הילדות.]
אני חושב שגם אנחנו כהורים נסינו לתת לצאצאים חוויה חיובית. נהגנו לנסוע לירושלים להורינו, חילקנו את הארוחות ביניהם וישנו אצל החותנת. היום הם במשפחות בני זוגם, מהם אני מבין שנעים וששמח להם מאוד.
זה הזמן למצוא קצת תחביבים ולפרוק בהם את המתחים.נכון זה זמן שמחה
אבל ההסתגרות הזו ביחד
ותוסיפו אזעקות
זה מעצים את הבעיות הקיימות ממלא ברקע
צריך לחיייך, לנשום, ולהמשיך הלאה
קרא את ההסבר שלי לגבי "אהבה אסורה|" - האם לזה אתה מתכוון?זה הזמן למצוא קצת תחביבים ולפרוק בהם את המתחים.
וגם אהבה אסורה חדשה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.