חייבים?
היה לי שבוע דיי קשה, כלל לא מעט בלאגנים בעבודה - קולגה שלי חזרה מחופשת לידה אחרי שכולם פחות או יותר קיוו שהיא תחליט להישאר עם התינוק ולא לחזור. זאת מישהי מאוד שתלטנית ובעייתית שאף אחד פחות או יותר לא סובל, חוץ מכמה ממונים שהיא משקיעה המון בלהתחנף אליהם (או "להתל בהם" כמו שהגדירה מישהי שעובדת איתנו). היא לא בזבזה זמן ואיך שחזרה התחילה עם ביקורות והערות ומאמצים להוציא אנשים לא בסדר... וזה אחרי חצי שנה שהיא לא הייתה במקום והרבה דברים השתנו והיא לא טרחה להתעדכן ברוב השינויים (ולכן חלק לא מבוטל מההערות שלה לא היו רלוונטיות).
 
אבל... אפשר להציג כנקודת אור את העובדה שהצלחתי לטרפד כמה ניסיונות שלה להציג אותי באור שלילי, כולל כמה סיטואציות שאני "יצאתי בהן גדולה" בסוף, כי היא התייחסה לדברים שלא היו טעויות שלי או שלא היו טעויות בכלל, וכשבכירים באו אלי וביקשו הסברים אחרי שהיא "דיווחה על הטעויות האיומות שעשיתי", הייתה לי תמונה שונה ומאוד חיובית להציג כולל פתרון של טעויות של אחרים וטעויות תשתית שביצעתי ביעילות.
 
ויש עוד משהו שאולי ישמע פחות סימפטי: כשהנוכחות שלה מורגשת בעבודה, אני מרגישה אהובה ופופלארית מהרגיל, כי היא אמנם יוצרת אווירה לא נעימה אבל זה כל כך מודגש איך כולם מתעבים אותה וכשהיא מנסה להוציא מישהו קטן, כולם מתגייסים לתמוך בו ולגבות אותו, והיות שהיא ניסתה את זה איתי לא אחת השבוע, זכיתי להפגנה רבה של יחס אוהד ומגבה מלא מעט קולגות, כולל כאלו שאני פחות קרובה אליהם.
- נקודות האור של השבוע
