מקבל חלקית את דבריך, אבל...
שני דברים: 1. מדיניות סוצילאית (מדיניות רווחה) היא מדיניות מאוד לא יעילה מבחינה כלכלית, על זה אין עוררין. לכן אין ספק שרק מדינות מאוד עשירות יכולות להרשות לעצמן לנהל כזאת מדיניות - מדינת ישראל, שהיא מדינה ענייה (בעיקר במשאבים ואוצרות טבע), לא יכולה בשום פנים להרשות לעצמה מה שנורווגיה יכולה (הבא נזכיר שהרפורמות החברתיות בנורווגיה הגיעו רק לאחר מציאת מצבורי הנפט בים הצפוני...); איך אפשר להתעשר? שתי דרכים: משאבי טבע, ומשאבי אנוש. המדינות הסקנדינביות התברכו בשתיהם; אך משום שלצערינו, מדינתנו הקטנה לא התברכה במשאבי טבע רבים (אהה כן... פוספטים... מה עושים עם זה בכלל?), לכן חייבים לנצל משאבי אנוש (כלומר להתעשר ע"י ניהול נכון של הכלכלה), ורק כשזה יגיע, אז נוכל להרשות לנו חוקיים סוצייאליים. 2. בואו נזכור, שגם מדינות סקנדינביה החברתיות, מגדירות עצמם כמדינות סוציאל-קפיטליסטיות, ואל עף מנגוני הרווחה הכ"כ מפותחים, כלכלתם הרבה יותר חופשית וקפיטליסטית מכלכלתינו (כמעט כל החברות, למעט תאגידי הנפט והאנרגיה, מוחזקות בבעלות פרטית, המדינה - לצורך העניין נורווגיה - מעודדת יזמות פרטיות והשקעות חוץ, וזה הכי הפליא אותי - מסתבר שלמעט פינלנד, באף אחת ממדינות סקנדינביה לא מונהג כלל שכר מינימום...); המודל הסקנדינבי הוכיח שאפשר לשלב קפיטליזם עם מדיניות רווחה, אולי אפילו כדאי, אבל רק כשיש מאין. לכן, בואו קודם כל נתעסק בהפרטת המונופולים-הממשלתיים, וכן מערכות החינוך והבריאות (אין באירופה מדינה אחת שאין בה בתי"ח ובתי"ס פרטיים), נעודד יזמות פרטיות והשקעות בארץ, נוריד את המיסים ונקל על חיי המעמד הבינוי, ורק אז - כשלמדינה (ולרוב האזרחים) יהיה כסף - רק אז נוכל להקים מנגון סוציאלי מופתי, שיביא תוך פרק זמן, להקטנת מימדי העוני בישראל. כך עשו באנגליה, כך עשו בסקנדינביה, כך חייב להיעשות בארץ. נ.ב. בואו נזכור, שהמדינות העשירות בעולם, אלו שגם שיעורי העוני והאבטלה בהם נמוכים (ואני מדבר על פחות מ-5 אחוזים ברוב המקרים) - הם מדינות קפיטליסטיות (שאגב, בחלק גדול מהן לא שמעו על המושג "רווחה"), כגון: שוויץ, יפאן, הונג-קונג, ניו-זילנד ואוסטראליה, ואפילו ארה"ב...