חג פסח שמח, כשר ורגוע לכולם.

חג פסח שמח, כשר ורגוע לכולם.


באיזה תחום בחייכם הייתם רוצים להשתחרר משלשלאות השעבוד ולצאת לחופשי?
 
אבל אם היית יכולה לדמיין

חיים מאושרים. חיים בהם את מרגישה מאושרת, מסופקת, חיים מלאי משמעות. לא היית מעדיפה את החיים במצב הזה?

מזכיר לי פעם שפסיכיאטר שאל אותי את השאלה הלקונית "האם יש לך מחשבות אובדניות" אז עניתי לו "אני לא רוצה למות, אני רוצה לחיות, אבל לא את החיים האלה".
 
זאת הבעיה

אני כבר לא מסוגלת לדמיין חיים מאושרים, חיים בלי דיכאון.
אני כל כך הרבה שנים בתוך זה שכבר שכחתי מה זה בלי זה, מה זה להיות מאושרת.
ניסיתי את כל אפשרויות הטיפול (חוץ מניתוחי השתלת קוצב) ושום דבר לא עזר אפילו במעט.
מה שנשאר לי לחכות זה שימציאו טיפול חדש... ובזה אין יותר מידי תקווה
 
פסח שמח וכשר זה לא יהיה...

אבל רגוע אולי הוא יהיה. יותר מדי, אם אתם מבינים למה אני מתכוון...
אני הייתי רוצה להשתחרר מהבושה והחשבון שאני נותן לאחרים. ביטחון מופרז אולי יכול להיות דבר רע, אבל מנק' המבט הנוכחית שלי, החסרונות שלו קטנים לעומת החסרונות של חוסר ביטחן...
 
יש משפט יפה

כל הבעיה בעולם שלנו היא שטפשים ופאנאטיים תמיד בטוחים בעצמם בעוד שאנשים חכמים, מלאים ספקות – ברטרנד ראסל

וכמובן- בורות היא אושר.

תתנחם בכך שלחרדות ודיכאון יש טיפולים, אבל טמטום ובורות הן מחלות חשוכות מרפא
 
חג שמח!

אני הייתי שמחה להשתחרר מהעצבות. קצת, לא הרבה, בתור התחלה להרגיש טוב מידי פעם, רק שאתרגל, אחר כך זה יכול להיות לתמיד...
 

Lady Stark

New member
אלומה

יפה שלי, אני חושבת שלמדתי עם השנים משהו חשוב. התלות צריכה פחות להטריד אותנו. זאת משום שבחברה מתוקנת, לדעתי, יש "ביחד" ותחושת שייכות. חלק מהשייכות הזאת משמעה לפעמים להיעזר באחרים. מדי פעם גם פוגשים אנשים שמצילים אותנו. אני יכולה לומר בלי שום בעיה שאני תלויה במטפל שלי ובחברות הכי טובות שלי. זה בסדר. אנחנו צריכים להגיד תודה על זה שמצאנו אנשים שמרגיעים אותנו. לא לכעוס על עצמנו.
 

חורף20

New member
פסח שמח :)

הייתי רוצה להשתחרר מהחוסר ביטחון..מהדימוי העצמי..
ומהחרדות והלחצים האלו..שלא נותנים לחיות בשקט..
ותמיד חייבים לבוא ולהזכיר שהם שם ולהרוס עוד יום..
 
מאחלת לך כוח וחוזק בהתמודדות עם השדים

ואפרופו פסח, וחירות. חשוב לזכור שאנחנו בני-אדם חופשיים, עם יכולת בחירה ורצון חופשי שיכולים לבחור לעשות שינוי בחיינו, לשנות את הדברים שמפריעים לנו, לקחת מושכות על חיינו. אני יודעת שזה נשמע קצת קלישאתי ומעט ניו-אייג'י אבל זה נכון.

אל תתנו לאף בן-אדם, גם לא לפסיכיאטר או מטפל, להגיד לכם שאתם דפוקים. לקבוע לכם עד לאיפה תוכלו להגיע, להקטין אתכם לכדי ההפרעה הנפשית שלכם. ההפרעה היא רק חלק קטן בכם. יש בכם עוד המון כישורים, תכונות, כוחות, מעלות שלא קשורים אליה. אל תתנו לאף אחד לגרום לכם להרגיש שנקבע לכם גורל דטרמיניסטי שאין ביכולתכם לשנות. אל תשלימו עם זה. כי ביום שתשלימו עם גורל, אז לא יישאר מקום לתקווה.

דפקתי מניפסט לעילא
אוהבת אתכם.
 
למעלה