אז ככה
ראשית כל, אל תעשה לי פה ערבובים בין פילוסופיה סינית יפנית, כי אין קשר. וקרנשאו לא קשורה לזה בכלל, כנ"ל כל הקורס על טרור אירופי+ערבי-מוסלמי. לגבי הציטוט, זוהי יותר מכל אבחנה, ולאו דווקא תובנה שיש לה השלכות. המחברת מנסה להבין איזה סוג של תפיסה, איזו חשיבה ואיזו תמונת עולם נוצרת אצל המשתמשים בטרור, ואין ספק שמאפיין חשוב הוא האבסולוטיזם הזה. אתה חייב ליצור דה-לגיטימציה מוחלטת של האויב שלך, להפוך אותו להתגלמות של רוע, על מנת שיהיה "מותר" לך פסיכולוגית לפעול נגדו בדרכים של אלימות קיצונית. זה נכון במיוחד לגבי קבוצות טרור, שצריכות ליצור בתוכן פנימה אלמנט של התנשאת, עליונות, לכידות וגאוות יחידה. אני מוצאת את זה משליך לחיינו במובן, שכל חשיבה אבסולוטית מובילה לטרור: אנ מתחברת לזה בעיקר מהמקום של אבסולוטיזם דתי, אבל זה נכון בכל מקרה של אידיאולוגיה חד משמעית.